המנסרים מטקסס

מאת:יבגני טרבנוב
שתפו

סדרת סרטי "המנסרים מטקסס" (המקורי משנת 1974) הציגה מודל משפחתי אמריקאי שונה מהייצוג המקובל. המשפחה בסרט היתה משפחת פועלים מהמעמד הנמוך, שיצאה לפשיטה כלכלית במהלך מלחמת וייטנאם, ולפיכך פצחו בשרשרת רציחות סדרתיות של האנשים שנדדו לעיירתם. הבולט מבני המשפחה הוא גבר הסובל ממחלת עור, וידוע בכינוי Leatherface, משום שהוא פושט את עור הפנים של קורבנותיו, ועוטה אותו כמסכה. Leatherface מוצג גם כסובל מלקות שכלית והוא עוזר לפרנס את משפחתו, במקום שיהיה לנטל.

8452943505_58910fbbb1_o-1024x651

סיפורם של אדומי הצוואר

משפחות עניות נתפסות לא אחת כמשפחות שמסכנות את החברה. הביטוי "אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו" משחק תפקיד חשוב כאן, משום שהעוני נתפס כעונש על דרך פעולה לא נכונה. העוני עשוי להיות גם תוצאה של קריסה כלכלית של המדינה. ילדים שגדלים במשפחות עניות נמצאים בסיכון לפתח קשיי חיברות או להתרכז ברכישת השכלה. בנוסף, קשיים כלכליים וניסיונות ההתמודדות עימם, עשויים להוביל למצוקה פסיכולוגית שתשפיע על ההורים ועל ילדיהם.

דמותו של Leatherface מעוותת פיזית. הוא כבד לשון ובשרני בנוסף למחלת העור שאוכלת את פניו. הוא מייצג את האחר המפלצתי הסובל מעיוות גופני, ואילו משפחתו המאמצת מיוצגת בתור האחר המפלצתי, הפועל לפי מערך אידיאולוגיות שונה שמסכן את התרבות של האמריקאים. ברק ופילפוט חקרו במאמרם את הכינוי "רדנק". כינוי זה מתאר מצב סוציו-אקונומי, אמונות ומנהגים של אוכלוסיה ענייה במדינות דרום ארצות-הברית.

texas-chainsaw-massacre

הרדנק בדרך כלל מתואר כאדם חסר חינוך שהגיע ממשפחת פועלים, וצווארו אדום מרוב עבודות כפיים תחת השמש. הוא ירא שמיים, כבד דיבור וגזען. אוכלוסיה זו מיוצגת בתרבות באחת משתי דרכים שונות: האחר המפלצתי שמאיים על התרבות, או האתנחתא הקומית. תנועת זכויות האזרח פיצלה את ייצוג הרדנקים – חלקם הוצגו באור מפלצתי, אבל היה קיים ייצוג לדמויות של פועלים הגונים.

סרטי "המנסרים מטקסס" נשענו על הצגת משפחת הרוצחים באופן ויזואלי שונה לעומת גיבורי הסרט. בני המשפחה לובשים בגדי צווארון כחול אופייניים והופעתם מלוכלכת. יחד עם זאת, הם מייצגים את ערכי המשפחה הגרעינית שהולכים ונחלשים עם ההגירה לערים. העיר הגדולה והמודרנית מטפחת את מוסד התרבות אך לא את המשפחה. קיימת הבחנה בין ה"ווייט טראש" וה-"הילבילי".

הווייט טראש מתאר את הלבן האחר, נטול הפריווילגיות והחינוך. ההילבילי הוא הפועל הכפרי או החוואי שמתנהג בצורה כמעט קומית, ולעיתים נטול תעסוקה. הדמויות ב"המנסרים מטקסס" נוטות לעבר מונח ההילבילי, הייצוג הקיצוני ביותר של אוכלוסיית הדרום האמריקאי. המשפחה בסרט מובטלת, והתעללות נפשית ופיזית היא עניין מקובל בה, כמו גילוי עריות.

קניבליזם קורה במשפחות הכי טובות

האימה האמיתית מתממשת ב"המנסרים מטקסס: ההתחלה", כיוון שלמרות כל אלה – בני המשפחה הקניבלית דואגים האחד לשני. המערכת הקפיטליסטית אמנם החריבה את עיירתם, אך הם לא מתכוונים לתת לאף בן משפחה לגווע ברעב. בני משפחת היואיט כפריים, חורגים מהנורמה התרבותית, מלוכלכים ונטולי תעסוקה. מעליהם מתנשא הווייט טראש שמיוצג בסרט בתור מנהל בית המטבחיים.

