פעם בשנה מתקיים בעיר אופקים "פסטיבל מדרום", אירוע תרבותי רב תחומי המופק על-ידי סטודנטים במסלול לניהול תרבות, כחלק מפרויקט הגמר במסלול. הוא מתקיים בשיתוף פעולה עם מרכז צעירים באופקים ועיריית אופקים, עמותת אופקימה וגופי תרבות, חינוך וקהילה נוספים בעיר. במסגרת הפסטיבל מתקיימים מופעי מוזיקה חיה, תערוכות אמנות, מופעי רחוב, הקראת שירה ומפגשים ספרותיים. מטרת האירוע לעודד חשיפה של יצירה מקומית מקורית ויצירת חיבורים ושיח חדש בינה לבין תרבות מכל רחבי הארץ. השנה הוקדש הפסטיבל לחגיגות 60 שנה לעיר אופקים. הפסטיבל התקיים בימי רביעי וחמישי (13-14.5.15).
ביום רביעי, הפסטיבל שיתף פעולה עם מרכז הצעירים באופקים בכפר הסטודנטים איילים. בשעה 19:00 התקיים פאנל לכבוד צאתו לאור של מגזין "מעמול" בשיתופם של שחקני "זגורי אימפריה": שרה פון שוורצה ויהודה נהרי, והקולנוען נדב משעלי. הפאנל עסק בתרבות מזרחית ויצירה מקומית, ונושאים כמו מגדר וגזענות היו חלק בלתי נפרד ממנו. העיתונאי והפובליציסט בני ציפר ("הארץ"), הנחה את הפאנל ושאל את השחקנים שאלות מעמיקות וחודרניות, שדי חזרו על עצמן ועסקו בעיקר ביחסי מזרחים-אשכנזים, קיפוח וגזענות.
הזגורי כבר בדם
כמובן שהשאלה הראשונה שנשאלה הייתה על מוצאה הגרמני של פון שוורצה ותפקידה בתור האם המרוקאית בסדרה. ובכן, לטובת מי שלא יודע, השחקנית שרה פון-שוורצה היא נכדה לסבא נאצי ובת לאבא שנלחם למען מדינת ישראל במלחמת לבנון הראשונה. פון-שוורצה משחקת בסדרה את ויויאן זגורי, אמא מרוקאית לשמונה ילדים, שמאמינה באמונות תפלות ומתמודדת עם הרבה בעיות כלכליות. תשובתה הייתה שהיא לא תומכת בראייה מגדרית ולא מגדירה אנשים לפי קבוצות, היא טענה כי היא מתייחסת לכל אדם כאדם על-פי יכולותיו וכישרונו. עוד הוסיפה פון-שוורצה ואמרה שבתור ילדה היא התביישה במוצאה וסירבה לדבר גרמנית, מי שהכירה לה את התרבות המזרחית הייתה המטפלת שלה, אישה בשם סול פרץ.
ציפר ניסה להקשות ואמר שיש טענות על הסדרה שמציגה את המרוקאים באופן שלילי, והיא ענתה עם פנים מיואשות שתמיד יהיו תלונות ויש מי שיאהב ומי שלא. פון-שוורצה הוסיפה ואמרה ש"גזענות נובעת מחוסר הכרה של הצד השני, לא משנה איזה צד הוא". לדעתה צריך לפנות לאופציית הדיאלוג, האופציה שקשה יותר לכולם, לדבר עם האדם שנמצא מולנו ולנסות להבין אחד את השני.
עוד בתחילת הפאנל, התוודתה פון-שוורצה על בעיות הקשב והריכוז בהן היא לוקה. פרט לעובדה שהייתה צריכה לעקוב אחרי השאלות הנוקבות והדיבור הבלתי פוסק של ציפר, היא נאלצה להתמודד עם הפרעות כניסה ויציאה של הקהל. כמו כל מרוקאית אסלית שלא דופקת חשבון לאחרים (הזגורי כבר זורם לה בדם), היא עצרה את הריאיון ופנתה ל"בחור עם הבירה" שהפריע לה. לאחר מכן, היא קמה מהכיסא, ניגשה לחלון, העירה ליושבים בחוץ וסגרה אחריה את החלון. בהמשך הפאנל, רצו להקרין קטעים מהסדרה והיו בעיות סאונד, היא צחקה על כך ששלושה גברים לא הצליחו לפתור את הבעיה והציעה לנסות בעצמה.
הסדרה היא לא מפלגה
השחקן יהודה נהרי משחק בסדרה את ניר, תימני גאה, שלבסוף התגלה שהוא הומו בהסוואה. נהרי אמר על הסדרה שהיא מביאה אמת מסוימת מול המציאות שבה אנו חיים, בין אם אנו מקבלים אותה או לא. אנו חיים בעידן של שינוי חברתי, שינוי בתפיסה של החינוך ויש לנו פרספקטיבה שונה על החיים ועל ההגדרות והמגדרים. זאת צביעות לומר שאין פה גזענות, היחס שאנו מקבלים בבית בו גדלנו הוא היחס שאנו משדרים כלפי חוץ, והדבר לא תואם את החיים שאנו חיים היום. יש דברים שצריך לשמר ויש דברים שצריך לשנות.
ציפר שלא שיחרר, המשיך בשאלותיו הנוקבות ושאל למי מיועדת הסדרה, לאנשים שבאים ממשפחות מזרחיות או לאנשים שמסתכלים עליהם מבחוץ. פון-שוורצה כבר לא יכלה להתאפק, לקחה ממנו את המיקרופון ואמרה: "הסדרה מיועדת לכולם. אמנות לא צריכה להיות פוליטיקלי קורקט, הסדרה היא לא מפלגה פוליטית והיא לא מייצגת את עדות המזרח. היא מעלה שאלות ומטיחה דברים חשובים בפני החברה". המוטו שלה הוא "דע מאין באת" – העדה שלך, המעמד הסוציו-אקונומי, דברים שהם לא בשליטתך. "ולאן אתה הולך" – אל המוות, גם הוא לא בשליטתך. מה שקורה בין לבין, כן בשליטתנו ובאחריותנו, ואם לא נדבר ונעשה על מנת לשנות, שום דבר לא יקרה. עדיין תהיה גזענות, יזלזלו במזרחים וימשיכו לבכות על הקיפוח.
בסוף הפאנל, השחקנים ענו לשאלות הקהל, ובתור חצי תימנייה שסובלת יום-יום מבדיחות גזעניות, הפניתי את שאלתי לנהרי. ניסיתי לשאול אותו איך הוא מתמודד עם הגזענות כלפיו כשהוא פוגש לראשונה את משפחתה של חברתו/בת זוגו. אך לבסוף יצא שחשבו שאני מתעניינת בזוגיות אתו ופון-שוורצה קפצה ואמרה שהוא פנוי ושהיא מחלקת את מספר הטלפון שלו. אחרי שכולם צחקו עליי ובזכותי, הפאנל נסגר ולאחריו התקיימה הופעת סטנד-אפ של הקומיקאי גיורא זינגר שדיבר על סטיגמות חברתיות, סיפר בעיקר בדיחות על רוסים וגרם לכולם לצחוק. הערב נגמר במסיבת רחוב בה ניגן DJ ארז ג'רבי.
יום חג לאופקים
ביום חמישי, התקיימו פעילויות ומופעים במרכז המסחרי וברחבי העיר בין השעות 16:30-21:00. בבמה המרכזית הקהל נהנה ממסיבת זומבה שהרקידה והקפיצה את כולם. לאחר מכן התקיימו הופעות חיות של להקות שונות: שלייקעס – להקת פופ-רוק ישראלי, להקת הוויה – הרכב אינסטרומנטלי המשלב בין מוזיקת עולם, רוק, אתני ונגיעות אלקטרוניות. להקת ואנסמבל גולביר – שירה תורכית מלווה בכלי נגינה אקוסטיים אתניים, כשאחד מחברי ההרכב הוא רותם לוי, סטודנט במחלקה ואחד מחברי הפקת הפסטיבל. המופע שסגר את אירועי הפסטיבל השנה היה מופע קרקס ששילב להטוטנות, אש ואלתורים בשיתוף הקהל. בין היתר התקיימו פעילויות לילדים כמו סדנת יצירה, סדנה לבניית בובות תיאטרון של "תיאטרון קומקום", סדנת אומנויות לחימה וסדנת שירה של "הליקון". כמו כן, התקיימו בעיר אופקים סיור ותערוכת צילום "גולשים בזמן" לכבוד יום הולדתה של העיר, ותערוכת הוקרה לזכרו של האמן חיים טדגי.
פסטיבל מדרום מתקיים כל שנה בחודש מאי בעיר אופקים, הפסטיבל הוא אירוע לכל המשפחה המשלב תרבות והנאה שלא כדאי לפספס. נתראה בשנה הבאה.
