סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

"הנסיך הקטן" זה לא

שבעים שנה עברו מאז יצא לאור הספר "הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה-סנט אכזופרי. כולם זוכרים את הנסיך, הטייס, השושנה, הנחש והכבשה. אבל מי באמת זוכר על מה דיבר הספר הכה אהוב? בטח לא חברת "סבן הפקות", שהביאה לנו את גרסת האנימציה של התכנית.

מדובר בתוכנית טלוויזיה המבוססת על הספר הקלאסי בגרסה מודרנית, עם "הזדמנות רעננה להעביר את המסרים של הספר האהוב בכל העולם" (מתוך האתר של זכיינית התוכנית). גם אני, כמו רבים, גדלתי על הספר והמשכתי לקרוא בו גם כשהפסקתי להיות ילדה. אני מניחה שדווקא כבוגרת הבנתי את מסריו של אכזופרי הרבה יותר טוב. הביקורת שלו על עולם המבוגרים הגשמי, הקפיטליסטי, אף פעם לא הייתה רלוונטית כל כך.

הספר שפורסם בשנת 1943 מלא בסמלים; כל דמות בסיפור היא משל להתנהגות שונה בקיום האנושי: המלך, הגאוותן, השיכור, איש העסקים, מדליק הפנסים, הסוחר, העצלן וכדומה. לכן, כשצפיתי בפרק מהתוכנית החדשה (פרק 39, עונה שנייה, אורך: חצי שעה) המבוססת על הספר, ציפיתי לראות את אותה סמליות בה השתמש אכזפורי. זה לא קרה.

באותו הפרק הנסיך הקטן איבד את זכרונו באמצעות מכונה מיוחדת למחיקת זיכרון, שבה השתמש הנחש כנגד הנסיך וחברתו החדשה מכדור "ארץ". השועל ניסה להחזיר לנסיך את הזיכרון על מנת שיוכל להציל את דגי הבאמליות ולהחזיר אותם ל"עין הגדולה". בדרך הם נתקלו שוב בנחש, שניסה לסכל את תוכניותיהם, אך לבסוף הצליח הנסיך להשלים את המשימה, וזה נגמר בסוף טוב.

מאיפה הגיע האקשן?

לא זכרתי שהספר הקלאסי היה רווי בכל-כך הרבה אקשן. להיפך, זכרתי את תמימותו של הנסיך, את הרוגע והשלווה שהוא הקרין כלפי הקורא ואת הרוחניות שבו. נכון, גם בספר, כמו בסדרה, הנסיך הוא הטוב והנחש הוא הרע. אבל יוצרי התוכנית הפכו את דמותו של הנסיך ללוחם צדק אידיאליסט ועקשן. כל השלווה והנועם המוכר אבדו לו ונותרה תוכנית פעולה לילדים עם אנימציה בסגנון תלת מימד. בעצם לקחו את מסריו של אכזופרי והפכו אותם בדיוק לצד השני. המסחריות בשיאה.

אני מניחה שאם הילדים של היום יצפו בתוכנית הם מאוד ייהנו. היא מבוססת על אותו עקרון של רוב תוכניות הפעולה לילדים. את רובם דאגה אותה חברת מותגים (סבן) להביא לארצנו: פאוור ריינג'רס, בראץ' ומונסנו – כולם גיבורי-על פעלתניים, כאלו ואחרים.

גם במקרה של הנסיך, כמו בשאר הסדרות, הפורמט פשוט: יש עלילה עם סיבוך. יש את (הנסיך הקטן) הטוב, אליו מצטרפים חברים (הדמויות המקוריים של הספר: שושנה, שועל, כבשה ועוד חברים חדשים) ויש את (הנחש) הרע. בסוף הטובים מנצחים. יש קטעים משעשעים, בעיקר מפיו של השועל: הוא קורא לדגים באמיות במקום באמליות, לדוגמה. ויש אפילו רגעים מעניינים בתוכנית, אבל יש בעיה עיקרית אחת: אין קשר בין עלילת התוכנית לעלילת הספר. המסרים השתנו לחלוטין. אפשר היה לקרוא לתכנית "הנסיך הלוחם" או "עלילות הנסיך וחבריו" באותה מידה. כי "הנסיך הקטן" זה לא.

"לקחו את מסריו של אכזופרי והפכו אותם בדיוק לצד השני. המסחריות בשיאה"

צדק, שלום וגעגועים

האנימציה בתוכנית יכולה להטעות מעט, כי היא אכן מבוססת על איורי הדמויות המקוריים. אך היא נעשתה בצורה כה ממוחשבת שגם זה הורס את העדינות של הספר הקלאסי. לאיוריו של אכזופרי, שהם מעין רישומים בצבעים בהירים, אין מקום בעולם הילדים שלנו. זה לא מספיק מוחשי וזה אולי לא מספיק מעניין.

למרות הכל, התוכנית לא רעה בכלל. היא עשויה היטב, מושקעת ויש בה מחשבה על הילדים ורצון להעביר להם מסרים חיוביים של צדק ושלום. אך היא פוסחת על הדברים המייצגים את "הנסיך הקטן" הישן והטוב, וגורמת לגעגועים לילדות תמימה שלעולם לא תחזור. במקום זאת בהחלט מומלץ, גם להורים וגם לילדים, לחזור לספר עצמו. יש סיכוי רב שאחרי כל כך הרבה זמן הטקסט גם יקבל משמעות נוספת.

 

 

 עקבו אחרינו בפייסבוק   maamul | מעמול