המנהל מתנשא מעל Leatherface, ואומר שהוא ומשפחתו טיפשים שלא מבינים מתי הזמן הנכון לעזוב את העיירה הגוועת. פקחי התברואה שסוגרים את המפעל מייצגים את הרדנק הדרומי העובד והמכובד. הם צוחקים על Leatherface בגלל שהוא מסרב לעזוב את מקום עבודתו. מערך הדמויות הדרומיות מגולם בסרט באופן היררכי: הדרום משוסע מבחינה חברתית והשכבות המכובדות יותר מתנשאות על אלה שבתחתית הסולם.

leatherface-the-texas-chainsaw-massacre-iii-leatherface

אבל בייצוג הזה קיים סדק. כריסי, אחת מבנות הנוער שנלכדו בידי המשפחה, שואלת אותם אם הם שוכבים עם כל בני הדודים שלהם. זהו מעשה התרסה שנועד לזלזל בבני המשפחה תוך יישום הסטריאוטיפ של ההילבילי. צ'ארלי היואיט מפרש זאת בתור עלבון ומבטל את דבריה. העלבון שלו אמיתי, וקשור לחוסר ההבנה של השכבות החברתיות שמאכלסות את מדינות הדרום. באחת מהסצינות הראשונות בסרט, צ'ארלי טוען ש-Leatherface הוא ילד טוב שבסך הכל לא מובן כהלכה.

הוא מנסה להסביר זאת לשריף לפני שהוא רוצח אותו כדי להגן על בנו ממעצר. צריך להתייחס לדבריו של צ'ארלי כפשוטם. דמויות רבות יוצאות מנקודת הנחה שLeatherface מפגר אך נקודת המבט של הדמויות בסרט שונה מהמסר העולה מהטקסט. אנו תמיד רואים את Leatherface דרך עיני האנשים שמדכאים אותו. אבל הפיגור של Leatherface הוא פיגור סמלי בלבד. אין שום עדות לאורך הסרט לעובדה שהוא אכן מפגר, זוהי הנחה שהצופה עושה בגלל הנורמה והאידיאולוגיה של כל מי שאינו מוגדר כהילבילי.

פטריוטיות

"המנסרים מטקסס: ההתחלה" דן גם בשכחה של מלחמת וייטנאם. נושא המלחמה מיוצג בסרט דרך שני אחים, אריק ודין, שקיבלו חופשה קצרה מהמלחמה ובחרו לבלות אותה עם בנות זוגתם. בעוד אריק רוצה לחזור ולהלחם כדי לממש את החינוך שקיבל מאביו (שלחם במלחמת העולם השניה), דין מתכנן להשתמט ושורף את מכתב הגיוס שלו. השניים נתפסים בידי צ'ארלי ומעוררים את כעסו כשהוא מוצא את מכתב הגיוס החצי שרוף. החטא של שניהם היה לשכוח מהמעמד הנמוך שקרס יחד עם כלכלת דרום ארצות-הברית.

המשפחה הקניבלית צריכה להזכיר להם ולהעניש אותם על הבגידה. צ'ארלי כועס על דין המשתמט כי הוא מתבייש במדינה שלו. אך מעבר לחובתו הפטריוטית, צ'ארלי מדבר על הבושה שהמעמד הבינוני-גבוה חש כלפי המעמד הנמוך. הוא מספר להם שפעם היה שבוי במלחמה, ולשבוי יש שתי ברירות – גוויעה ברעב או הישרדות. העניים שבויים בידי המדינה והם בוחרים בהישרדות, גם אם המשמעות של ההישרדות היא ערעור על המוסד האידיאולוגי. גם שבויי המלחמה אכלו אחד את השני ופרשו לקניבליזם כדי לשרוד.
הפער האידיאולוגי שהסרט חושף הוא שבר החלום האמריקאי: העיירה הטקסנית בה המשפחה מתגוררת פושטת רגל. הקניבליזם של המשפחה מקבל הסבר, שמדגיש את הרקע הפוליטי והכלכלי שעומד מאחורי נסיבות הפיכתם לסמל של רוע.

Leatherfaces

למעשה, סרטי "המנסרים מטקסס" מתארים את הפחד הרפובליקני מהשתמטות משירות צבאי, בני נוער שיוצאים מחזקת הוריהם וקריסת הקפיטליזם במדינות דרום ארצות-הברית. מצד שני, ייצוג המשפחה הקניבלית מתאר את האופן שבו האנשים המשתייכים למפלגות ליברליות רואים את הרופובליקני הדרומי: יצור מכוער ומפחיד שנאחז בסגנון חיים שחלף מן העולם.

העימות בין המשפחה הגרעינית הכפרית לבין בני הנוער הליברלים מהעיר מפחיד דווקא בתקופות בהן השיח המלחמתי רווח. בשנות השבעים זאת היתה מלחמת וייטנאם וכיום האמריקאים מתמודדים עם תוצאות המלחמה במזרח התיכון.


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות