''אישה נשואה'': ביקורת ספר

מאת:אורטל חפצדי
שתפו

לרוב אנו שומעים גברים שעזבו את הבית, נטשו את האישה והילדים ופשוט נעלמו, השאירו אישה שבורה לרסיסים, ילדים שלא מבינים איך בבת אחת התפרקה המשפחה. מקובל לחשוב שגברים הם אלה שבוגדים, מחפשים ריגושים, שמתקשים לשמור על יציבות במערכת הנישואין. בספר "אישה נשואה" של צביקה עמית, כל מה שהתרגלנו עד עכשיו, ששמענו ושראינו, קורה להיפך. הגיבורה דנה היא אישה נשואה, שמחליטה לעזוב בפתאומיות את בעלה ללא התראה מוקדמת לטובת אהבת נעוריה. היא מפרקת משפחה שלמה ומנפצת הרבה קלישאות של האישה המסורה, הביתית וה"עקרת בית".

העובדה שלדנה ובעלה יש שני ילדים לא מונעת ממנה את ההחלטה לקום, ללכת ולעזוב הכול. חיי הנישואין שלהם משעממים והיא רוצה יותר. מחפשת להתרגש ולהתאהב, "אני פשוט לא רוצה לחיות איתך יותר. לא טוב לי איתך. אי אפשר לגשר על הפער בנינו. אני התקדמתי ואתה נשארת מאחור. העולם שלי שונה עכשיו. אני לא רוצה להישאר תקועה בחיים האלה שאתה יכול לתת לי. אתה מוגבל, אני יכולה יותר".

דנה היא מקבילה לנשים כיום, לנשים שבחרו בקריירה זוהרת, קריירה שעלולה להתנגש עם גידול המשפחה. דנה היא מסוג הנשים שלמדו והתפתחו, והיא מרגישה שהיא מעל הגבר שלה ולא מתחתיו. הספר מחולל שינוי ביחס שלו לנשים: הוא שם נשים כמו דנה במרכז, מציג את העליונות שלהן על פני הגבר ודוחף אותן לפרוץ גבולות, להתרגש, להתאהב ולו רק לרגע אחד.

הספר "אישה נשואה" מציג איך כבודו של גבר נרמס במלוא העוצמה. לא רק שאשתו קמה ועוזבת אותו, היא מספרת לו על היחסים החדשים שלה והוא מבחינתו מעוניין לשמוע כל פרט. הוא מתחנן בפניה שתחזור אליו והיא נחושה בדעתה לעזוב ולהתחיל חיים חדשים. שבור לרסיסים הוא מחפש נחמה בטלי, אישה נשואה שעובדת איתו, נקשר אליה במהרה ולבסוף מתברר לו שהיא רק מחפשת כתף להישען עליה ולא מוכנה לעזוב בשבילו את בעלה. שוב הוא יוצא למסע חדש ופוגש באמירה, אישה מסתורית שאיננה מעוניינת בו, הוא רודף אחריה, מתאהב בה, מתאכזב ולא לומד את הלקח.

הקלישאה של נשים נשואות שתפקידן לדאוג לבית, לילדים ולהיות מסורות לבעל מתנפצת לרסיסים. הנשים טלי ואמירה בספר מצד אחד מוצגות כמחפשות ריגושים, רוצות להתנתק משגרת היום יום, מהבנאליות שבחיים. הן רוצות לחוות אהבה מסוג אחר, סקס עם הרבה אדרנלין. ומצד שני, הן לא מוותרות על חיי הנישואין בשביל מין מזדמן מהצד. אודי לעומתן מייצג את הגבר החדש, שאינו "מאצ'ו": נקשר מהר, מחפש קשר רציני, רוצה לשמור על מוסד המשפחה ומפחד לבגוד. בעיקר נתפס כחלש אל מול האישה הכריזמטית שאינה מפחדת לפרוץ גבולות.

בספר מוצגות הנשים משתי צידי המתרס. דנה הולכת עד הסוף, לא מוכנה לוותר על ההנאות שבחיים, לא מוכנה ליהנות רק לכמה רגעים, היא טורפת את כל הקלפים. היא בוחרת בלהתגרש, כמו שאומרים, "הכול או כלום", לא מתחרטת אפילו לשנייה ומוצגת כאישה חזקה עם הרבה אומץ. ומן הצד השני, אמירה וטלי שמבלות עם גיבור הספר אודי, מוצגות כחלשות אופי ופחדניות, מפחדות לשבור את התא המשפחתי שבנו. הן מקבילות לנשים מ"עקרות בית נואשות", נשים שמנסות להיות אמהות ורעיות טובות אך לא מוותרות על חיי ההנאה המסתוריים והבוגדניים שלהן.

זה לא סוד שגירושין כיום זהו דבר שרווח בכל העולם. האישה היא כבר לא "פראיירית", וכחלק מ"הישראלי הלא פראייר" היא רוצה להצליח, להתקדם, חושבת לא רק על הילדים ועל הבעל, שמה במרכז את "עצמה" ואחר כך את הגבר שלה. הספר "אישה נשואה" לא משתמש במונחים סטריאוטיפיים של גבר מסוקס שעומד על שלו ואישה שכל תפקידה הוא להיות מסורה. הראייה של החברה השתנתה, והספר הוא בעבור כל אישה מצליחה שפוחדת לפרוץ את התא המשפחתי או שכבר פרצה, ונמנע מהייצוג השכיח של הגבר. להיפך, הספר רומס אותו ומשפיל אותו. אולי באמת הגיע הזמן שנחשף לספר אחר, קצת חדש, שונה בזווית המגדרית שלו, כמו "אישה נשואה".

אישה נשואה מאת, צביקה עמית. הוצאת מסדה. 359 עמודים.


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות