כל פעם שהשכנים שלי מזדיינים, נהיה עוד סדק בקיר. לאט לאט הסדק הגיע לתקרה. אז כדי לתת קונטרה לקיר שלא יישבר לגמרי, התחלתי לעשות את זה גם. השתדלתי שזה יהיה באותן עוצמות שהם עושים את זה, וכך אולי אצליח לשמור על היציבות של הקיר. בהתחלה, היינו עושים את זה פעם בשבוע, אני ואיתמר. עם הזמן, המפגשים נהיו אינטנסיביים יותר. התחלנו להיפגש כל יום. אז כדי שהקיר לא יישבר, דאגתי לווסת את העוצמות של הזיון. או שיהיה חזק וקצר, או חלש וארוך. הצלחתי לווסת את זה לפי החריקות של המיטה. ככל שהמיטה חורקת יותר, כך העוצמות גדולות יותר. איתמר תמיד חזר לישון בבית שלו. הוא ידע שצריך לתת לקיר גם קצת מנוחה. בכל פעם שהסדק נהיה עמוק יותר בקיר, היינו עושים הפסקה של איזה שבוע שבועיים. ככה זה היה מתאזן, וגם לקיר לא כאב יותר מדי.
כשהיינו נפגשים כעבור שבועיים, הזיון היה גם חזק וגם ארוך, כבר היה קשה לשלוט בעוצמות שלו, שלנו. עם הזמן גם לא עשינו יותר הפסקות, וקצת שכחנו מהקיר ומהסדק שנפער בו. ככה, במשך חצי שנה, היינו דופקים את הקיר, וגם כשהמיטה ממש חרקה, כאילו צעקה, והקיר כבר נעשה אדום או כחול או אפילו סגול, פשוט התעלמנו.
פעם אחת, מרוב שזה היה כל כך חזק, כבר לא שמענו את השכנים מהצד השני של הקיר ולא ידענו אם להפסיק או להמשיך. אני רציתי להמשיך, הוא הפסיק. הוא אמר שגם הם צריכים לנוח, וחוץ מזה אנחנו כבר צריכים ללכת לישון, כי בבוקר שנינו הופכים לאנשים משכילים שלומדים באוניברסיטה ואנחנו צריכים שיהיה לנו כוח להתרכז.
ליוויתי אותו לדלת כרגיל, הוא ירד במדרגות, סגרתי אחריו את הדלת בשקט, ואז אמרתי בשקט, לעצמי, "איתמר, תישן אתי הלילה". פתאום, הסדק בקיר גדל, עבר את התקרה והגיע כבר לקיר שממול. הלכתי לישון.
נפגשנו שוב אחרי שבוע. הסדקים הופיעו כבר כמעט בכל הקירות בבית. הסקס היה מעולה, גם חזק וגם ארוך, כמו שאהבנו. בסוף הוא אמר שהוא חושב שאנחנו צריכים להפסיק, לפחות לתקופה, כדי שהסדקים יתאחו קצת. אחרת כל הקירות בבית יישברו ולא יהיה לנו איפה להזדיין. שתקתי, הוא קם, ליוויתי אותו לדלת כרגיל, הוא ירד במדרגות. כנראה שבלי לשים לב סגרתי את הדלת חזק מדי, כי איך שהיא נסגרה, הקיר נשבר.
מתוך כתב העת "מעמול" (גליון 4)
עקבו אחרינו בפייסבוק maamul | מעמול