בדרך כלל, כותבי ביקורות על משחקי מחשב מפספסים את הנקודה העיקרית, וממלאים את הטקסט בתיאורים יבשים של מאפייני המשחק, עם התייחסויות לגרפיקה המשובחת, לאורך המשחק ולנרטיב הכובש. אבל אף אחד מאלמנטים אלה לא משפיע על טיבו של המשחק. אם נשליך לרגע את דרך הסיקור הזו על הקולנוע, נוכל לטעון ש"אוואטר" הוא סרט יותר איכותי או מרגש מ "12 המושבעים" ורק בגלל ש "אוואטר" כולל השקעה של מיליונים בצורת גרפיקת מחשב, ואילו "12 המושבעים" צולם בחדר אחד בלבד.
האלמנט הנעלם מביקורות המשחקים עד כה הוא פשוט המשחקיות. מכל משחק, לא רק כזה שמוקרן על מסך, עולות שתי שאלות עיקריות: מה מטרת השחקן, ומהי הדרך הטובה ביותר להגיע אליה. ברמה השטחית ביותר, ניתוח המשחקיות יכול לגלות לנו אילו משחקים הם פרי מחשבה מקורית ואילו פשוט קפצו על העגלה. כולנו מכירים את Candy Crush, שהדביק חשבונות פייסבוק בכל העולם, אבל האם מישהו זוכר את Bejeweled משנת 2001? מדובר באותו המשחק בדיוק, רק עם יהלומים במקום ממתקים.
איך להתמודד עם בעיות
האינטראקטיביות היא מאפיין המשתייך באופן כמעט בלעדי למשחקי המחשב, ואקטיביות זו של שחקנים שונים, יכולה לגרום ליצירה של דרכים שונות להגיע לאותה מטרה, ולפעמים גם ליצירת מטרות חדשות. במהלך המשחק על השחקן להתמודד עם בעיה מסויימת והוא זה שבוחר באיזו דרך יתמודד איתה, אבל המשחקיות היא זו שתכתיב את דרך ההתמודדות הטובה ביותר. הבנה של הדרך העדיפה הזו יכולה לגלות למבקר המשחקים את הרובד הנוסף במשחק – האידיאולוגיה.
לכל משחק יש משמעות או מטרה המשקפות את חיינו. לעיתים מדובר רק באנקדוטות קטנות על החיים המביעות את השקפת העולם של מתכנן המשחק, אך לעיתים מדובר בלימוד טכניקות התמודדות עם אתגרים שונים.
בסדרת המשחקים Burrito Bison, למשל, המקום היחידי בו לשחקן ניתנת אפשרות בחירה היא בחנות בה הוא לומד לחדד את חושי הצרכנות שלו. הבעייתיות במשחק נובעת מהעובדה שהדרך הנכונה ביותר לפתור את המשחק היא להפנים גישה צרכנית בזבזנית וחסרת מחשבה מוקדמת. נשמע הגיוני, הרי ככל שקונים יותר שדרוגים, כך עולה רמת הדמות. אבל השקפת העולם המבוטאת במשחק זה היא רק אמת אחת. משחק אחר, Gold & Gems, מלמד אותנו אמת אחרת לגמרי.
להיות צרכן נבון
על פניו Gold & Gems נשמע כמשחק זהה. גם כאן על השחקן לעבור מסלולים קבועים שוב ושוב עד שיהיה מספיק משופר כדי לשרוד אותם, גם כאן דמות השחקן מתפתחת באמצעות קנייה של מוצרים בחנות. ההבדל הוא בדרך הכי יעילה להגיע למטרה זו; כל החפצים הניתנים לקנייה בתחילת המשחק הם חסרי תועלת. יותר פשוט לזרוק את הכסף לפח. המשחק האמיתי מתחיל רק כשחסך השחקן מספיק כסף לקניית פגיון, לאחר מספר דקות של המתנה וחיסכון.
גם בהמשך המשחק אותה תפיסת עולם עובדת. אפשר, למשל, להשקיע כסף עבור תוספת חיים בכל רגע נתון, אבל ככל שמחכים יותר – התוספת שניתנת על סכום כסף מסויים הופכת לגדולה יותר. בניגוד ל-Burrito Bison, משחק זה מחנך את השחקן לצרכנות סבלנית ומחושבת.
כל משחק והשקפת העולם שלו
השקפות העולם השונות הנובעות מהמשחקים נוגעות לכל תחומי החיים. משחקים אחרים יכולים להביע דעה על מלחמה ושלום, אהבה ומיניות, תיאולוגיה ומדעים, אמת ובדיה. האידיאולוגיה הנובעת מהמשחק יכולה לקבל חיזוק גם באלמנטים השוליים של המשחק, נרטיב או גרפיקה, אבל ברוב המקרים האלמנטים האחרים יסתירו אותה עם ציפוי זוהר של פיקסלים וצפצופים. המקום האחד בו האידיאולוגיה תמיד תימצא במשחק היא במערכת החוקים שלו – המשחקיות.
מבקר קולנוע לא יכול להתעלם מהאידיאולוגיה הנמצאת בבחירת סגנון צילום מסויים, מבקר מוזיקה יתייחס למסר הנובע מהבחירה להקליט יצירה במוסך ולא באולפן, ומבקר הספרות יידע לומר מדוע דמות המספר מתחלפת בכל פרק. אידיאולוגיות אלה, שתמיד הן חלק בלתי נפרד מיצירת האמנות, לא מקבלות התייחסות כלל בביקורות משחקי המחשב. אני יכול רק לקוות שעם התייחסות יותר רצינית של מבקרי התחום, תרצין גם ההתייחסות הציבורית לצורת האמנות החדשה והייחודית של משחקי המחשב, האמנות השמינית.
עקבו אחרינו בפייסבוק maamul | מעמול
