השכלה ללא גבולות

מאת:מי-טל נדלר
שתפו

ישראלית, אמריקאי, צרפתי, נורווגית ושוויצרי ישבו על חוף ים תיכוני וחשבו על דרך שבה לימודים בחו"ל יהפכו לחלום נגיש יותר. עכשיו הם מחממים מנועים עם סטארט-אפ חדש בשם "גראדטריין", ובאוקטובר השנה הם מתכוונים לדהור. מי-טל נדלר נפגשה עם ליטל הלמן, ממייסדות הפרויקט, כדי לשמוע על הקשיים וההצלחות בזמן אמת

באחד הסיפורים הקצרים האהובים עלי, מניח קפקא לנכדו של איש זקן למסור כמעין עדות את דבריו: "סבי רגיל היה לומר: "החיים קצרים להפליא. עכשיו, בזיכרוני, הם מצטמצמים כל־כך עד שכמעט איני תופס, למשל, איך מוצא איש צעיר להחליט בנפשו לרכוב אל הכפר הסמוך בלא שיחשוש – גם אם נסיח דעתנו לחלוטין ממקרי ביש – שמא אפילו משך חיי אדם רגילים, ללא כל פורענות, לא יספיק כלל למסע כזה". הסיפור הקצרצר הזה, ששמו "הכפר הסמוך", מקפל בתוכו את אחד ממבני היסוד הנרטיביים של קפקא: האפשרות הטמונה בחוסר-האפשרות והפרדוקס המצוי כבר בתשתית המסע. שהרי, אם החיים קצרים להפליא וכל כך קשה לאדם להזיז עצמו מהמיטה אל הרחוב, ומן הרחוב לעבודה, ולטלפן, ולסדר, ולדאוג, ושוב לסדר, איך בכלל יוכל להגיע אל הכפר הסמוך?

ביוני האחרון נזכרתי בסיפור הזה כשהייתי בניו יורק בכנס ספרות מטעם אוניברסיטת תל-אביב. למעשה נזכרתי בסיפור הזה לא בדיוק בגלל הכנס, אלא בעקבות שיחות עם אנשים שהכרתי בניו יורק. אחת מהם היא ליטל הלמן, פוסט-דוקטורנטית שחוקרת קניין רוחני באוניברסיטת ניו יורק. יחד עם כמה חברים הקימה הלמן בשנה האחרונה סטארט-אפ בשם "גראדטריין" שמטרתו לעזור לסטודנטים לצלוח את מסע המכשולים של לימודים בחו"ל. "השם גראדטריין", מסבירה הלמן, "מורכב מהמילים grad: – קיצור מקובל ל-graduate – בוגר של תוכנית או של מוסד חינוכי, ו-train – משחק מלים שכולל גם אימון וגם רכבת שדוהרת קדימה. הרעיון הוא לספק קואוצ'ינג איכותי אונליין לסטודנטים לעתיד, על ידי קוצ'רים שעברו את התהליך בהצלחה, וילוו את הסטודנטים במהלך ההרשמה, בתקופת הלימודים וגם לאחריה".

הפרויקט הזה הלהיב אותי מהרגע הראשון. אולי משום שהאפשרות להגיע ללימודים בחו"ל דומה במקצת לאותו מסע קפקאי. כמות המכשולים מאיימת תמיד להפוך כל תנועה לפרדוקס המזכיר יותר מכל את הפרדוקס של זינון על אכילס והצב. את ההרשמה ללימודים בחו"ל זוכרת הלמן כתקופה דומה למדי: "היו הרבה בירוקרטיות, קודים תרבותיים זרים, ובאופן כללי, הרבה אי-וודאות. למשל, לא ידעתי שמקובל בארה"ב לעשות מו"מ על גובה המלגה המוצעת – בעיקר אם זכית במלגה גבוהה יותר ממקום אחר. הפסדתי ככה לפחות עשרים אלף שקל. אחרים שילמו מחירים הרבה יותר כבדים על חוסר מידע: בחרו קורסים קשים, אחרו דדליינים קריטיים, או נתקעו שלוש שנים בעיירות משעממות להחריד". הלמן, שלמדה משפטים ופילוסופיה באוניברסיטה העברית ועברה לארצות הברית ללימודי התואר השני ושלישי כמלגאית פולברייט, ושבה לארץ בקרוב, הגיעה למסקנה שהצטבר אצלה ניסיון שיכול לקצר לאחרים את הדרך. "זאת היתה המוטיבציה להקמת גראדטריין. הבנו שצריך להפוך את המסע הזה למשהו פחות מטורף. אפילו חווייתי".

איך מתחיל הפרויקט הזה שלכם?
אנחנו צוחקים בצוות שהסיפור שלנו מתחיל כמו בדיחה: ישראלית, אמריקאי, צרפתי, נורווגית ושוויצרי ישבו על חוף ים בהרצליה… וזה נכון. נפגשנו במהלך הלימודים בארצות הברית (חלקנו הכרנו עוד קודם). שנים אחר כך, על החוף, דיברנו על הניסיון האישי שלנו בהרשמה ללימודים. שמנו לב שלמרות השוני בינינו במדינות המוצא ותחומי הלימוד, כולנו נחשפנו לאותם קשיים. הגענו למסקנה שזה לא צריך להיות כל כך קשה. אנשים יכולים ללמוד מניסיון של אחרים במקום שכל דור של נרשמים יחזור על אותן טעויות.

מה זה בעצם גראדטריין?
אם הייתי צריכה להגדיר במשפט, הייתי אומרת שגראדטריין עוזרת לאנשים למצות את הפוטנציאל שלהם באמצעות לימודים בחו"ל. תהליך הבחירה, ההרשמה והמעבר הוא לא פשוט, ומועמדים, טובים ככל שיהיו, מתקשים לאתר ולהתקבל לתוכניות שמתאימות להן. אפילו סטודנטים שמצליחים להגיע לתוכניות יוקרתיות בחו"ל חוזרים ואומרים שלו ידעו "אז", כשנרשמו, מה שהם יודעים "עכשיו", בעיצומם של הלימודים, הם היו מתנהלים אחרת, חוסכים כסף ואולי גם מקבלים החלטות אחרות. הקמנו את גראדטריין כדי לשנות את כל זה.

בגראדטריין, כל סטודנט בוחר קוצ'ר שהוא "מה שהסטודנט רוצה להיות עוד כמה שנים": מישהי או מישהו מרקע דומה ושאיפות מקצועיות דומות, שיוכל להדריך את הסטודנט – גם איך להתקבל לתוכניות רלוונטיות, אבל גם איך לנצל את הלימודים בחו"ל כדי להגיע לאן שהסטודנט רוצה בסוף להגיע. אנחנו משלבים את העזרה האישית הזו עם כלים מבוססי מידע ואלגוריתמיקה, שיסייעו לסטודנט בקבלת החלטות בנוגע לבחירת תוכניות, לתכנון תהליך ההרשמה, למציאת מלגות, לבחירת קורסים, ועוד.

מחממים מנועים

הלמן וחבריה נמצאים היום בשלב של כל סטרארטאפיסט מתחיל: עם המון חלומות ויעדים מורטי עצבים. מייסדי הפרויקט החליטו לגייס הון ראשוני באמצעות גיוס-המונים (קראודפאנדינג) באינדיגוגו. כך, גראדטריין הכינה סרטון שמסביר את הפרוייקט, והקהל יכול לתרום ולממן אותו בכל סכום שהוא. עבור כל מדרגת תשלום מקבל המממן תגמול, החל במכתב תודה, עבור במחוות אישיות והיכרות אישית עם היזמים (כדאי, כדאי) וכלה ברכישה מקדימה של קואוצ'ינג ושל כלים אחרים שגראדטריין מציעה.

