"מלחמה היא שלום"

מאת:תמה קרודו
שתפו

רונה פון שטרן היא אמנית צעירה שלא מכבר סיימה את לימודיה במדרשה לאמנות וכבר מציגה תערוכה מיצירותיה. שם התערוכה נלקח מתוך הספר "1984" (ג'ורג' אורוול) – רומן חזיוני שצופה מציאות המנוהלת על-ידי שלטון טוטליטארי קיצוני ואחד מעקרונותיו הוא "מלחמה היא שלום". התערוכה מבססת עצמה על כך שבכל יופי ימצאו סממנים של זוועה. "מהו הדמיון בין ההנאה מזיקוקים בכיכר רבין לבין פיצוץ באוטובוס?" שואלת פון שטרן. בראיון איתה היא מסבירה מה עומד מאחורי הקביעה כי מלחמה ושלום הם זהים, מדוע הפסקנו לחיות בהווה ולמה פיצוץ הוא היופי הטהור.

מהו הרגע אותו את מנסה לתפוס בעבודותייך?
עניין אותי למצוא את הרגע הטהור בו מתרחשים הדברים. רגע ההפצצה עצמה, שהוא תמיד "נעלם" כי אנחנו מתחבאים או פוחדים. רציתי לתת ביטוי לרגעים מפתים ומסקרנים שנשכחים מהסיפור. הרצון ליצור את התערוכה בא לי מתוך רצון לעשות פעולה, לייצר חלל שהוא רפלקציה למצב שאנו נמצאים בו ודרך הרפלקציה אפשר ליצור תמונה יותר עגולה של המצב – זה טוב ויפה בשביל אחד, רע לאחר וחוזר חלילה.

איזה מסר חיפשת להעביר?
הסיבה שהמלחמה לא נגמרת היא כי אנחנו רואים את הרוע שבה, אבל האנשים מהצד השני רואים אותה כחיובית, יפה וראויה. בשבילי העלאת הרגע היפה והנשגב יכולה לפתח דיאלוג רחב יותר. ניסיתי לראות את התמונה מנקודת מבט נקייה ומרוחקת, כזו שלא מכילה בתוכה את התוצרים שלה – לא שיפוטית. לא ליצור עוד תוצר לוואי אלא את הרגע עצמו. להשהות את הזמן לרגע ולהיות בהווה.

מתוך התערוכה "מלחמה היא שלום"

בלון תמים או מתקן ריגול?
דימויים בחיים הם הפכפכים, ואחד הדימויים המרכזיים שבאמצעותם ממחישה זאת פון שטרן הוא ה"צפלין" שמרחף בשמיי עזה – ישראל, מתקן ריגול ופיקוח פולשני במסווה של כדור פורח. חופש ובטחון עבור אחד – מצור וסגר על אחר. "הצפלין הוא דימוי שקיים הרבה בעבודות שלי, אני מנסה למצוא דימויים אמביוולנטיים – סוּפר אלים, אבל במבט הראשון אין יראה ופחד. משהו שאנחנו מתרגלים לחיות איתו, שהוא פשוט חלק מהחיים האלה". בתערוכה נזכה לראות אותו בזווית שונה מהמצופה. דרך אגב, המחשבה על באיזה צד של המפה הפוליטית נמצאת פון שטרן היא לא רלוונטית, כי גם ההבדל בין שמאל לימין, זה רק הצד בו אתה חושב שבטוח יותר להימצא.

"התערוכה לא באה להעביר ביקורת או לצאת מול משהו, אלא להראות מצב שאנו רגילים אליו, השלמנו איתו. כל הזמן יש מצב חרדתי. מתי הפצצה האיראנית עומדת ליפול? מה יקרה? אבל מה עם העכשיו? צריך לדבר על ההווה, לא לספור ארונות מתים לפני שהמלחמה קרתה"

היצירות בתערוכה נוגעות בטווח האפור, בין עונג לגועל, בין עבר לעתיד. המציאות דוקרת אותנו בו זמנית בעצבים של כאב מהול בהנאה, אקסטזה שנמסה לעצבות. מישהו אחד יכול לחוות סיפוק אדיר בעוד אצל האחר יפער חלל עצום. פון שטרן מזמינה אותנו לצקת ביצירותיה מערבולות וניגודים חברתיים, פוליטיים ואישיים. היא מזמנת את הצופה לחוויה דו משמעית שאינה מנסה לקבוע באיזה צד מצויה האמת. פשוט להיות, ברגע הזה.

אם אתם מרגישים שעדיין לא הבנתם בדיוק מה הולך להיות בתערוכה, זה בסדר. כי להביט על העולם בצורה שונה ממה שהורגלנו אליה זה דבר מורכב ואמורפי, וזוהי המטרה מאחורי יצירותיה של פון שטרן. ההנאה, או שמא, החוויה השונה – מובטחת. הכניסה חינם.

הפתיחה ביום שלישי הקרוב, 29 בנובמבר בשעה 12:30 בצהריים בבית הספר לאמנות במכללת ספיר.


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות