17/10, מחסום קלנדיה. מחבל הגיע עם סכין, דקר שוטר, הסכין לא חדרה את השכפ"ץ והשוטר ירה במחבל ופצע אותו. למקום הוזעק חבלן משטרה על מנת לשלול מטען חבלה על גוף המחבל, וזה שלף שוב סכין וניסה לדקור גם אותו. באותו הרגע המחבל נורה למוות.
30/4, דרום הר חברון. מחבל הגיע עם סכין ונוטרל על ידי שוטרים במקום. חייל מחטיבת כפיר, אלאור עזריה, ראה את שהמחבל שוכב על הרצפה ועדיין זז, וירה. כתוצאה מכך המחבל נהרג. סוף לסיפור, והתחלה לזה של החייל עזריה.
הסיפור שמאחורי הסיפור
כבר חודש ברצף שפרשת "החייל שירה" לא יורדת מהכותרות. החייל אלאור עזריה מחטיבת כפיר שירה למוות במחבל לעיני כל העולם עשתה שמות. הסיפור שמאחורי הסיפור: מה באמת היה שם? חקירה ראשונית עם עזריה תארה איך כל תרחישי הפיגועים האחרונים עלו במוחו כשהוא ראה את המחבל עדיין זז, ולא ראה שהוא כביכול מנוטרל. עזריה ראה לנכון לירות בו מחשש לפגיעה בחיי אדם נוספים.
סביב המהומה עולים הרבה טיעונים ודעות שונות, האם הוא עשה את הדבר הנכון ומדוע הוא עשה זאת. המילה מנוטרל כשלעצמה, מה היא למעשה מייצגת? המחבל היה מנוטרל, כלומר לא יכול להסב עוד נזק? האם העובדה שהמחבל לא יכול לירות אומרת שהוא מנוטרל? האם זה מספיק?
מיהו השופט?
לפי הסרטון שצילמו ארגון "בצלם", נראה שהחייל עזריה פעל לכאורה על דעת עצמו. "הוא רק ראה ערבי וירה בו" לטענתם, ללא כל סיבה מוצדקת שנראית לעין. אולי מתוך שנאה שלו כלפי הערבים, אין לדעת. אך פעילי הימין יאמרו מנגד שהוא פעל כשורה, כמו שנאמר "הבא להורגך השכם להורגו", ולא השכם לנטרלו.
ישנם עוד שיתמכו ויגידו שעזריה ראה את המחבל זז, מניע את ידיו וראשו ימינה ושמאלה. אולי זה מה שהניע אותו לפעול, אין לדעת. אך מעבר לכל ההשערות, פרשה זו ללא ספק מעמידה אותנו מול דילמה קשה שבמרכזה נמצא ערך החיים.
ישנן לא מעט שאלות שמציפות מכל עבר במציאות הזו שהסתגלנו אליה בשנה האחרונה, בה פיגועי הדקירה הפכו להיות עניין שכיח, מה עלי לעשות? לנטרל? אם בעקבות הנטרול המחבל ימות, האם אצטרך לעמוד לדין על שהגנתי על עצמי?
אך מעבר לכל התהיות הללו, מטריד יותר הדיון שהתפתח עם אילנה דיין, מגישת תכנית התחקירים "עובדה". באחת מתכניותיה דיין התנצלה בשם מדינת ישראל בפני יושב ראש הראשות הפלסטינית, אבו מאזן, ואמרה כי היא מתנצלת בעם שלה ובמעשיו של אותו חייל בפרט, על כך שלא נהג כשורה.
מנגד, עם ישראל הראה אחרת. נעשו הפגנות בכל רחבי הארץ, מכיכר רבין שבתל אביב, דרך בית שמש ועד לדרום. המפגינים הגיעו מצוידים בדגלים ושלטים עד למחנה נתן, הבסיס בו אלאור עזריה משרת. הם הביעו את תמיכתם בדרך פעולתו באירוע ודרשו בכל תוקף לשחררו ולהעניק לו חנינה מלאה, בתואנה שעשה את המוטל עליו.
להגן בכל מחיר
בתור אחד ששירת את המדינה כלוחם צה"ל, קיבלתי על עצמי את התפקיד המשמעותי – להגן על חיי אדם, גם אם הגשמתו אומרת שעליי לקחת חיים אחרים. זו למעשה ההנחיה, להגן על המדינה ואזרחיה בכל מחיר. לשם כך ניתן הנשק ולמדים מיומנויות כמו אימון כוח, אימון סבל, ירי לאחר מאמץ והגנה עצמית. אך למרות עובדות אלה שידועות לכל, בסוגיה המדוברת צה"ל מיהר להתנער מאחריות וטען כי "זה לא מה שחינכתי. זאת לא הדרך שהתוויתי לעשות. במקרה זה החייל פעל על דעת עצמו ללא כל תדרוך".
תקרית זו סחפה אחריה גם קריאות גנאי לעבר אמנים ישראלים. הזמרים אייל גולן ודוד ד'אור תמכו בתחילת הפרשה בחייל עזריה, אך כשראו שהתגובות עלולות לפגוע בשמם החליטו לקחת צעד אחורה וטענו שעל אף ההזדהות עם דרך פעולתו של עזריה, הם אינם מעוניינים להביע תמיכה בעצרת שהתקיימה עבורו.
העצרת שנערכה בכיכר רבין מנתה עשרות משתתפים שרק הלכו והתרבו, ואף הגיעו גם למאות אלפים. בעיתון "ידיעות אחרונות" הלינו לגבי המספר וטענו "שעשרות בודדות של מפגינים מהימין הגיעו כדי להצדיע לחייל". בתור קורא קבוע של "ידיעות", הנתון לא תעתע בי, ידוע לי שיש להם נטייה לחוסר דיוק.
