לאחרונה החלו להציף את האינטרנט סרטונים המציגים את התנהגותו של הישראלי הטיפוסי, התנהגות זו הייתה קיימת מאז ומעולם וידועה בשם- 'הישראלי המכוער'. ההבדל היחיד הוא שכיום, התנהגות אלימה זו מצולמת ומשוגרת לרשת באופן כמעט מיידי, שם היא עוברת שטיפה של תגובות גולשים, חלקם מגנים, וחלקם מצדיקים.
במטוס, במלון ואפילו בגנים הציבוריים, הסרטונים מציגים את הישראלים בשיא כיעורם: אימפולסיביים, צעקניים וחוצפנים. הם מצולמים על ידי מצלמות הטלפונים הסלולריים האישיים, על ידי אנשים שמצאו לנכון לתעד את ההתנהגות המכוערת, אפילו נפתח עמוד בפייסבוק שקורא לאלה שנתקלו בישראלי המכוער לצלם את התנהגותו ולהעלות את הסרטונים אל אותו הדף. מטרת הדף היא לגנות את התופעה ולהיות למקום שאליו מודרים כל אלה שמפרים את הסדר החברתי, על ידי אלימות מילולית, או פיזית.
לא רק ברשת
הסרטונים הללו הפכו לוויראליים כל כך, עד שגרסאות להם פילסו את דרכם אל תוכניות סאטירה שונות בטלוויזיה המסחרית. בתוכנית הסאטירה 'ארץ נהדרת' הופיע מערכון פארודי על הטיסה של ראש הממשלה ואשתו לאמריקה לקונגרס. במערכון מוצגת אשת ראש הממשלה כאשר היא באה אל הדייל בדרישות שונות: תחילה מבקשת ממנו שיביא לה שוקולד ולאחר מכן לפתוח חלון. כשאלה לא מתאפשרים היא מתעצבנת על הדייל. מצטרפים לצעקותיה גם הדמות של מירי רגב שצורחת "תפתחו לה את החדר" וראש הממשלה שמתעצבן על ההקרנה של אובמה בטלוויזיה.
דמות הישראלי המכוער מושווית לדמויותיהם של מנהיגי ישראל במערכון כדי לייצר סאטירה חריפה. היא מציבה מראה בפנינו וכאילו אומרת -כן, כך הם כל הישראלים, גם אלו שנדמים טובים יותר ומתורבתים יותר, גם נבחרי הציבור. דמות הישראלי מוצגת בסאטירות אלה בצורה מגוחכת כפי שלא הוצגה מעולם.
הכוח בידי הציבור
עם הפצת התנהגות זאת ברבים, הן בסרטונים ברשת והן במערכונים סאטירים, הציבור הופך למחוקק, לשופט ולמוציא לפועל. הציבור לנעשה קובע מהי ההתנהגות המותרת והאסורה, דרך הצילום והתיעוד של ההתנהגות החריגה. הוא השופט בכך שהוא מבקר את ההתנהגות ברשתות החברתיות, מגנה אותה וצוחק עליה. לבסוף הוא גם המוציא לפועל – מאחר שהוויראליות יוצרת עניין כה רב עד שהסרטונים מגיעים לחדשות הפורמאליות ואותה התנהגות נפסדת מוקעת שם קבל עם. האזרח שסרח מוצג בראש חוצות בקלקלתו.
באמצעות מכשירי הטלפון החכמים נוצרה יכולת חדשה לחלוטין : יצירת סיקור חדשותי באופן עצמאי. על ידי סיקור מוגבר של הנושא ברשתות החברתיות מתעדי מקרי החוצפה והאלימות הישראליים מצליחים להפנות את תשומת הלב של אמצעי התקשורת המסורתיים אל אותם מקרים. כך, משתנה סדר היום התקשורתי למה שבאמת מעניין את הציבור. למרות שהתנהגותו של הישראלי המכוער ידועה ורווחת מאז ומעולם, לראשונה נמצאה דרך למשטר אותה. או לפחות לדון בה כנושא משמעותי.
רק לא להיות כמוהו
הסרטונים יוצרים תקווה להליך של שינוי, מסתתר מאחוריהם רצון לחנך באמצעות מָרְאָה לדמותו של הישראלי המכוער, מָרְאָה שכולם יכולים לצפות בה וללעוג לאימפולסיביות, לקולניות ולאלימות.
הציבור אוהב לצפות כל כך בסרטונים אלו כיוון שהוא נוטה לחשוב שהוא לא היה מתנהג ככה אם היה באותו סיטואציה. הוא רוצה לתייג את עצמו כשונה מהישראלי המכוער. כוחו של האינטרנט בחינוך הציבור הישראלי הוא עצום כי ישראלים הם עם של כבוד ואגו. ההשפלה שבצילום יוצרת פרופורציה שמעולם לא הייתה: אנשים מפחדים להתנהג בצורה שעליה צחקו לפני שנייה. כך נוצר מעגל קסמים של משמעת עצמית. סרטוני הוידיאו שמופצים ברשת משמשים כפיקוח אזרחי שלא הממשלה מפעילה, אלא האזרחים.
הממשלה לא צריכה להוציא מיליוני שקלים על אמצעי פיקוח משוכללים ועל צוות טכני שיעבוד על הממצאים כדי לשמור על הסדר הציבורי. אין צורך במגדל שמירה או במצלמות שמותקנות בכל מקום כדי לפקח על ההתנהגות הראויה. מספיקה ההתנהגות הברברית הראשונה כדי שהפלאפון יפתח והמצלמה תצלם. בגלל הידיעה שבכל מקום יכול להיות סוכן התנהגות שבוחן אותך, האזרחים באופן מפחדים להתנהג בצורה אלימה ולא ראויה.
נהאם מהרשת תבוא הישועה?
בגלל שטף המידע שמציף את המשתמשים בכל רגע נתון, המידע שזורם מהאינטרנט עולה על המידע שמתקבל בחדשות הערב או בעיתונות המודפסת באופן יומי או שבועי. רק מן הצפוי שהמידע האינטרנטי יהיה יותר משמעותי מידיעות של פעם ביום. הטקס של צפיית חדשות הערב הפך להיות רק מתוך הרגל ותו לא. אפילו חדשות הערב החלו לשדר את חדשות האינטרנט בידיעה שמה ששובר את האינטרנט, כלומר שותף ונצפה מיליוני פעמים, כנראה מעניין יותר את הציבור מאשר המצב הכלכלי ברוסיה.
הרשתות החברתיות הן פלטפורמות בעלות חשיבות גבוהה, בכל יום אנו לומדים אל האופציות הבלתי מוגבלות שבהן. בכוחו של פרסום אלפי סרטונים אותנטיים של הישראלים האלימים והאימפולסיביים לחנך את הציבור הישראלי וליצור דפוס חדש של ישראלי: רגוע יותר ובעיקר עם מודעות עצמית גבוה יותר.
