סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

אמא, הבטחת לנו לחם לשבת

ישנו ציבור אחד בישראל שמנסה כבר שנים לעורר מחאה ציבורית, למרות שהוא מהווה פחות מאחוז אחד מכלל האוכלוסייה במדינה. עמוד הפייסבוק "צליאק יקר" מנסה להביא לשינוי במצבם העגום של חולי הצליאק בישראל, שאינם זוכים לסבסוד מוצרי מזון המותאמים להם, כפי שמקובל בלא מעט ארצות.

מחלת הצליאק נקראת בעברית "דגנת" והיא מחלה אוטואימונית (חיסון-עצמי) בעלת רקע גנטי, המתאפיינת בנזק דלקתי לרירית המעי הדק הנגרם מאכילת גלוטן, והנזק פוגם ביכולת הגוף לעכל את המזון. גלוטן הוא חלבון הנמצא בדגנים כמו חיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל וכדומה.

התסמינים אותם חווה חולה צליאק טרם אבחונו הם מגוונים, לכן לעתים קשה לאבחן מחלה זו מיד. כאבי בטן, איחור בהתפתחות, הקאות, אנמיה, וכן תופעות התנהגותיות דוגמת דכאון, היפראקטיביות ותפקוד ירוד. במקרים בהם המחלה אינה מטופלת, גוברים הסיכויים להתפתחות סרטן, בעיקר במעי, והפרעה בתפקוד המוחי.

כיום ניתן לאבחן את המחלה באמצעות בדיקת דם, בה בודקים את קיומם של נוגדנים ייחודיים הקשורים במחלה ובאמצעות ביופסיה של המעי הדק, הבודקת נזק למעי.

13,000 חולים בישראל

בישראל יש כ-48,000 עד 76,000 חולי צליאק פוטנציאליים, ומהם יותר מ-15,000 ילדים ובני נוער, שחלקם כלל אינם מודעים למחלה, להשלכותיה ולדרכים להתמודד איתה..

למחלת הצליאק אין תרופה. הפתרון היחיד לחולי הצליאק הוא להתמיד כל חייהם בדיאטה נטולת גלוטן. בעבר זה היה מורכב, כיוון שהמודעות למחלה לא הייתה גבוהה, אך כיום ישנה הגדרת מזון ללא גלוטן בתקנות בריאות הציבור. לפי תקנה זו מוצר מזון יוגדר ללא גלוטן אם מתקיימים בו תנאים מסוימים. מוצר מזון בו יש גלוטן, או שהוסף לו גלוטן, חייב להיות מסומן במילים "מכיל גלוטן".

בפועל, מוצרים בודדים בלבד עומדים בתנאים הנדרשים כדי להיות מוגדרים כללא גלוטן, ועוד מוצרים רבים בהם אין גלוטן מסומנים כ"עלול להכיל גלוטן", סימון המונע מחולי צליאק לצרוך אותם.

בלי גלוטן? תשלם יותר

הבעייתיות הטמונה בסימון המוצרים היא שעל מנת לעמוד בסטנדרטים שנקבעו, על המוצרים לעבור בדיקות יקרות שגורמות להעלאה במחירם, וחולי הצליאק הם אלו שמשלמים את המחיר. על פי מחקר שערכו סטודנטים בחוג למעורבות חברתית של קרן משה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, בין מוצרים רגילים המכילים גלוטן למוצרים שלא מכילים גלוטן, התגלו פערי מחירים עצומים.

הסטודנטים יצאו לסבב ברשתות שיווק, עם רשימות מצרכים וקנו מוצרים המכילים גלוטן ומוצרים מקבילים להם שלא מכילים גלוטן. במחירים התגלה פער עצום של מעל ל-400%-500%. לדוגמה: הפער במחירי דגני הבוקר. המחיר ל-750 גרם של דגני בוקר המכילים גלוטן הוא 14.90 שקלים, לעומת 23.90 שקלים ל-500 גרם של דגני בוקר ללא גלוטן.

נטול גלוטן לכולם

בשנים האחרונות ישנה התעוררות עולמית והתעניינות בנושא המזון האורגני, וגם התחום של מזון ללא גלוטן זוכה לשגשוג ופיתוח. אנשים רבים החליטו לאמץ סוגים שונים של דיאטות, ביניהן גם דיאטה נטולת גלוטן. הם בוחרים שלא לאכול מזון המכיל גלוטן גם ללא קשר למחלת הצליאק. רבים מאמינים כי החלבון המצוי בגלוטן אינו בריא וגוף האדם יכול להסתדר גם בלעדיו, ומחליטים לוותר עליו.

