שם: גלעד כהנא
גיל: 43
מקצוע: יוצר
מקום מגורים: תל-אביב
שאלות:
1. איך היית מתאר את עצמך במשפט?
"כדי להספיק, צריך לבטל את הזמן".
2. במה אתה עסוק בימים אלו?
"אלבום חדש שיצא השבוע לצמד 'לא כוחות' (יחד עם תמיר מוסקט), ספר חדש של סיפורים קצרים 'פיסוק של נעלמים' (בהוצאת אבן חושן) ואפליקציה חדשה GAZOOR שיצרתי יחד עם יאיר קז (שעשה את רוב העבודה) בהשראת קולאז'ים שעשיתי לאלבום האחרון של ג'ירפות 'צריך לסגור הכל'".
3. מהו המקום האהוב עליך (בארץ או בעולם)?
"האולפן שלי. הוא לא באמת אולפן, הוא מכונת זמן. מכונה לביטולו (ראה סעיף 1)".
4. מהו בית בעינייך?
"מקום שניתן להשריש ובו זמנית גם לעוף".
5. מהי תרבות בעינייך?
"אסופה של רצונות עזים לבטא את עצמם, את מה שאסור שלא ייאמר. תרבות היא מה שניצוק לתוך הפערים הבלתי נתפסים. המשבר הקיומי יכול להישכח ברגעים של תרבות טהורה (יצירה או צריכה).
או סקס".
6. מה הכי חסר בתרבות הישראלית?
"שיצרכו אותה. היא קיימת, אבל הקהל כמעט לא נחשף אליה. הוא עסוק בשיחות קולר על גיבורים של מיינסטרים ציני, זה שמתנשא על גיבוריו. רוקד על הדם".
7. מה היית מאחל לתרבות הישראלית?
"שהיא תבין: לא נדרשת כאן קבלה של האחר, נדרשת הבנה שקבלה של האחר היא הדרך היחידה לקבל את עצמך".
8. אם היו חלומות למכירה, מה היית קונה?
"אני מסודר, תודה".
9. למה אתה מכור?
"לקנבס הריק. לשיר שלא נכתב. לאינסוף שמתבטא בעיוורון חלקי. לרגע של תחילת יצירה".
10. מה עושה אותך מאושר?
"ראה סעיף 9".
11. מה מעציב אותך?
"צילומים שאינם בני יום. מיד מתעוררת נורת ניאון גוססת של נוסטלגיה מיותרת".
12. איזה משפט שינה את חייך?
"התווים בפסנתר חוזרים על עצמם (אני חשבתי שכל אחד הוא תו אחר, וזה הרתיע אותי מלגעת בו, מרגע שהבנתי שהם חוזרים על עצמם, כלומר – דו, רה, מי פה וכו' התחלתי לנגן)."
13. מה היית מעדיף להיות, מלך בגיהינום או משרת בגן עדן?
"אני כבר שניהם. שנים".
14. את מי היית רוצה להזמין לתה עם מעמול?
"תה אני שותה לבד".
