המוות אינו מחוסר עבודה

מאת:יבגני טרבנוב
שתפו

ז'אנר האימה נוגע פעמים רבות בנושא המוות. רומנים רבים של סופר האימה סטיבן קינג מתמקדים בדמויות של אנשים פגומים שמוצאים את עצמם מול סכנת מוות, בדרך כלל בעימות עם העל-טבעי. העל-טבעי אצל קינג הוא בסך הכל מטאפורה לכאב שהאדם חווה בנפשו. הוא מייצג את השדים הפנימיים של גיבורי הרומנים שלו.

בלב יצירותיו של קינג עומד הקונפליקט הנצחי בין הטוב לרע, ואם נמנע משימוש בחלוקה סובייקטיבית שכזאת נוכל לראות שהקונפליקט הוא למעשה בין יצר החיים ליצר המוות. גיבוריו של קינג נאלצים להחליט אם הם רוצים לחיות בעולם הזה והאם שווה להתמודד עם פגמיהם ולהכשיר את עצמם לחיים, או שיהיה עדיף להיכנע ולמות.

את הקונפליקט ביצירותיו של קינג אפשר לקרוא גם דרך הכתבים של זיגמונד פרויד. פרויד יצא מנקודת הנחה שהאדם פועל כדי לספק את צרכיו. המפגש עם עקרון המציאות גורם לנו לדחות את סיפוקנו. האדם מודע לצרכיו של האחר ולעובדה שלא הכל אפשרי.

אך מעבר לעונג שהאדם רודף, פרויד מייחס חשיבות גם לייסורים. החוויה הטראומטית אינה בעלת מאפיינים מספקים, אך האדם בכל זאת משחזר רגעים טראומטיים בתודעתו בין אם מדובר בחלומות או בפנטזיות יום-יומיות.

לזרוק כדור זה כמו להיפרד מהורה

פרויד גילה שילדים אוהבים משחקי כדור ומתענגים במיוחד על הרגע בו הם משליכים את הכדור והוא חומק מהם, על אף שמדובר בפרידה מאובייקט אהוב. לבסוף הילד ילך וישיב את הכדור וכך ישתלט על החוויה. פרויד תרגם את המשחק לניסיון ילדי לקבל שליטה על פרידה מהורים (או אנשים אהובים אחרים). עצם החזרה על חוויה טראומטית מעניקה נפח של שליטה וגם עונג גדול.

גם בטיפול פסיכולוגי משחזרים כאבים כדי להגיע לפתרון. קיימת חשיבות לדפוסי התנהגות בעייתיים חוזרים ונשנים. אנשים רבים נוטים להאשים את הגורל בצרותיהם, אך פעמים רבות האדם הוא זה שבוחר לחזור על טעויות שמובילות אותו למבוי סתום. זה גרם לפרויד להגיע למסקנה שהדבר שנמצא מעבר לעקרון העונג הוא יצר המוות.

יצר המוות מניע את האדם לחזור לדוממות ולמצב בו אין דאגות או רדיפה בלתי נגמרת של סיפוקים. יצר המוות גורם לאדם לחזור אחורה למצב בו אין חוסר, כי אין כלום מלבד דממה מוחלטת. מטרת יצר החיים היא להאריך את שהות האדם בעולם עד שיגיע הזמן למות. יצר החיים קושר את האדם לזולת באמצעות חיבה ואהבה ובכך מעכב את המוות הצפוי ואת פעולת יצר המוות.

 

יצר המוות תמיד משקיף

ספרו של קינג, "בית כברות לחיות שעשועים" (הטעות במקור) שראה אור ב-1986 מתכתב עם דבריו של פרויד. הספר נפתח כשהזוג לואיס ורייצ'ל קריד עוברים עם ילדיהם אלי וגייג' לבית פרברים קטן בזמן שלואיס נמצא בשנת שבתון. אך החלום האמריקאי על התא המשפחתי מאוים בידי התזכורת המתמדת על נוכחות המוות: ליד ביתם של הזוג קריד יש כביש מהיר שאחראי על מוות של חיות מחמד רבות שנדרסות ומובאות לקבורה בבית קברות לחיות מחמד שנמצא בסמוך לבית.

cbooks.co.il

בעוד שיצר החיים והתא המשפחתי שמייצג את הזולת נמצאים בפעולה, יצר המוות תמיד משקיף עליהם ומטיל את צילו. השכן הקשיש של משפחת קריד, ג'אד, טוען שהילדים צריכים ללמוד על המוות בגיל מוקדם ומראה להם את בית הקברות. עם הזמן ג'אד הופך לחונך של לואיס בעבודת המוות.