הדיאטה שנחשבה פעם למגבלה תזונתית קשה והייתה נחלתם של חולי הצליאק בלבד, הפכה לטרנד בעולם ההרזיה, מה שהביא להתפתחות שוק שלם של תחליפי מזון נטולי גלוטן ובהם פסטות, לחמים, פיצות, דגני בוקר וכדומה. רבים מהבוחרים בדיאטה נטולת גלוטן מדווחים על שיפור בתחושה הכללית בלעדיו; הם פחות עייפים, יותר קלילים, אין תחושת כבדות, מצבי הרוח משתפרים וגם האנרגיות עולות. רופאים רבים גם ממליצים על צריכת מזון ללא גלוטן לצורך שיפור וניקוי הגוף מסוגי רעלנים ותופעות לוואי.

ח"כ שטרית ומלחמתו בבירוקרטיה

בשנים האחרונות הועלו כמה הצעות חוק שמטרתן להקטין את העלויות שברכישת מוצרי מזון נטולי גלוטן לחולי הצליאק. ב-26.5.14 התקיים דיון בוועדת השרים בהצעת החוק של חבר הכנסת מאיר שטרית למתן סיוע לחולי הצליאק. הצעת החוק עברה קריאה טרומית, אך לא עברה בדיון בפני וועדת הבריאות של הכנסת.

זו הכנסת השנייה שבה מנסה שטרית להעביר את החוק, אך שוב הוא נתקל בהתנגדות מצד משרדי הבריאות והאוצר – בטענה שאין לכך את התקציב הדרוש. בשנים שעברו הושג סבסוד על מחיר של קמח מסוג מסוים, סבסוד שעולה למשרד הבריאות כ-600,000 אלף שקלים לשנה, 0.0002% מתקציב המשרד.

ב-2009 הוגשה הצעת חוק נוספת המיועדת לסייע לחולי צליאק ולעודד ייצור מזון ללא גלוטן. חברי הכנסת אורי אורבך ואילן גילאון וסגן שר החינוך אליעזר מוזס דרשו להעניק הטבות מס ליצרני מזון ללא גלוטן, ולחייב חברות מזון מובילות לכך ש5% מכלל תוצרתן יהיו מוצרים ללא גלוטן. ההצעה עברה ברוב של 69 תומכים וללא כל התנגדות, ותקועה מאז בהתדיינויות מול הממשלה.

מקדימים תרופה למכה

ממשלת ישראל מתנגדת להצעת החוק כיוון שלטענתה כך תיווצר אפליה בין חולי צליאק לבין חולים במחלות כרוניות אחרות, כגון סכרת. כרמית יעקב, יוזמת הצעת החוק, טענה שזה לא ייתכן שהתמודדות עם מחלת הצליאק תהיה נחלתם של העשירים בלבד.

הצעת החוק של שטרית באה לעזור לחולי הצליאק, עד כמה שאפשר, ואם בוחנים אותה לעומק ניתן לגלות כי גם מאחוריה עומד אינטרס כלכלי. כיוון שאין תרופה למחלה, על החולים להתמיד בדיאטה נטולת גלוטן למשך חייהם, וכל פעם שהם נחשפים לגלוטן – אפילו דרך זיהום משני במסעדות או בבית ללא הקפדה והפרדה – הם פגיעים יותר לסיכון לחלות בסוגים שונים של סרטן.

בסופו של דבר, אומר שטרית, סבסוד מוצרים נטולי גלוטן ומתן סיוע כלכלי לחולי הצליאק יחסוך למדינה כסף רב בעתיד. כיום המדינה תומכת כלכלית בחולי סרטן, ותקציב גדול קיים למטרה זו. שטרית בטוח כי תמיכה כלכלית בחולי הצליאק תגביר את המודעות למחלה ותחסוך מספר רב של חולי סרטן בעתיד, בהם המדינה תצטרך לתמוך.

מה יהיה בסוף המירוץ?

אז מי בעצם אמור לממן את התזונה המיוחדת לה זקוקים חולי הצליאק? האם המדינה צריכה לעזור, או שמא משפחות שלמות יקרסו תחת העול הכלכלי? רבים ממתנגדי הצעת החוק טוענים כי חוק זה ייצור אפליה בין חולי צליאק לחולים אחרים. סבסוד מזון נעשה דרך כספי המסים, אותם בעצם משלמים אזרחי המדינה. האם יהיה זה צודק כי כולם יישאו בעול עבור אוכלוסיה המונה פחות מאחוז אזרחי המדינה? מצד שני, למה חולי הצליאק צריכים לשלם מסים שמממנים את סבסוד הלחם והקמח שבכלל אסור להם לאכול?

הבעיה אינה פרטית, מדובר בבעיה ציבורית לכל דבר, ועל המדינה להיות אחראית לבריאותם ורווחתם של תושביה. בזמן שתושבים בריאים קונים לחם במחיר מסובסד, משפחות שלמות נאלצות להוציא מאות שקלים בחודש על לחם. הנחות היסוד קיימות כי לכל אזרח יש זכויות שוות, כולם ראויים לכך וזו הדרך לחברה צודקת. כאך מה עם חולי הצליאק? הם לא בחרו להיות חולים, אז מדוע עליהם לשלם פי כמה? כולם מתחילים מנקודת זינוק שווה, אך בסוף המירוץ לא בטוח שיסיימו באותה נקודה.