רק בשנה החולפת סוקרו עשרות מאבקים בישראל ובעולם כולו, כך שלבחור את עשרת המאבקים המובילים של העשור, הייתה מלאכה לא פשוטה. המאפיין המשותף לכלל המאבקים ברור – הרשתות החברתיות. כוחן הרב לא רק סייע בשיתוף והפצת מידע, אלא חצה גבולות גיאוגרפיים וגרם למעבר ממאבק בפלטפורמה ווירטואליות למאבק ברחובות. מפוסט בפייסבוק דרך ציוץ בטוויטר, האשטאג וקמפיין גיוס המונים, קבלו עשרה מאבקים גדולים ומקומיים
"העם דורש צדק חברתי" – קיץ 2011
יולי 2011. דפני ליף, סתיו שפיר וקבוצת חברים הקימו מאהל אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב כמחאה על מחירי הדיור הגבוהים. הם קראו לציבור הרחב להצטרף למאבק דרך הרשת החברתית (פייסבוק) ותוך שבועות אחדים הוקמו אוהלים מצפון ועד דרום על ידי אנשים פרטיים, משפחות, מחוסרי דיור ואגודות הסטודנטים השונות. תוך זמן קצר, המחאה גלשה לדרישות חברתיות-כלכליות נוספות והתקיימו הפגנות ענק בכל רחבי ישראל. בסוף השנה המחאה דעכה ורוב המאהלים פורקו או פונו ביוזמת העיריות.
אמנם לא נרשמו הישגים נקודתיים למחאה, למעט וועדות ממשלתיות-ציבוריות ושני חברי כנסת מכהנים, אך השפעתה על החברה הישראלית הייתה רבה. המונים יצאו לרחובות, קואופרטיבים קמו כמודל כלכלי חלופי ומתוכה צמחו פעילים חברתיים שממשיכים להוביל מאבקים גם היום.
גבעת עמל – הנדל"ן החם של תל אביב, 2014
אם יש מאבק בירוקרטי שזכה לכל כך הרבה כותרות לאורך העשור, הריהו מאבק תושבי גבעת עמל. גבעת עמל היא שכונה מוזנחת במרכז תל אביב – החצר האחורית של בבלי, שבניגוד לנוהג המקובל בשאר המדינה, זכות התושבים על הקרקע לא הוסדרה לאחר מלחמת העצמאות וזו התגלגלה לידיים פרטיות. בשנות ה-60 חברת "ב.פ דיור" קיבלה מן המדינה (מנהל מקרקעי ישראל) את השטח בתנאי שתדאג לדיור חלופי-שקול לתושבי השכונה. החברה לא בנתה בנייני מגורים והקרקע נמכרה הלאה, מיזם (דנקנר השקעות) ליזם (יצחק תשובה), והסעיף המבטיח דיור לתושבים נשכח ולא נאכף.
היזמים מצדם מעוניינים לבנות מגדלי יוקרה אבל עיריית תל אביב לא מעניקה להם היתרי בנייה עד שלא ידאגו לפינוי-פיצוי לתושבים. בשנת 2015 חלק מהמשפחות הגיעו להסכמה מול היזמים ופונו, זאת לאחר הפגנות ודיונים משפטיים. כיום מסתמנת הצלחה גם ל-14 המשפחות הנותרות, המנהלות דיון משפטי מול "אלעד מגורים" (יצחק תשובה) בדרישת פיצוי של עשרות מיליוני שקלים.
פינוי בשכונה: עימות תושבים שוטרים, 2014. YouTube
"נעים בסופ"ש", 2015
אם תהיתם/ן מה ניתן לעשות עם כספי מענק השחרור והחסכונות בבנק, כדאי שתשאלו את רועי שוורץ תיכון. בחודש שעבר נעשתה היסטוריה במדינת ישראל, תחבורה ציבורית הופעלה בשבת ברחבי גוש דן. בשנת 2015 שוורץ תיכון (27) הקים אגודה שיתופית בשם "נוע תנוע" לקידום תחבורה ציבורית בשבת. הוא החל להפעיל קווי אוטובוס בשבת באופן פרטי, וכעבור זמן מה נפתח קמפיין גיוס המונים שהזניק את היוזמה. על השירות המוצע כיום אחראיות ארבע רשויות מקומיות שאימצו את המיזם; קריית אונו, גבעתיים, רמת השרון ותל אביב-יפו. השירות מתוקצב על ידן וכולל מערך הסעות מצומצם של שישה קווים. במתכונת הנוכחית לא נגבה תשלום עבור הנסיעות כיוון ואין היתר ממשרד התחבורה. בשטח, הביקוש גבוה והתפוסה מלאה, ימים יגידו האם הסדק המקומי בסטטוס קוו יתרחב גם לשאר המדינה.
"בשביל הרגע ההיסטורי", תחב"צ בשבת, 2019. YouTube
מחאת יוצאי אתיופיה, 2015
טייזר, מעצר ומוות מסתורי במחצבה, פרשת יוסף סלמסה. מרץ-יולי 2014 בנימינה. חייל במדים מותקף על ידי שוטר בחולון ומתועד במצלמת אבטחה, דמאס פיקדה. אפריל 2015. צעיר כבן 24 נורה למוות על ידי שוטרים, יהודה ביאדגה. ינואר 2019 בת ים. צעיר בן 18 נהרג מירי קצין משטרה בקריית-חיים, סולומון טקה. יוני 2019. מדגם של ארבעה מקרים משקף תמונת מצב רחבה בחברה הישראלית. מאז 2015 מפנה הקהילה האתיופית אצבע מאשימה על גזענות ושיטור יתר כלפי בני העדה. תיקי חקירה כנגד שוטרים נסגרים מחוסר ראיות והם אינם מועמדים לדין כמתבקש. בקיץ האחרון הפגנות המחאה בעניין טקה ז"ל נגררו לכדי פעולות אלימות משני הצדדים; יידוי אבנים, צמיגים ופחי אשפה בוערים, ומנגד – רימוני הלם. ריבוי המקרים בקרב העדה ויחס גורמי אכיפת החוק לנושא, מעוררים אכזבה וחוסר אמון של קהילה גדולה.
הפגנות בעקבות מותו של סלומון טקה ז"ל, 2019. YouTube
מסתננים? פליטים? או מבקשי מקלט? תלוי את מי שואלים, 2015
מלחמת האזרחים בדרום סודאן והמשטר העוין באריתריאה הובילו לכך שאלפי גברים, נשים וילדים עשו דרכם מאפריקה לישראל דרך מעבר הגבול עם מצרים ו-"הסתננו" למדינה. בתחילת 2012, חוק המסתננים, שנועד להתמודד עם מחבלים, עבר תיקון והוחל גם על מבקשי מקלט. התיקון מאפשר עצירה של "מסתננים" במתקן שהייה עד שלוש שנים ללא בחינה וטיפול פרטני לפליטים. בעקבות ההגירה המאסיבית הוקם בשנת 2013 מרכז שהייה, מתקן "חולות", ממנו ניתן היה לצאת במהלך היום לעבודה ובערב לחזור ולהירשם. המתקן נסגר במרץ 2018 כחלק ממדיניות הגירוש שמקדמת ממשלת ישראל. עיקר המאבק הציבורי, שהחל באפריל 2015 עם הגשת העתירה המשפטית הראשונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, והמשיך להפגנות גדולות בפברואר 2018, נדון סביב תכנית "עזיבה מרצון" ומדיניות הגירוש למדינות "שלישיות", רואנדה ואוגנדה. על פי נציבות האו"ם לפליטים, על ישראל לדאוג לתנאי קבלה הולמים במדינה המקבלת ומכיוון והסכמים אלו היו שנויים במחלוקת נבלמה תכנית הגירוש באופן זמני. כעת עומדת על הפרק תכנית כלכלית-חברתית חלופית כבסיס למתווה שהציע האו"ם.
הפגנה נגד הגירוש, 2018. YouTube
"לב סמדר" – מאבק על חוויה קולנועית מן העבר, 2016
"קולנוע לב סמדר הוא פיסת היסטוריה. חייבים לשמור עליו" (קובי פרג', במאי, שחקן ויוצר). לב סמדר הוא מוסד ירושלמי ותיק השוכן בלב המושבה הגרמנית. מדובר במבנה בן 90 שנה שפעל כבית קולנוע מייסודו בשנת 1928. ייחודו של המוסד הוא שילוב בין ישן לחדש, במיקום – לב השכונה, ובאווירה – צפייה בסרט לצד כוס בירה, יין או תה, על ספסלי עץ.
