אחרי שהיינו בשתי הופעות של רן דנקר, במהלך סיבוב ההופעות האחרון, ורגע לפני שהוא חוזר לבמות בסיבוב ההופעות החדש- מה סיבוב ההופעות מספר לנו על סוד ההצלחה שלו?
"זאפה" באר שבע, יום חמישי, 3.3, 21:00. בנות בשנות העשרה צווחות בספירה לאחור עד שאליל התקופה יעלה לבמה. הנגנים עולים וקולו של רן חליל דנקר נשמע מאחורי הקלעים, שר בית ראשון של "בית משוגעים" ועולה אל הבמה בפזמון. כולן מריעות וכל הפלאפונים באוויר. רצף שירי ההופעה כמו מספר את חייו הציבוריים מהיום אל ההתחלה וסגור מעגל. מ"בית משוגעים" דרך האלבום "משהו אחר", עם האווירה הבלדית של הפסנתר, עד לנוסטלגיה של שירי "השיר שלנו" וחזרה ללהיט הנוכחי. התאורה והנגנים מדייקים את המופע ונותנים לדנקר את הפלטפורמה הנכונה להיות מרכז הערב. אי אפשר להתעלם מהפרפורמנס שלו. הוא יודע מה הוא עושה ונותן לעצמו להשתטות. כל מבט, תנועה וסיבוב אגן מהפנט את הקהל ומזכיר שזה כל הקסם שבו.
הדיסק החדש של איה זהבי פייגלין: סיפור על אבידה ומציאה
"Legends": מופע המחול החדש, שתי אגדות על במה אחת
הקליפים השווים של 2021: מ"קוקיריקו" ועד "בנים"
את רן חליל דנקר לא צריך להציג, הוא שם שכולם מכירים. זה בעצם כך מאז שנת 2004, כשפרץ בסדרה "השיר שלנו", לצידה של נינט טייב, האקסית המיתולוגית. מאז הוא המשיך לככב- בסדרה "דני הוליווד", להופיע בפסטיגל, להוציא דיסק עם עילי בוטנר, לזכות בפרס "שחקן השנה" בטקס נבחרי הילדים ובתואר "השחקן הכי יפה על השטיח האדום", שהוענק לו על ידי הטלוויזיה הגרמנית. ואנחנו כמובן לא נתווכח איתם. במשך תשע שנים, דנקר היה בשיא הקריירה שלו וכבש כל פסגה אפשרית. ואז הוא החליט לברוח.
במשך שנתיים, דנקר נדד בארצות הברית, ארץ מולדתו, וגם כשחזר ארצה הוא לא חזר במהרה לבמות ולתודעת הקהל. הוא אמנם שיחק ב"כלבת", "תא גורדין", הצגות בתיאטרון "הבימה" ועוד, אך לא הרעיד את הביצה ולא עשה משהו שייתן לו את כרטיס הכניסה חזרה למיינסטרים. גם היציאה שלו מהארון ב-2015 לא גרמה לקריירה שלו לחזור למה שהייתה.
ב- 2018, הוציא דנקר את האלבום, "משהו אחר", שכתב והיה כישלון מפואר. למען הפרופורציות, רוב השירים בדיסק הזה, חוץ מהסינגל "משהו אחר", עומדים על 50 אלף השמעות בספוטיפיי, לעומת 7 וחצי מיליון של "בית משוגעים". באלבום, הוא שר על הדברים הכי אישיים: על הקשר עם אמא שלו, על חרדה ועל אהבה לגבר. חלק מהשירים האלו מבליחים גם בסבב ההופעות הנוכחי שלו ובדיוק ברגעים האלה, אפשר להבחין בין המעריצים ההדוקים, שהכירו את "משהו אחר" וליוו אותו שנים, לבין אלה שבאים כי הוא הדבר הכי חם. ואז "בית משוגעים" יצא.
את השיר הזה אף אחד לא פספס. אולי בגלל שבתקופה שהוא יצא, דנקר כבר היה מחוץ לארון ולא התבייש בבחירות שלו, האנרגיה שלו שידרה משהו אחר וכך גם השיר. אבל כנראה שזה בגלל הפרסום. כבר מהפרומואים לשיר הבנו שקורה פה משהו אחר, נראה שדנקר ממציא את עצמו מחדש. הקליפ יצא לאור לפני שנה, בשלישי במרץ 2021, אך לא לפני שדנקר עצמו פרסם חמישה פוסטים שונים בחשבון האינסטגרם שלו, שגרמו לכולם לחכות ולצפות. חלק מהפוסטים כללו שורות מחץ מהשיר והאחרון אפילו היה טיזר קטן. מהרגע שהקליפ יצא, כבר אי אפשר היה לעצור אותו.
רגע לפני הפריצה הגדולה. כשאומרים לי לא | מתוך YouTube
לפני "בית משוגעים", באפריל 2020, יצא השיר "כשאומרים לי לא", שהתקשר למחאות התקופה. למרות שהוא היה פחות ויראלי מלהיטיו, "בית משוגעים" ו"השמלה החדשה שלי", גם בשיר הזה היה נראה שדנקר מאמץ אלמנטים של העולם החדש, לטובת הפרסום. כך לדוגמה, הרקדנים בקליפ הם המוחים עצמם במחאת התרבות של אותה תקופה, שהצטלמו בביתם, דנקר פרסם טיזרים לשיר ברשתות החברתיות וכן שיתף סרטוני מעריצים שרוקדים לצלילי השיר.
דנקר לא רק הביא את עצמו לקהל מחדש, הוא גם הבין את העולם איתו הוא מתמודד. הוא לא ילד, בכל זאת פאתי גיל 40, והוא מתמודד בעולם המוזיקה מול חבר'ה מוכשרים ונחושים, שיודעים להעלות סטורי עוד לפני שהוא הבין את ההבדל בין טיקטוק לאינסטגרם. אבל זה לא הפריע לו. כשהוציא את "בית משוגעים", הוא השתלט על הטיקטוק עם אתגר לשיר, שיתף בלי סוף סרטונים של אנשים שרוקדים ושרים לצליליו ואפילו קרא למעריצים להצביע לו במצעדים. הוא זכה באין-סוף תארים עם הלהיט, אבל החשוב מכולם- הוא "השיר הוויראלי של השנה". כי זה מה שחשוב היום.
בתקופת הקורונה, למדנו שלא החזק שורד, אלא האדם שמסתגל הכי מהר. זה מה שדנקר עשה. הוא לא חזר להיות כוכב כמו שהיה, אלא יצר את עצמו בתוך העולם החדש שהיה זר לו והסתגל למציאות הנוכחית. אחרי שפיצח את השיטה וחבר לאנשים הנכונים בתעשיית המוזיקה והשיווק הישראלית, הוא גם הפך לפרזנטור בקמפיינים של חברות ענק, כמו "רנואר" ו"סלקום TV", ותכף אפילו נזכה לראות אותו שופט ב"כוכב הבא", לצד נינט (וכן, כולנו מקווים לקאמבק או לפחות לדואט).
מעטים האמנים שעושים קאמבק שני בממדים כאלו. דנקר יצא לסבב הופעות חורף בפברואר האחרון, בו חרש את כל הארץ, מצפון עד דרום, וכל מקום אליו הגיע היה מלא עד אפס מקום. מה שהוכיח שהפריצה שלו ב2004 הייתה רק הפתיחה.
ההופעה ברידינג 3 בתל אביב בחמישי האחרון (24.3), הכילה בנות בשנות ה-30, ה-20 והעשרה, והיה ברור מי מוצאת בה את עצמה יותר ומי פחות. היום דנקר פונה לקהל הצעיר יותר, הקהל שמחפש את השואו המוגזם. בהופעה הוא לא התבייש להפעיל את הבנות הצווחניות שצרחו את הפזמון של "שווים", ולבקש מהן, קצת כמו גנן, "הפעם בשקט, עם כוונה". יחד עם ההערכה הגדולה לדנקר, היה יכול להיות טוב אם לשיר אחד, היה אומר לכולן להשאיר את הפלאפונים בכיסים ולשיר באמת ביחד. הרי כל שיגיד, מעריצותיו יאמרו אמן.
סיבוב ההופעות הבא יתחיל ב-12.5 באמפי "מיני ישראל". אז אם עוד לא יצא לכם להיות בהופעה, הגיע הזמן לקנות כרטיס, אי אפשר לדעת מתי הוא יברח לנו בפעם הבאה.
כתבו: אדיר פינקלשטיין ושחר טפיארו
