שקט, מפצחים
כשחושבים על מלחמת העולם השנייה, האסוציאציה הראשונה אינה שמו של אלן טיורינג. אך ללא תרומתו האדירה של טיורינג לדפי ההיסטוריה, המלחמה הזו הייתה נראית אחרת לגמרי. אלן טיורינג לא היה איש צבא או גנרל עטור פרסים, הוא היה מתמטיקאי שהציל למעלה מ-14 מיליון איש, בזכות ה"אניגמה", מכונה לקידוד והצפנת מסרים, אשר שימשה את הצבא הגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה. הסרט "משחק החיקוי" שיצא בשנת 2014 בבימויו של מורטן טלדום, מבוסס על ספרו של אנדרו הודג'ס "אלן טיורינג: האניגמה".
השחקן המוכשר המגלם את דמותו של טיורינג בהצלחה רבה, הוא בנדיקט קמברבאץ' (שחקן בריטי מוערך שקיבל את פרס השחקן הטוב ביותר על תפקיד שרלוק הולמס בסדרה "שרלוק", ומוכר מטרילוגיית סרטיי "ההוביט"). בסרט עצמו יש שילוב בין שלושה זמנים וזגזוג ביניהם. בעבר הקרוב – מלחמת העולם השנייה, בעבר הרחוק – טיורינג כנער בבי"ס לבנים באנגליה, מגלה את ייחודו, הן במיניותו השונה והן בתבונתו, ובהווה – חקירתו של טיורינג בשנת 1952, עימה הסרט נפתח. השאלה המהדהדת לכל אורכו של הסרט ואינה מניחה לצופים היא: על מה בעצם טיורינג נחקר, מה פשעו? רק בסיומו של הסרט תיפתר התעלומה.
הסיפור של טיורינג כנער צעיר שמתאהב בחברו כריסטופר נוגע ללב. הבמאי בחר לתאר את הסצנה בקולו הבוגר של טיורינג שטוען "שבני האדם מוצאים שאלימות היא מספקת. אבל אם האלימות תוצא ממהות הפעולה הסיפוק יהפוך לריק". טיורינג רואה באלימות רגש אנושי שמספק את יצריי האדם. טיורינג הנער חווה אלימות מבני גילו. טיורינג הצעיר מבין שהוא זקוק לחבר קרוב. כריסטופר עוזר לו לעבור את הקשיים החברתיים. הסצנות האלו עשויות בצורה מדויקת.
טיורינג יוצר מכונה מהפכנית ומכנה אותה "כריסטופר", על שם חבר ילדותו ואהבתו הראשונה הבלתי ממומשת. משימה זו קשה ומורכבת ולשם כך הוא זקוק לעזרתם של אנשים נוספים. אולם כבר בתחילת הסרט, הצופים מבחינים שטיורינג הוא טיפוס מתבודד ומופנם, שמעדיף להימנע מהסחות דעת ולבצע את המלאכה לבדו. מפקדו דינסון, מתקשה להבין אותו. אפילו חברי הצוות שלו אינם מסוגלים לראות את גאוניותו ולא מאמינים לטענותיו שהמכונה עליה הוא שוקד ימים כלילות, תצליח להביס מכונה אחרת.
מאחורי כל גבר מוחלש עומדת אישה חזקה
ג'ואן (קירה נייטלי) היא דמות מיוחדת בסרט ובחייו של טיורינג והיא נכנסת לתמונה כאשר טיורינג תר אחר ממומחה לפיענוח הצופן. על מנת למצוא מועמדים פוטנציאליים לעזרה בפענוח הצופן, טיורינג שולח תשבץ בעיתון, אותו יש לפתור תוך פחות משש דקות. אלו שמצליחים, מגיעים להיבחן במחלקת הצפנים של הצבא הבריטי. ג'ואן צולחת את המשימה ואת חוסר האמון בה מצד הממונה עליה. דמותה משקפת את העובדה שבתקופת מלחמת העולם השנייה, היה קשה להיות אישה אינטליגנטית ודעתנית. ג'ואן גורמת לטיורינג להבין את הקודים החברתיים, ואילו טיורינג עוזר לג'ואן לצאת מביתה המגונן ומשכנע את הוריה שמקום עבודתם ראוי לאישה הגונה וחסודה. ג'ואן וטיורינג מעמידים פני זוגיות למופת כשהוריה נמצאים בחדר ליד ומקשיבים. ג'ואן דורשת מטיורינג מקום עבודה רק לנשים, טיורינג מציע לה משרה של מזכירה במפעל. אבל בעצם היא רוצה לעזור לטיורניג לפצח את הקוד. זוהי סצנה שנונה ומצחיקה, שבה שניהם מסתירים את האמת מהוריה. המשחק הזה חושף את המציאות החברתית, שבה אישה צריכה לעבוד במשרה בסביבת נשים ובתפקיד נשי ולא להימצא ליד גברים מסוכנים פוטנציאלית מבחינה מינית. בסצנת השיא ביניהם, ברגע שג'ואן נוגעת בנקודה הרגישה של טיורינג (כריסטופר), טיורינג מחליט להציע לג'ואן נישואין, כי היא קשורה לפיצוח. אם הוא יאבד אותה הוא לא יצליח לפצח את "כריסטופר", כלומר את המכונה שמסמלת עבורו את האדם.
על הגבר לבדו
כיאה לדרמה תקופתית, הסרט ארוך ולעתים מייגע, אך הוא מעביר בצורה מורכבת ואמינה את הקושי והאומץ הדרוש לאדם החריג, לפעול בתוך חברה שאינה מקבלת ואף מוקיעה את דעותיו. הסרט מציג תמונה של חברה אשר אינה מסוגלת לקבל את האחר, שופטת אותו ומתנכלת לו, ולמעשה רוצחת אותו במו ידיה. הפער בין היחס להומוסקסואליות בתקופה בה מתרחש הסרט, בה נחשב נטייה זו לעבירה פלילית, לבין המצב בימינו, מחדד את סוגיית היחס אל האחר.
לאחר צפייה בסרט יש תחושה שלכל חריג ואחר יש להתייחס בצורה אנושית ולא כמו שהתייחסו לטיורינג. הסרט רווי סודות ושקרים. אותם סודות שקוברים את טיורינג בסופו של דבר. הסרט מתקן עוול כפול, לא רק את החברתי – תקופתי, אם כי גם את העוול ההיסטורי שנעשה לטיורינג בכך שנשכח מדפי ההיסטוריה.
"משחקי החיקוי", בימוי: מורטן טלדום משך: 114 דקות