מה המקום של הקיבוצים בחיינו כיום? סוציאליזם, שיתופיות, עבודת אדמה, ערבות הדדית – בעידן האולטרה-קפיטליסטי והאולטרה-תעשייתי בו אנו חיים המושגים האלה זוכים לגנאי ונחשבים פנטזיות בלתי ניתנות למימוש. "קיבוצניקים", סדרה חדשה שעלתה בתחילת ינואר השנה ב HOT3, מנסה להחיות מחדש את הרומנטיקה והתמימות שעמדו בבסיס האידיאליים של התנועה הקיבוצית.
העלילה מתמקדת בחבורת צעירים בני כיתת "נרקיס" לשעבר מקיבוץ "מעיין חיים", שלאחר שירותם הצבאי עזבו את הקיבוץ ופנו לדרכים שונות. בשנות השלושים לחייהם, כאשר הקיבוץ בו גדלו עומד בפני תהליכי פירוק, הם נאלצים לחדש קשר ולחזור לחיות אחד בתוך התחת של השני, הפעם בהאנגר ישן בדרום תל-אביב. האיחוד הכפוי של החבורה מציף מחדש את משקעי העבר, ומעמיד למבחן פעם אחר פעם את היחסים ביניהם.
את הסדרה יצרו ארבעה יוצאי קיבוץ – אורי ויסברוד ("האלופה"), אמיתי אשכנזי, יונה רוזנקיאר ("הצלילה") ואבנר שפע. לצד שחקנים ותיקים כמו שי אביבי, צבי שיסל ויניב ביטון, מככבים כמה מן השמות העולים בסצנת הטלוויזיה והקולנוע הישראלית כדוגמת רועי ניק ("בתולות", "כיפת ברזל"), ליהי קורנובסקי ("כפולים", "מלכות"), דינה סנדרסון ("אורי ואלה") ויואל רוזנקיאר הנהדר (אחיו הצעיר של יונה, שיחק בתפקיד הראשי ב"הצלילה").
"קיבוצניקים" מציבה במרכזה שבר עמוק שנפער באתוס הקיבוצי, ומשבר זהות שנוצר בקרב בני הדור השלישי כתוצאה מכך. זה הוא שבר מהיר, שניפץ באחת את האידיאליזציה של הרעיון החלוצי, חשף את חוסר התאמתו למציאות הקפיטליסטית והותיר את ילדיו מבולבלים וחסרי אונים בחוקי המשחק החדשים.
פרטיות זה מצרך נדיר בהאנגר. "קיבוצניקים": Youtube
שבר זה מיוצג בצורה המזוקקת ביותר בדמותו של "מישמיש". מישמיש (שלומי טפיארו) הוא סטלן מובטל נטול אמביציה שמבלה את כל יומו בהאנגר התל-אביבי בעישון וויד ובטיפוח העציצים שלו. הוא תקוע, אין לו שום מטרות, והוא לא מצליח לנתק את עצמו מתמיכת החבורה ולסגל לעצמו חיים עצמאיים עם דירה משלו ועבודה מסודרת. "פרטיות זה לקפיטליסטים", הוא עונה במפגין לאחת מבנות החבורה כאשר זאתי מתלוננת בפניו על כך שאין לה מספיק פרטיות בהאנגר. מישמיש זקוק לקבוצה, לקולקטיביזם, הוא תלוי עדיין באותם ערכים ישנים עליהם התחנך.
למרות שבליבת העלילה ניצבים משברי זהות עמוקים ומגוונים, הסדרה מתייחסת ברגישות ובסלחנות לכשלים והסדקים באידיאולוגיה הקיבוצית. בשונה מיצירות אחרות של במאים יוצאי קיבוץ, דוגמת "מבצע סבתא" ו"אדמה משוגעת" של דרור שאול ו"ילדי השמש" של רן טל, שציירו תמונה עגומה של הקיבוצים ויצאו באופן נחרץ וחריף כנגד הערכים המרכזיים שהובילו אותם, ב"קיבוצניקים" יש רומנטיזציה לאתוס הקיבוצי, מעין געגוע קסום לתחושת השייכות והערבות ההדדית שאפיינו את הקיבוצים בתקופת הזוהר שלהם.
ההתגייסות המשותפת של חברי כיתת "נרקיס" להציל את שרידיו האחרונים של הקיבוץ וההקרבה שמחויבת מכך – ויתור על הפרטיות וחזרה למגורים משותפים בהאנגר ישן ממש כמו בתקופת הנעורים – מעידים שכוחה של הלכידות הקבוצתית עדיין במותניה, גם בתקופה בה התבדלות והתרכזות בעצמי הפכו לערכים מרכזיים.
"קיבוצניקים" היא סדרה שכיף לצפות בה. היא קלילה ומשוחררת, כמעט בלתי-מתאמצת. היא לא מבקשת לחדש משהו או להפתיע את הצופים, אלא להנעים את הזמן. למרות יכולות משחק בעייתיות של כמה מהמשתתפים בסדרה, ניתן להחמיא ליוצרים על כך שההוויה הקיבוצית, שתלישותה נחגגת באמצעות בניית הדמויות ועמידה על ניואנסים, מתווכת החוצה בצורה אמינה ומשכנעת. קיבוצניקים בהווה ובדימוס שיצפו בסדרה ירגישו לגמרי בבית וימצאו אינסוף נקודות חיבור שיציפו אצלם זיכרונות מתוקים מחיי המשק. אפילו הצופה הפשוט שאין לו מושג קלוש על המנטליות הקיבוצית יישאב לתוכה ויצליח להנות מחצי שעה של גוד-טיים טהור מול הטלוויזיה.
"קיבוצניקים" משודרת בימי ראשון עד שלישי בשעה 20:15 בערוץ HOT3