רשת לב, שיתפה את הציבור כי עלויות השיפוץ של כשלושה מיליון שקלים עבור שדרוג מערכות כיבוי אש ונהלי נגישות, גבוהות עבורה. במשך חצי שנה ניהלו תושבים, בהובלת יואש בן יצחק וענבל כהן, מאבק עיקש נגד סגירת האולם; הם יזמו עצומה אינטרנטית, פנו במכתב לראש העיר, הפגינו ברחובות וגייסו אנשי תרבות ורוח להביע תמיכה במאבק. במסגרת העצומה התחייבו מעל 1000 איש לרכוש מנויי כבוד לכיסוי הוצאות השיפוץ. בתום תשעה חודשים (יולי 2017) זכו התושבים לראות את האולם נפתח מחדש לאחר השיפוץ הנדרש.
מביעה תמיכה במאבק, נחמה ריבלין ז"ל. מתוך עמוד הפייסבוק "מונעים את סגירת קולנוע לב סמדר"
https://www.facebook.com/dontcloselevsmadar/videos/1310117092395206/
כל מוצ"ש אצל היועמ"ש, 2016
הפגנות מחאה נגד השחיתות השלטונית הן סדרת הפגנות שבועיות שהתקיימו נגד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החל מנובמבר 2016 בסמוך לביתו של היועמ"ש בשכונת כפר גנים בפתח תקווה. ההפגנה התרכזה סביב כיכר גורן בשכונה כל מוצ"ש ועוררה פולמוס בעניין חופש הביטוי וזכותם הדמוקרטית של אזרחים להתאגד ולהפגין מול הגבלותיה של משטרת ישראל.
המחאה עלתה לסדר היום הציבורי וקראה להעמדה לדין של ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, ולפיטוריו של מנדלבליט, שמתמהמה בהכרעה ובהגשת כתב האישום בפרשות פליליות שיוחסו לנתניהו ומקורביו. עם התגברות המחאה ובמקביל לחקירות התפשטה המחאה למוקדי מחאה נוספים ברחבי הארץ.
ב-21 בנובמבר 2019 הגיש היועץ המשפטי לממשלה כתב אישום נגד נתניהו; שוחד בתיק 4000 (פרשת "בזק-וואלה"), מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ("תיק המתנות") ו-2000 ("תיק מוזס").
הפגנות בפתח תקווה. YouTube
גםאני , תגית העשור, 2017
קשה לדמיין את העשור החולף ללא תנועת MeToo, תנועת "שוברות השתיקה" שעוררה (וממשיכה לעורר) דיון עז, מודעות וחשיפה עולמית בנושא תקיפות והטרדות מיניות. השימוש המוכר בהאשטאג נועד לעודד נשים וגברים לדווח על פגיעות שחוו ובכך למנוע פגיעות נוספות בעתיד.
ראשית התנועה באוקטובר 2017, עת נחשפו האשמות של קבוצת שחקניות ידועות בארה"ב נגד המפיק ההוליוודי הארווי ויינסטין. ויינסטין, הואשם בהטרדות, עבירות מין ואונס. כשבוע לאחר חשיפת הפרשה, צייצה השחקנית האמריקאית אליסה מילאנו ציוץ בחשבון הטוויטר שלה, "אם תקפו או הטרידו אתכן מינית, כתבו 'מי טו' בתגובה לציוץ הזה". למחרת היום התעוררה מילאנו ל-35 אלף תגובות. התגית הפכה ויראלית והשאר היסטוריה. מי שטבעה את הביטוי, היא הפעילה החברתית האמריקאית טראנה בורק, שהשתמשה בו לראשונה בשנת 2006, כדי להעלות למודעות אלימות מינית כלפי בנות מיעוטים בארצות הברית. מילאנו, בורק ומובילות דעת קהל נוספות נבחרו בתום אותה שנה (2017) לנשות השנה של מגזין טיים.
