"הקוגר" ליברצ'ה

מאת:מיה קורל
שתפו

"חיי עם ליברצ'ה" (2013), הוא סרט קומדיה טראגית וביוגרפית בבימויו של סטיבן סודרברג. הסרט קיבל שבחים רבים ואף זכה בפרסים ביניהם "השחקן הטוב ביותר" ובפרס הבימוי, וזאת בניגוד לדעתם של אולפני ההפקות לפני יציאת הסרט, שדנה את הסרט לאבדון (כנראה משום שי הסרט מכוון אל החוליה החלשה של התעשייה -המרדף המזויף אחרי האושר).

ללכת שבי

הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי, של ולנטינו ליברצ'ה (מייקל דאגלס), הפסנתרן בעל הכריזמה והביצועים הגרנדיוזיים. עלילת הסרט מסופרת על ידי סקוט תורסון (מאט דיימון), שקיים רומן במשך מספר שנים עם ליברצ'ה, וחווה טראומות וצלקות, מהוליווד הזוהרת של שנות ה-80, אותה מייצג ליברצ'ה. עם פטירתו מאיידס, כשהתגלה כי ליברצ'ה ניהל את חייו בצל נטייתו המינית המוסתרת, התעוררה סערה, מאחר שליברצ'ה טרח להסתיר את נטייתן בצורה מוחלטת מעין הציבור בכלל וממעריציו בפרט.

ליברצ'ה תופס את קדמת הבמה, עם מופעים מלאי הערצה ואישיות מסתורית, אל מלכודת הזבובים הזו נתפס סקוט תורסון המשתוקק לחות תחת כנפו. תורסון הוא נער מאומץ, שעובר בין משפחות אומנות, ומחפש את זהותו בהרפתקאות מתירניות בפאבים. פגישה עם אחד מהגברים מובילה אותו אל אחורי הקלעים עם ליברצ'ה. תורסון הצנוע, מוכה מסתורין וחיבה אל הגבר המזדקן מצופה הפאייטים, מסונוור מסיפורי מורשת הבמה המפוארים של "לי". תחת ההבטחה כי יקבל עבודה, כאיש סודו ועולמו של ליברצ'ה, תורסון הולך שבי אחריו. תורסון נכנס לתפקיד ללא כל התלמדות, ומוחק את זהותו ופניו, לבקשתו המוגזמת של ליבר'צה, כי זה האחרון רוצה שתורון דומה לו.

את הדמות הריקנית וחסרת עמוד השדרה, משחק מאט דיימון, הוא מגלם צעיר עליז, המוכן להקריב את חייו למען דמות ספק אבהית, ספק רומנטית. הוא נקלע לתסביך אדיפוס הומוסקסואלי שכזה, בו הילד שוכב עם אביו העליז. דיימון נוגע ללב, ומעביר תחושת זמן אבודה ועצובה, ומעורר הזדהות. זו סיטואציה שיכולה לקרות לכל אדם תמים, אימפולסיבי החי כל יום כאילו הוא יומו האחרון. ליברצ'ה דואג לשלוט בחייו של תורסון. עם הזמן הוא מקצין עוד ועוד  ודורש להיות האפוטרופוס היחידי שלו, תורסון הופך לבובת מריונטה אישית. דמותו עוברת התמכרות קשה לסמים וכדורי הרזייה, ונדמה שההרס העצמי שלו – חיצונית ופנימית – נגרם על ידי האגו-מנייק השתלטן ליברצ'ה.

חלום ומציאות נפגשים

מייקל דאגלס שמגלם את ליברצ'ה, הוא כוכב קולנוע מוכר שנלחם בעצמו במחלת הסרטן. דאגלס משחק בפשטות, בלתי מתאמצת, את דמותו של ליברצ'ה, בדקויות המרשימות, והאינטליגנציה הרגשית הנכונה למידותיה של הדמות. את ליברצ'ה ניתן להשוות לדיוות של ימינו, דאז הוא היה כוכב בסדר גודל של מדונה, ביונסה או אלטון ג'ון, הונו הוערך במיליוני דולרים, ונוא חי חיי מותרות. דאגלס מעצב את דמותו כמי שאוהב את הכוח שלו, מרגיש כאלוהים, מזדהה שלו עם בורא עולם, ומאמין בנצרות, שתצילה אותו ותעלים כל חשק שלו לגברים.

הסרט לוקח אותנו למקומות האפלים והממכרים ביותר של הוליווד- ניתוחים פלסטיים, סמים קשים, הרצון להישאר צעיר ועדכני ולבנות קריירה מוזיקלית ענפה. מעטים באמת מצליחים להישאר כל כך הרבה זמן במעלה הפיסגה של השואו ביזנס. סודרברג גורם לנו להבין כי כל הנוצץ הוא לא בהכרח זהב, ומנפץ את הפנטזיות הכי פרועות שלנו. בסופו של דבר, כל אחד היה רוצה להגשים חלום, ולפצוח ברומן עם מפורסם, בשביל לספר לנכדים. אך בכל זאת, ההצצה לקשר בין מפורסם לאלמוני, רחוק מעדשות הפפארצי, בהחלט מספקת יצרים אחרים ושאלות נוספות בכל הקשור להתנהלות והמותרות בהוליווד של אז, והיום.


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות