שם: רועי צ'יקי ארד
גיל: 36
תפקיד בחיים: עורך כתב העת 'מעין', עיתונאי, רקדנית
1. איזו עיר אתה הכי אוהב בדרום הארץ ולמה?
באר שבע – אם אגיד שם אחר, הבאר שבעים יעלבו, ויש לי שליש דירה ברחוב ביאליק שאפשר לשרוף. אני גם לא מכיר ממש עוד ערים בדרום, מלבד אילת שאני לא אוהב באופן גורף, מלבד הספריה ושני מעברי הגבול.
2. מהי תרבות גבוהה בעיניך ומהי נמוכה?
העיסוק בנושא הזה זה לא ממש חשוב, אף שמרצים אוהבים אותו כי הוא נח להוראה ומביך את התלמידים בקטע טוב. בהנחה שבאמת ישנן תרבות גבוהה ותרבות נמוכה, הסיווג עצמו לא ישנה את הדבר שעליו מדברים. בהנחה שאין דבר כזה תרבות גבוהה ונמוכה, אין טעם לדבר על הנושא. אני מניח שהחלוקה הזו קיימת ברמה כלשהי, אבל יש שאלות הרבה יותר חשובות. השאלה אם הדבר הזה הוא מעניין או משעמם הרבה יותר רלבנטית, למשל. אם דבר הוא תרבות גבוהה אבל משעמם, מה זה יעזור לו להיות גבוה כשהקהל נרדם? שעמום הוא בדרך כלל קעוד שאלות חשובות: האם הדבר הזה הוא צבעוני, שמח, רקיד, מצחיק, משנה את העולם – כולן יותר חשובות בעיני. אני חושד שהחלוקה לתרבות גבוהה ונמוכה, היא קונספירציה של אמנים משעממים שרוצים בדרך זו לשמור עדיין על איזה איכות דמיונית.
3. המעשה הטוב האחרון שעשית
אני חייב לומר, שעל השאלה הראשונה עניתי במהירות, בשניה התלהבתי אבל נעצרתי כאן. השאלה הביכה אותי מאוד. כל מה שכתבתי, הציג אותי כיהיר. שקלתי לוותר על השאלון הזה, לחמוק איכשהו. אני תמיד ממליץ על מתי שמואלוף או נמרוד קמר כשמנדנדים לי מהתקשורת. הלכתי לים להרגע, ובדרך פגשתי את הצלמת הבינלאומית ג'ניפר אבסירה ולקחתי אותה לים. היא הודתה לי, ואמרה שמזמן לא היתה בחוף. ואף שצפוף, שימחתי אותה. אז הנה, יכולתי לחזור לשאלון ולהשוויץ. דבר נוסף טוב שאני עושה הוא להחמיא לנשים נשואות, שיש להן מעט מחזרים.
4. המעשה אחרון שאתה מתחרט עליו
זה משהו מלפני שנה שמדי פעם צף בראש שלי ואני מרגיש נורא. אני כבר לא זוכר מי, אם היא היתה חברה או שלא היתה לי אז חברה ומדובר במאהבת, בחורה התקשרה אלי וביקשה שאגיע. זו היתה שעה מאוחרת. הייתי שמח מאוד, ונסעתי דרך שינקין. אני תמיד נוסע על המדרכה. אני פחדן גדול כי אני פזור-דעת וחושב על דברים אחרים תוך כדי הנסיעה. השעה היתה שתיים בלילה, המדרכה והכביש היו ריקים, ועל המדרכה מולי היו קרטונים, חלפתי עליהם ואז שמעתי צעקה איומה. מסתבר שנסעתי על רגליים של פליט אפריקאי ששכב על המדרכה. עצרתי ושאלתי אם הוא בסדר, אבל הוא היה עייף מאוד ורק רצה שאעוף משם. הוא לא דיבר עברית או אנגלית, וניסיתי מעט ערבית בלי הצלחה. אני אומר לעצמי שהוא לא היה צריך לישון על מדרכה ברחוב מרכזי, אבל אני מרגיש שכל הפעילות הפוליטית שלי שמנסה ליצור עולם יותר טוב לא שווה בגלל הרגע הזה.
5. עם מי היית רוצה לשתות תה?
אני מעריץ את ויסוצקי או ליפטון, הייתי רוצה לשתות תה איתם. או אם יש להם נכדה פנויה ועשירה, עם כלב צ'יוואווה יקר.
6. מה הדבר הכי חשוב שהיית משנה במדינה ומה הדבר הכי חשוב שהיית משאיר כמו שהוא?
הייתי מבטל את חוק ההסדרים. אני אוהב את סמלי היחידות. אני כמובן חושב שצה"ל צריך להתפרק ולקום מחדש, אבל שישאירו את הסמלים היפים. חשוב גם להגיד שאני לא פציפיסט. אני בעד צבא וקורא ספרים על מלחמות, כמו למשל הספר המצוין שיצא לאחרונה על מלחמת קרים. בניגוד לתדמיתי, אני הכי בעד מלחמות. הבעיה היא שהמלחמות של צה"ל או של האמריקאים הם בעיקר מול אוכלוסיה אזרחית, דבר שהוא מבחינה צבאית לא ג'נטלמני. זה לא חוכמה כשטנק עומד מול ילד. מול ילד פלסטיני, היה צריך לשים ילד ישראלי בן 15 ולתת להם נשק שווה. לתת לשני הצדדים סוסים וכידונים. ואז יהיה הכי הגון ואני אתמוך.
7. מה הדבר הרומנטי האחרון שעשית?
אני בחור מאוד רומנטי. אתמול עברתי מול השקיעה ואז חזרתי וראיתי אותה שוב. למרות שמיהרתי.
8. איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?
אני מקווה להישאר באותו מצב ולא להתקדם מבחינת קריירה. כמובן לא להדרדר, אבל לא פחות חשוב זה לא להתקדם. עדיף להדרדר כמובן. אולי עדיף להיות מובטל, כמובטל אוכל להסתדר, אני יכול לאסוף בקבוקים על האופניים למחזור, יש לי מראה שדוף שיעזור בקיבוץ נדבות. אבל הקידום מפחיד מאוד תמיד. כרגע אני חופשי כל כך.
9. מה הדבר שאתה חייב עוד לעשות לפני שתמות?
אין לי מתלים למעילים בחדר, הם תמיד על הרצפה. הייתי שמח אם היה לי מתלה מעילים.
10. את מי היית מחזיר מהמתים?
את ביבי נתניהו.