למה בעצם בחרתם בדרך הזאת?
"קודם כל, בהתאם לחזון שלנו, אנחנו רוצים שההשקעה הראשונית תתבסס על הכוח של האינטרנט ליצור קהילה סביב נושא מסוים. המימון מאפשר לנו להגיע אל הקהל שלנו בצורה ישירה, להכיר אותו, ולחזק את הקשר איתו. סטודנטים יכולים להיחשף אלינו, לספר לנו מה מעניין אותם, ואף להרשם מראש לקאוצ'ינג ולשירותים אחרים – כך שכשהאתר יפתח באוקטובר, כבר תהיה בו פעילות. בנוסף, באמצעות הקמפיין אנחנו יוצרים גם מנגנון של מחויבות עצמית למטרות החברתיות שלנו אל מול קהילת המממנים. ואת צודקת – זה אכן מאד מתיש, מודה. יותר ממה שציפינו. הקמפיין הוליד גם עניין פתאומי בנו בעתונות הבינלאומית, והתראיינו לכתבות בפורבס ובג'רוסלם פוסט, בפוקס ניוז ועוד. זה כיף גדול, אבל לוקח המון זמן ואנרגיה.

אתם יודעים לפלח קטגורית את התורמים?
חלק גדול מהתורמים הם סטודנטים בעבר או לעתיד שרוצים להשתמש בשירות – כסטודנטים או כקוצ'רים. בנוסף, יש קבוצה לא מבוטלת של תורמים שמאמינים שנגישות להשכלה גבוהה היא ערך שצריך לתמוך בו. אנשים מתאהבים ברעיון של קהילה של צעירים מוכשרים, סקרנים ושאפתניים מכל העולם, ש"מדברים" גלובליזציה ומבינים שהעולם לא מתחיל ונגמר בגבולות הפיזיים או המחשבתיים שהם נולדו להם. בנוסף, גראדטריין היא חברה בעלת "שורה תחתונה כפולה": אנחנו נמדדים גם לפי היכולת שלנו להגיע לעצמאות כלכלית ולרווח, אבל גם לאור היכולת שלנו להנגיש השכלה גבוהה ולנתק את הקשר בין יכולת כלכלית להגשמת יכולות אינטלקטואליות. אנשים מזדהים עם הקונספט הזה ותורמים לקמפיין. תכלס – אפשר לתמוך בקמפיין אפילו בתרומה של דולר או שניים – אז אין בעצם סיבה טובה למי שמשהו מכל זה מדבר אליו לא לתרום משהו. כל אחד יכול לשים דולר. התרומות האלה נותנות לנו את הדחיפה הכלכלית אבל חשוב לא פחות, את הדחיפה המוראלית להקים את הפרוייקט הזה.

פתיחת חלונות

באוקטובר השנה עתיד להיפתח האתר למשתמשים. בינתיים, מריצים מייסדי גראדטריין "פרייבט ביתא" לקבוצה סלקטיבית של קוצ'רים. "כרגע יש לנו מעל שישים קוצ'רים רשומים ממדינות ומתחומים שונים. בהמשך ספטמבר נתחיל בגיוס כללי של קוצ'רים. יש לנו גם פורום פעיל ובלוג עם עצות כלליות לסטודנטים. בעלי רקע בלימודים בינלאומיים כבר מבקשים להרשם כקוצ'רים ואנחנו מתחייבים לחזור לכולם בספטמבר".

ומה החלום הכי רחוק לגראדטריין?
"בחזון שלנו, אין גבולות להשכלה. כל אדם שמבקש להגשים את הפוטנציאל האינטלקטואלי שלו – העולם כולו פרוש בפניו כדי להגיע הכי רחוק שרגליו, מוחו וליבו נושאים אותו. בחזון שלנו, גראדטריין נמצאת שם, בכל מקום שהיה פעם גבול, כדי לשמור שהמחסומים שהיו שם פעם – יישארו נחלת העבר."

 

לאתר GradTrain
לעמוד הפייסבוק של הפרוייקט

 

עקבו אחרינו בפייסבוק   maamul | מעמול


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות