לא צריך להיות פמיניסטית לוחמנית כדי לראות שהסרטון החדש של נפתלי "לא מתנצל" בנט, הוא הכל מלבד תוכן תעמולתי, פוליטי או לגיטימי. אם נניח לרגע בצד את העובדה שבנט זקף לזכותו קרדיטים על מהלכים פוליטיים, שלא היו בהכרח ביוזמתו, רק הסאבטקסט של סרטון האחרון מבית בנט, מציף לבדו מסרים מעניינים.
הסרטון, לאורך כל הדקה ועשרים ותשע שניות, הוא שיר הלל ושבח להילת הזוהר הפוליטי (שלא לומר המיני) שבנט רוצה לייצר לעצמו. בסרטון, אין שום אזכור למפלגה ממנה הוא בא, רק אוננות. אולם, בנט לא לבדו, גם דני דנון מהליכוד פרסם סרטון אהבה עצמית, ועוד באנימציה. בסרטון, דנון מגלם שריף שמציל את השכונה הפרועה, המכונה מזרח תיכון, ועל הדרך גם מפגין את כישוריו המוזיקליים.
גם במגזר הנשי, מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, מיכל רוזין ממרצ ומרב מיכאלי מהעבודה, לא טומנות ידן בצלחת. רוזין מציגה את הישגיה על ידי יריביה, ומיכאלי מונה את הישגיה בצורה עניינית ורהוטה תוך כדי נסיעה במעלית עולה. הסרטונים הנשיים, באופן לא מפתיע, לא יצרו סביבם הייפ תקשורתי בדומה למתמודדים ממין זכר.
מי הכי סקסי בעיר?
בסרטון של בנט נראות נשים תל אביביות טיפוסיות. הנשים משוחחות ביניהן בסיטואציות יום יומיות כמו ג'וגינג ובילוי לילי מתבקש בפאב. כשאחת מעלה בעיה חברתית עכשווית, השנייה מציגה את פתרון הקסם של בנט המוצלח, כשכל שיחה מסתיימת ב: "האמת, בנט מה זה עושה… אבל ימני".
רק אידיוט לא יקרא את הקונוטציה המינית העולה מהקאטץ' פרייז החוזר על עצמו. הנשים התל אביביות רוצות להתלות בסמל הסקס האטרקטיבי בנט, אך הן מנועות מלקפוץ לזרועותיו הפוליטיות המסוקסות בשל דברים שוליים כגון עקרונות וערכים. בתוך תוכן הן יודעות שהן שוגות, אך משהו בפאסון התל אביבי שהן צריכות לשמר, עוצר אותן מלהתמסר לבנט טוטאלית. השימוש באנלוגיות מעולם יחסי המגדר יוצר מסרים סקסיסטיים ושוביניסטיים.
לא שומרים נגיעה, בערך
אבסורדי ככל שזה ישמע, מפלגת הבית היהודי בראשותו של בנט בחרה למתג את עצמה באמצעות, גבירותיי ורבותיי, לא פחות מאשר סקס. זוהי מפלגה שמזהה את עצמה עם הסקטור הדתי לאומי, אך היא כל כך נואשת לגרוף את קולות המצביעים משאר העם, שהיא עושה שימוש בטקטיקות הזולות ביותר בספר.
כשרואים את הסרטון המדובר, אי אפשר שלא לנוע בחוסר נוחות בכיסא. תחילה קשה לשים את האצבע במדויק על הסיבה, ואז זה מכה בך. לו אותה סיטואציה בדיוק הייתה משוחקת על ידי גברים, היא מיד הייתה מעוררת קול מחאה, מסומנת כהומו ארוטית במופגן, ומתפרשת כפרובוקטיבית ופוגענית. הסרטון רווי ברמיזות מיניות, אך המבטים והחיוכים המוחלפים הם בין נשים בלבד. מיזוגניה שקטה שמחלחלת עמוק.
אידיאו… מה?
המיניות הנשית המתפרצת והבלתי נשלטת המוצגת בסרטון, מגיעה לשיאה בסופו. אם למישהו היה ספק בקשר, אלדד גל-עד, שהשתתף ב"אח הגדול" וידוע בדעותיו הימניות, מציע לאחת הנשים דרינק. היא נותנת דרור לחשקיה ומאפשרת לסקס אפיל שלו להפיל אותה ברשתו, בפאסיביות נשית טיפוסית: "הוא מה זה עושה… אבל ימני". הן רוצות, כל כך רוצות לגעת בנפתלי, סמל הסקס, אבל אבוי, יש ביניהם מחסום. קוראים לו אידאולוגיה. אבל מה לנשים וכל זה. נשים – דעתן קלה.
