אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי את ההורים שלי רבים. ראיתי "מרקו", הגברתי את הווליום עד הסוף. לא משנה כמה הגברתי עדיין שמעתי אותם צועקים ברקע. כשנגמר הפרק, אבא ישב במרפסת ועישן ואמא הסתכלה עליו ברווח בין הדלת לקיר. הלחיים שלי היו רטובות. אמא התקרבה והתיישבה לצדי. למה את בוכה, התבוננה בי. נפלתי עם גופי לצד ימין וניגבתי דמעה עם יד שמאל. הוא חושב שאבא שלו לא מסכים לו ללכת, כי הוא לא רוצה שאמא שלו תחזור בכלל. הרמתי את ברכי לחזה וחיבקתי אותן. אמא התקרבה לברכי וחייכה, מה את חושבת? שאלה. הסתובבתי לצד שמאל ועצמתי עיניים. שהוא צריך ללכת לחפש אותה, אמרתי. אמא התרוממה וכיבתה את הטלוויזיה. למה את מכבה? צעקתי, יש עוד פרק. היא הלכה למטבח ולחצה על הקומקום שירתיח מים. זה עושה לך לא טוב, חמודה. עצוב מדי. אבא פתח את דלת המרפסת לרווחה. הוא התקרב ונתן לי נשיקה על השיער. היה לו ריח של סיגריות. ביד ימין הוא נאחז בידית דלת הבית וביד השנייה נעל נעליים. לקח מהשולחן ארנק וחפיסת סיגריות וטרק את הדלת אחריו. אמא מזגה מהקומקום מים רותחים לתוך ספל ריק, לקחה תיון ירוק מהמדף הכחול והטביעה אותו שלוש פעמים בתוך הספל. פתחתי את הטלוויזיה והנמכתי עד הסוף את הצליל. מרקו רץ על שביל עפר ובכה. נעלו הימנית נקרעה והוא השתטח על הרצפה בבכי. לחמנייה עגולה התגלגלה מידו. אסף יצא מהחדר, איפה אבא, שאל. אמא לא ענתה. הוא התקרב אליה והניח לה יד על הכתף. ניגש למקרר והוציא לחמנייה עגולה וחומוס. גילי, את רוצה כריך עם חומוס? סובב אליי את ראשו. ניגבתי דמעה עם אצבע שמאל. שוב את רואה את הדבר הזה? הוא התקרב וכיבה את הטלוויזיה. אל תראי את זה, עצוב מדי. הדלת נפתחה באיטיות, אבא נכנס. אסף ואמא לא הסתכלו עליו. היה לו ריח של סיגריות. הוא מזג מהקומקום מים רותחים לתוך כוס זכוכית קטנה, לקח כפית וזרק בפנים שלוש כפיות גדושות קפה שחור. אסף ואמא הלכו למרפסת. אבא עמד במטבח והתבונן בהם ברווח בין הדלת לקיר. הדלקתי את הטלוויזיה. מרקו חיבק את אבא שלו ובכה. קמתי מהספה והלכתי אל אבא, חיבקתי את הבטן שלו.
