כולנו, או לפחות רובנו, אנשים עובדים, מה שאומר שאנחנו נמצאים במקום העבודה לעשר שעות ביום. אם יש לכם ילדים, אתם עובדים 18 שעות ביום, גם בבית. לפעמים, לא תמיד כמובן, אתם רוצים לנוח ולשכוח קצת מהעייפות והעצבים שהצטברו במשך היום, ואפילו השבוע. אז אתם מדליקים את הטלוויזיה ונמרחים על הספה. אבל רגע! כמה בכלל עולה לנו התענוג הזה?
המחיר למצטרפים חדשים בחברת HOT הוא 359 ₪ וכולל קו טלפון ביתי, אינטרנט וטלוויזיה, מה שאומר 4308 ₪ בשנה, למרות שהטלפון הביתי כלל לא שימושי היום. בחברת YES מקבלים במחיר של 209 ₪ ממיר עם הערוצים הרגילים של החברה – בלי תוספות ובלי התקנה. כלומר, אם תרצה לצפות בשירות ה-VOD, תצטרך להוסיף 24 ₪ לחודש, מה שיוצא 2796 ₪ סך הכל לשנה, ולא כולל אינטרנט. כלומר, אם תרצה אינטרנט ביתי – תצטרך לשלם לחברה נוספת שתחבר אותך. אלפי שקלים בשנה שהצרכן משלם בשביל לצפות בטלוויזיה הכי בסיסית שיש.
חברות התקשורת מנצלות את העדר התחרות הממשי שקיים כרגע בשוק. קיימות שתי חברות משמעותיות בישראל: YES, ו-HOT, והצרכנים קופצים מאחת לשנייה, על פי עליות המחירים, הבדל שלא באמת משמעותי בסוף היום. אחרי תוספות הכרחיות משני הצדדים שניהם עולים אותו הדבר.
איך הופכים את החיים לפשוטים?
למה אנחנו עדיין משלמים אלפי שקלים בחודש לשתי חברות הענק האלו? הרי האינטרנט מציע היום את הכל וכמעט בחינם. חבילת אינטרנט במהירות של מאה מגה, מה שמספיק לך כדי להיות מחובר במשך כל היום לאינטרנט מכמה מחשבים שונים תעלה לך בבזק 110 ₪ ובהוט 100 ₪, מחיר הכולל ספק ותשתית. בכוונה בחרתי בשתי החברות האלו, היות והן היחידות שמספקות את האינטרנט בשלמותו. הצרכן משלם מחיר אחד עבוד ספק ותשתית, מה שהופך את החיים להרבה יותר פשוטים.
באינטרנט יש חדשות לצפייה ישירה בעשרות אתרים, כך שאפשר לקרוא ולצפות בשידורים במשך כל היום. יש אתרי סרטים בהם אפשר לצפות בסרטים החדשים ביותר עם תרגום לעברית, רוסית ואפילו צרפתית אם ממש תרצו. אמנם סוגיות של זכויות יוצרים יוצרות הדים בבתי המשפט, כמו התוכנה "פופקורן טיים" שנמצאת במלחמה קשה על חייה. אם תחברו מחשב נייד שעולה 1700₪ לטלויזיה הביתית שלכם – תוכלו לחסוך מאות שקלים בשנה ולהנות הרבה יותר.
לחבר את הסטרימר
חוץ מאתרי אינטרנט המפוקפקים בחוקיותם, יש היום את הסטרימר שהוא מכשיר קטן שמתחבר לטלוויזיה ומאפשר לצרכן לייבא מהרשת סרטים ללא דמי מנוי. בתוך המכשיר מותקנות אפליקציות כמו קודי (XBMC), פופקורן טיים, יוטיוב, VEVO, ספוטיפי, נטפליקס, הולו פלוס, HBO GO, פנדורה, פליקסטר ו-IsraVOD.
עלותו של סטרימר כזה שתרכשו באופן עצמאי ולא דרך חברה הוא 460 ₪ לגירסה של 16GB, אך התשלום הוא חד-פעמי. הבעיה היחידה היא שהסטרימר נשען על האינטרנט של הבית, ולכן ייתכנו בעיות חיבור קלות ואיטיות, כך שאם תרצו לחסוך ולצפות דרך האינטרנט עם זכויות יוצרים ובחוקיות מוחלטת, תוכלו לשלם בשנה 1200 ₪ ותשלום חד פעמי של 460 ₪.
אז למה הן עוד כאן?
אז לסיכום, אחרי כל המספרים והשמות המסובכים והמבלבלים, האינטרנט הוא אכן האופציה הזולה ביותר מכל חברת כבלים – עם הרבה יותר אופציות, סרטים חדשים יותר ונוחות מעל למצופה. אם כן, מה הבעיה ולמה חברות הענק לא נפלו כבר מזמן? תקלה אחת היא זכויות היוצרים. בישראל לא קיימים מספיק אתרים חוקיים ונוחים לצפייה ישירה, ואלו הקיימים נמצאים במאבק יום-יומי על הישארותם ברשת.
בעיה שנייה יכולה להיות חוסר ההבנה של ציבור המשתמשים ברשת ובאפשרויות הבלתי מוגבלות שבה.אולי אנחנו עדיין לא בשלים לוותר על חברות הענק האלו שדוחפות לנו מוצרים מיותרים, רק כדי שנשלם קצת פחות על ערוצים מוגבלים עם סרטים וסדרות שחוזרים על עצמם כל כמה שעות.
אולי בדור הבא נשחרר את הממירים לחופשי ונעבור למחשבים ניידים וסטרימרים, שישדרו לנו לפי בחירתנו בזמן שאנחנו רוצים וברבע מהמחיר. עד אז נמשיך לממן את מנכ"לי YES ו-HOT, כדי שיהיה להם כסף לתרופות ובתים מפוארים.