YouTube. #MeToo
הורות להט"בית, 2018
תיקון לחוק הפונדקאות (יולי 2018), המסדיר את ההליך בארץ, מאשר לנשים יחידניות את הזכות לפונדקאות בניגוד למצב שהיה נהוג עד אז (1996) והתיר זאת לזוגות נשואים בלבד. עם זאת, מליאת הכנסת דחתה את כל ההסתייגויות לחוק, כולל הסתייגותו של ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) שמבקשת להכליל בחוק הורים יחידניים גברים. כל המעוניין בתהליך פונדקאות ושאינו נכלל בחוק, נאלץ לבצע זאת מחוץ לגבולות המדינה. על כך התעוררה סערה מצד הקהילה הלהט"בית כמחאה על אפליה וחוסר שווין בהליכי הורות. המחאה זכתה לתמיכת המגזר העסקי בארץ כאשר מעל ל-200 חברות הודיעו כי לא ייפגעו בשכר העובדים אם ייצאו להפגין ולשבות. בנוסף לכך, עשרות ישראלים הפגינו בטיים סקוור בניו יורק. לצד המחאה התעוררה ביקורת מוסרית בעניין מוסד הפונדקאות בכללותו – האם מדובר בסחר בבני אדם והאם נשים הן מוצר צריכה.
אישור חוק הפונדקאות בכנסת, 2018. YouTube
עשתה לכולם בית ספר – מאבק האקלים, 2018
בוקר אחד נערה שוודית בת 15 מחליטה להבריז מבית הספר. שלא כמו תלמידים אחרים יש לה תירוץ טוב – היא הולכת להציל את העולם מפני משבר האקלים. גרטה טונברג, אשת השנה (2019) של מגזין TIME האמריקאי, החלה להפגין לבדה מול הפרלמנט השוודי בשטוקהולם באוגוסט 2018. היא התייצבה מדיי שישי עם שלטים מקרטון כדי להפעיל לחץ על הממשלה המקומית, שתפעל לצמצום פליטת הפחמן במדינה. את מסריה בנוגע להתחממות הגלובלית היא הפיצה ברשתות החברתיות ועודדה בני נוער נוספים להצטרף למאבק, לשבות מלימודים לאור אדישותם של מקבלי ההחלטות. התנועה התרחבה במהרה ותפסה תשומת לב ציבורית. טונברג הצעירה לא הסתפקה רק במצעדים, היא התייצבה מול מנהיגים ונאמה בפורומים פוליטיים-כלכליים. במאי 2019, בעקבות המאבק, הכריזה בריטניה על כניסה למצב חירום בנושא משבר האקלים. את מסעותיה ברחבי אירופה טונברג עושה בתחבורה ציבורית ולוועידת האקלים של האו"ם, שהתקיימה בספטמבר האחרון בארה"ב, היא הגיעה בסירת מפרשים. כמה ימים לפני הועידה צעדו ברחבי העולם מיליוני תלמידים ופעילים למען צדק אקלימי.
בתוך פחות משנה הצליחה נערה אחת להחיות שיח עולמי בנושא סביבה ורתמה לשם כך דור שלם, הישג תודעתי כביר שבמשך שנים לא השיגו מדענים.
YouTube. All around the world, Climate strike
אחד לעשור הבא:
כפי שזה נראה עכשיו הרוח נושבת לכיוון האקלימי כבעיה גלובלית הרת גורל. קשה להשתיק מיליוני בני נוער שרותמים את מגוון הפלטפורמות החברתיות ומוחים בקנה מידה עולמי. גם בביצה המקומית שלנו קיימת נציגות ערה של פעילי סביבה נחושים.
מאבקים ראויים נוספים שמפאת קוצר היריעה לא נכנסו לרשימה:
"לא נבחרות – לא בוחרות", מחאת הנשים החרדיות
מאבק היישוב הבדואי אום אל חיראן
חוק הנאמנות בתרבות
מחאת הגז הטבעי
מחאת הצוותים הרפואיים נגד האלימות המופנית כלפיהם
מחאת תושבי ערד נגד פתיחת מכרה הפוספטים
מחאה נגד ההפקרות בענף הבנייה
