מי מפחד ממפלצות?

מאת:דנית שמוליס
שתפו

עידן הנאורות שהחל במאה השמונה עשרה הוליד את המחשבה שהאדם אדון לעצמו, אחראי על חייו ושולט בעולמו מהיותו יצור תבוני. עם הזמן התפתחה החשיבה האריסטוטלית המערבית שמקדשת את הפאולוס: ידע אחד, אמת אחת ברורה וצודקת.

המפלצת קיימת בניגוד לכך. היא לא מוגדרת, לא מוחלטת, המהות שלה נזילה. היא נעה על הרצף שבין אנושי לחייתי, היא בין לבין, ולכן היא מאיימת על דרך החשיבה בעולם המערבי. לתרבות, העיסוק במפלצת, בשונה ובחריג, גורם לחרדה, הפתרון היחיד להמשך קיומה הוא לכלוא אותה ולהרחיק אותה מהחברה.

ערפד, איש-זאב ורוח רפאים גרים בדירה אחת… נשמע כמו התחלה של בדיחה לא מוצלחת?

הדמויות בסדרה, איידן, ג'וש וסאלי, נאבקות כדי להדחיק את המפלצתיות שבהן כל הזמן, אך האיום קיים תמיד. לא ברור מתי ג'וש מפסיק להיות אדם המשחק את תפקיד האח המושיע בבית החולים והופך להיות איש – זאב בלתי ניתן לשליטה. כשהן מאבדות שליטה הן מגשימות את כל התשוקות שלהן, התאווה לאכילה וליחסי מין, ומקבלות מודעות לחופש אמיתי.

הפעילויות המפלצתיות חסרות הרסן: ההרג הגדול, הביתור וההרס, שוברות את כל הגבולות והמחסומים שהחברה המודרנית המקובעת הציבה. כל מה שהתרבות המערבית מאחסנת במרתפים החשוכים ומגדירה כטאבו, מקבל ביטוי דרך המפלצות. הן המאפשרות לאדם הפשוט, המדחיק את המפלצתיות שבו על בסיס יומיומי, לגיטימציה להשתחרר.

אדם זאב
אדם זועק - זאב מיילל (מתוך "להיות אנושיים")

"כולנו מסתירים משהו, נכון?
מהרגע שאנו מתעוררים ומביטים במראה,
אנחנו טווים שקרים קטנים.
מכניסים את הבטן, צובעים את השיער.
למה לא? מה העונש?
מה התוצאות באמת?
אני רק אנושי אתם אומרים, והכל נסלח.
מה אם תהפוכות הגורל האכזריות הופכות אותך למשהו אחר?
מי יסלח לך אז?"
("להיות אנושיים", פרק 1)

התכנית היא טקסט של התמודדות. ג'וש ואיידן הפכו למפלצות כשננשכו , סאלי הפכה לרוח רפאים כשמתה בתאונה. אף אחד מהגיבורים לא בחר להיות המפלצת שהוא. המפלצתיות קיימת בכולנו, השאלה היא האם לקבל את מי שאנחנו? מהי הקללה האמיתית?

הגדרת החריג, השונה, היא תלוית תרבות. כל חברה מגדירה לעצמה מהו החריג ובכך קובעת מהי הנורמה. הסדרה אם כן, ממלאה תפקיד כפול; מלבד היותה מקום לגיטימי להזדהות, פורקן ושחרור לכל יצר "חריג" שהוא, בה בעת היא מגדירה את אותו הגבול בין החריג לנורמטיבי, מגדירה לנו את גבולות השפיות וההיגיון. מפלצות אלה, ארכאיות ככל שיהיו, ממלאות תפקיד חשוב, והיום יותר מתמיד הן רלוונטיות והכרחיות לשמירת הסדר החברתי. להיות אנושי זה להבין שלפעמים גם אתה מפלצת.

 


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות