"היה לי חשוב להגיד משהו על המציאות בישראל ולכן בחרתי להתמקד בעולם העיתונות המודפסת, שעובר בשנים האחרונות טלטלה גדולה", אומרת עידית אברהמי, במאית ויוצרת הסדרה החדשה, "העיתונאים".
"העיתונאים" היא סדרה בת שישה פרקים המשודרת ב"יס דוקו" בכל יום רביעי בשעה 22:00 ומספרת את סיפורם של אנשי העיתונות הכתובה.
במאית ויוצרת הסדרה, עידית אברהמי, החלה גם היא את דרכה המקצועית בעיתונות. תחילה ב"מעריב", בהמשך כתבת לענייני עובדים זרים בעיתון "העיר" ובמקביל ללימודי הקולנוע ב"סם שפיגל" עבדה ככתבת ועורכת ב"הארץ".
"במהלך העבודה על הסדרה הבנתי שסיפור המסגרת של הסדרה יהיה מצב העיתונות המודפסת", היא אומרת, "סיפורם האישי של העיתונאים הוא שיעביר את הרגש והדרמה לסדרה, כיוון שמדובר גם בבני אדם שחווים בעצמם טלטלה גדולה כמו פיטורים, קיצוצים והתערבות בעבודתם".
"הרעיון לסדרה התפתח בשנים האחרונות. הכרתי את המערכת מבפנים ותמיד הייתה לי תחושה שיהיה מעניין לתרגם לשפה קולנועית את סיפורם של אנשי העיתונות המודפסת", מספרת אברהמי. "לדרך יצאתי עם איזשהו דימוי רומנטי של עיתונאי עם פנקס ועט שיוצא לשטח להביא את הסיפורים, דימוי שידעתי שיצטלם היטב".
אביה של אברהמי, אורי אברהמי, הוא שחקן תיאטרון. סרטה הקודם "השחקנים נגד הקהל" (2009), עסק בסיפור אביה ובסיפורה של לקהת החאן המיתולוגית שבה היה חבר בשנות ה- 70. לצד החיים בבית של תיאטרון, דרך אמה, התחברה אברהמי אל הקולנוע.
"הקולנוע היה חלום שלי מילדות. למרות שגדלתי בבית של תיאטרון. קולנוע תמיד היה אהבה גדולה, וכילדה הייתי הולכת עם אמא שלי לראות סרטים ישנים בבתי קולנוע בת"א שהיום כבר לא קיימים יותר. את ההחלטה ללמוד קולנוע קיבלתי רק בגיל 24, כשהחלטתי להירשם ל'סם שפיגל', ואחרי חמש שנים ארוכות שם הבנתי שזה הדבר היחיד שאני רוצה לעשות בחיים.
"במקביל, התפרנסתי כל אותן שנים מעיתונות. בעבודתי הדוקומנטרית אני מנסה לעסוק בנושאים בעלי אמירה ומשמעות לחברה הישראלית, כפי שניסיתי לעשות בעולם העיתונות".
העיתונות הכתובה נמצאת בסכנה אל מול האינטרנט והטלוויזיה. האם גם הקולנוע?
"בקולנוע השאלה היא יותר מורכבת. הקולנוע הישראלי, ובמידה רבה גם העולמי, נמצא שנים בקשיים כלכליים, ויודע כל מי שמנסה לעשות פיצ'ר או סרט דוקומנטרי בישראל – שלהתפרנס רק מזה, הוא לעולם לא יצליח. ההבדל הוא שקולנוע הוא אמנות, ואנשים שחייבים ליצור יעשו זאת גם ללא שכר".
"אני חושבת שאם כבר השוואה, מצב העיתונות המודפסת דומה למצב הספרות. בדומה למה שקורה בעולם העיתונות גם הספרות עוברת טלטלה – רשתות הספרים הגדולות שולטות בשוק, חניות עצמאיות נסגרות וסופרים מאוד מתקשים להתפרנס מכתיבת ספרות.
"מתברר שמוכר בסטימצקי מרוויח על ספר יותר מהסופר עצמו. גם האיום של הקוראים הדיגיטליים, שעלולים בתוך כמה שנים לייתר לחלוטין את דפי הנייר – מאוד מקבילים לעולם העיתונות. אולי על זה צריכה להיות הסדרה הבאה שלי".
למה יש יותר מקום בתקשורת כיום, לכתבות בידור או לתחקירים עיתונאיים?
"התקשורת עברה בשנים האחרונות לפאזה בידורית – בניסיון להרוויח יותר קוראים, ובגלל המלחמה המתמשכת עם האינטרנט והטלוויזיה. העיתונות, לדעתי, במקום להמציא את עצמה מחדש כמדיום של מילים – מחקה את הטלוויזיה. כמו שבטלוויזיה הבידור מזמן השתלט על התחקירים, כך גם העיתונות מנסה למכור את עצמה באמצעות סיפורים בידוריים. ישנם סיקורים לא פרופורציונאליים של תוכניות כמו "האח הגדול" או סיפורים צהובים. אפילו בתוכנית כמו "עובדה", לא היו בשנים האחרונות תחקירים משמעותיים, אבל כן היו כתבות על בר רפאלי.
"אני גם חושבת שלציבור בישראל כבר אין כוח לקרוא תחקירים. הם מעדיפים, למשל, לבהות בהישרדות במקום, כך שזה גם אשמת העיתונות שמתקשה להמציא לעצמה מודל כלכלי חדש, ורק מחקה את הטלוויזיה וגם בגלל שלציבור הקוראים כבר לא כל כך אכפת".
מה צריך לעשות כדי שהעיתונות הכתובה תחזור להיות מקצוע מוערך?
"לדעתי בקרב חלק מהציבור העיתונות עדיין נתפשת כמוצר מוערך, וכותרות בעיתונים עדיין משפיעות על סדר היום הציבורי, ובעיקר עדיין משפיעות על הפוליטיקאים שהם אלה שלצערנו קובעים איך תתנהל המדינה. אני חושבת שעדיין יש הערכה ויוקרה במקצוע, אבל כאמור, כיוון שהעיתונות בוחרת בשנים האחרונות לעבור לפאזה בידורית כמו לפטר עיתונאים מקצוענים, לבחור בסיפור האנושיים והצהובים על פני תחקירים חשובים ולקיים מלחמות בין המו"לים, נראה כי ההידרדרות במעמדה לא עומדת להיפסק בקרוב. אלו הנושאים שאני מעלה בסדרה".
בעבר שודרה ב"הוט" סדרת הדרמה "חשופים" שעסקה גם היא בחייהם של עיתונאים. השחקנים היו מגישי תוכנית חדשות פופולארית. "העיתונאים" גם היא מראה את נקודת מבטו של העיתונאי, עם כל קשייו.
האם העיתונאים היא התשובה הדוקומנטרית ל"חשופים"?
"הייתי שמחה להגיד שזו התשובה הדוקומנטרית לעונה החמישית של סדרת המופת 'הסמויה', שמתרחשת בין השאר במערכת עיתון בבולטימור, אבל כיוון שכאמור מדובר ביצירת מופת – קטונתי".
יש לך טיפ לאנשים שרוצים לעסוק בעולם התקשורת?
"אני חושבת שמי שרוצה להשפיע על המציאות וחשוב לו להאיר זרקור על מה שקורה כאן, כדאי וראוי שיבחר בעיתונות ו/או בקולנוע הדוקומנטרי ככלי להביע את דעתו.
"אני כן חושבת שמי שרוצה לעבוד בתקשורת – בעיתונות המודפסת, ברדיו או בטלוויזיה, ממש לא צריך ללכת ללמוד תקשורת, אלא דווקא ללמוד מקצוע אחר. אני למדתי, לפני לימודי הקולנוע, היסטוריה באוניברסיטת תל אביב. לדעתי, כדאי ללמוד מקצוע שמעשיר את הידע שלך או לצאת ולהתבונן בעולם ואז להגיע לעולם העיתונות עם רצון להגיד משהו, וזה הרבה יותר חשוב מללמוד איך כותבים כתבה בעיתון או מהם הכללים להפוך לעיתונאי".