לואיס עובד כרופא בקמפוס המקומי. חוסר האיזון בחייו מתחיל כשהוא נכשל להציל סטודנט שנפגע ממשאית על הכביש המהיר. המוות הברוטאלי של הסטודנט רודף את לואיס ימים ארוכים. בנוסף, החתול המשפחתי, צ'רץ', צריך לעבור סירוס ואלי מפחדת שימות בזמן התהליך. היא שואלת למה אלוהים מחליט לבסוף אם החתול יחיה או לא, אך לואיס מתקשה לדבר איתה על הנושא, מכיוון שהוא איש מדע שלא מסוגל לקבל הסברים על טבעיים.

 

מה קורה לחתול שחזר מן המתים

החתול עובר את הסירוס בהצלחה אך נדרס על ידי משאית בכביש המהיר. ג'אד מרחם על אלי ומחליט להביא את לואיס לאתר קבורה אינדיאני עתיק שממוקם ליד בית הקברות לחיות. לאחר שצ'רץ' נקבר שם, הוא חוזר לחיים. יצר החיים הוא מה שמניע את לואיס פעם נוספת. אהבתו לבתו גורמת לו לצאת מתחום המדע ולהפר את חוקי הטבע כדי שתקבל את צ'רץ' בחזרה.

החתול חוזר לחיים שונה ותוקפני מהרגיל. ג'אד מסביר שאותו הדבר קרה לכלב שלו כשהוא היה צעיר, והוא נאלץ להמית את הכלב לאחר תחייתו. ג'אד מייצג את הכפייתיות שכרוכה בשחזור החוויה הטראומטית – הוא חשב שאצל לואיס המעשה יצליח, למרות ששמע סיפורים בעבר על אנשים שהשתמשו בבית הקברות להקים לתחייה את אהוביהם ולסיפורים האלה לא היה סוף טוב.

את הזעם של המתים שקמו לתחייה אפשר להסביר בקלות על-ידי דבריו של פרויד. הרי המתים זכו להגשים את השקט האינסופי של המוות ומה שמושך אותם בחזרה לחיים היא האהבה של קרוביהם. אבל אותה אהבה גם גוררת אותם בחזרה לתוך עולם של חוסר ורדיפה אחרי סיפוקים, חלקם בלתי ניתנים להגשמה. בן אדם שטעם את המוות לא יוכל לחזור לחייו הרגילים.

 

להקים משפחה, להיאחז בחיים

גם רייצ'ל מייצגת את הכפייתיות והאובססיה בכך שהיא מספרת ללואיס על אחותה החולנית שנאלצה לטפל בה בגלל שהוריה לא רצו לעשות זאת. כולם רצו שהיא תמות כדי שיוטב למשפחה כשייסוריה יסתיימו. אחותה מתה בזרועותיה ומאז רודפת אותה. רייצ'ל משחזרת את הטראומה ללא הרף בראשה. הטראומה מזכירה לה את יצר המוות שכאילו מושך אותה להצטרף לאחותה.

הקמת התא המשפחתי האמריקאי הקלאסי הוא הדרך של רייצ'ל להיאחז ביצר החיים ולהשתלט על החוויה כמו שהילד משתלט על החזרה של הכדור בתיאוריה של פרויד. אולי המשפחה החדשה תביא לתיקון. בסופו של דבר גם גייג' נדרס בידי משאית על הכביש המהיר.

ג'אד מרגיש אשם על כך שהציע ללואיס להקים לתחייה את החתול, כי החיים של החתול תבעו את החיים של גייג'. חייב להיות איזון של נפשות מתות, חיים תמורת חיים. גייג' הקטן רוצח את ג'אד ואת רייצ'ל בסוף. ולואיס מוצא את עצמו בעולם החוסר אחרי שכולם נלקחו ממנו והוא מחליט להחזיר לחיים את רייצ'ל בתור ניסיון אחרון להשתלט על המצב. הספר נגמר עם חזרתה ומשאיר את הסוף לדימיון הקורא.

 

כולנו היינו כבר מתים ונמות שוב

לפיכך, הגיבורים ביצירותיו של קינג רדופים בידי אירועי העבר. אין כל מקריות בעובדה שאותם אירועי עבר מייצגים את המוות. המוות הוא ההפך של החיים ומושך את האדם בכיוון מנוגד לחלוטין. ולכן, המוות קיים גם בעתיד שלנו כי כולנו נמות יום אחד וגם בעברנו, כי כולנו היינו מתים פעם.

הטראומות של רייצ'ל ולואיס הן ניסיונות להתמודד עם המוות ולהכיל אותו בתקווה להשתלט עליו. ניסיון נוסף להדחיק את המוות הוא היאחזות ביצר החיים. לואיס, רייצ'ל וג'אד מייחלים לתיקון. לואיס רוצה להחזיר את צ'רץ' לחיים כדי לכפר על הסטודנט שלא הצליח להציל, רייצ'ל רוצה לבנות משפחה אידיאלית ולא נגועה בחולי וג'אד רוצה לתקן את החוויה שעבר עם הכלב המשפחתי בילדותו. ההתמודדות שלהם חושפת כמה קשה לאדם להיות לבדו ואת הסכנה הטמונה בשחזור יתר של הטראומה.


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות