נדין בר-נוי כבר לא ילדה אבל ממשיכה להראות לנו שחלומות הם משהו שנשאר וכל מה שצריך לעשות הוא לנסות להגשים אותם. אחרי תקופה ממושכת ומוצלחת כאם, כאמנית וכמדריכת סדנאות באילת היא חוזרת לעיר הולדתה – שדרות.
שינוי המקום מביא אתו ניחוחות של שאיפות חדשות, והשאיפה האחרונה היא גלריה קטנה ומטריפה. במתחם האינטימי משתלבים החלומות של נדין: גלריה המציגה יצירות של אמנים שונים ושל סטודנטים לאמנות מ"ספירטק", בית קפה, ספרייה קטנה, ממכר ציוד לצייר וסדנאות אמנות בתחומים שונים. ביקור בגלריה תמיד מעורר תיאבון להתחיל ליצור. את הצורך הזה מנסה נדין לפתור כשהיא מאפשרת לציירים החדשים לשאול כנים ולצאת לצייר ברחבה הסמוכה.
נדין, ילידת שדרות, למדה ב"הדסים" והקימה משפחה בתל אביב. אחר כך עברה לקיבוץ אילות ליד אילת ובמשך 15 שנה לימדה בבית הספר לטבע ואמנות שם. קשה להתפרנס מאמנות, ולכן, בתקופת מגוריה באילת, נדין שילבה את האמנות בחיי היום יום שלה. בקומת הכניסה של ביתה היתה גלריה לאמנות שבה גם יצרה. בקומה התחתונה העבירה סדנאות למבוגרים ולילדים והקומה העליונה שימשה למגורי המשפחה. הסדנאות היו מקור ההכנסה העיקרי, והיא לימדה פיסול, הלחמה, יציקה, ניסור, עיסות נייר וכמובן גם ציור. הסדנה הזאת שיקפה את רוחה של נדין – השילוב של כמה יצירות עם כמה חלומות היוצאים מן הגבול של המוח הפורה במיוחד, למרחב הממשי, המקסים והמיוחד. "יש לי אהבה מיוחדת לצורפות, מה שלא עשיתי הרבה שנים. אבל הכי, הכי אני אוהבת לפסל".
האהבה הגדולה שלה היא לפיסול, אף על פי שעסקה בתחומים אחרים כצורפות, ויטראז', עיצוב רהיטים וציור. כמובן, זו לא האהבה היחידה שלה, כי נדין היא אם לשלושה ילדים. שני ילדיה הגדולים עוסקים גם הם באמנות. הגדולה – בקולנוע ואנימציה, האמצעי לומד לימודי סאונד, ורק הבת הקטנה פנתה לתחום המשפטים. נדין אומרת: "אני חושבת שרוח של אמנות אפשר להכניס כמעט לכל תחום, לא משנה מה עושים".
עד לפני שנה וחצי היא גרה באילת. באחרונה חזרה כאמור לגור בשכונת ילדותה בשדרות והביאה אתה את כל משפחתה. היא לומדת במכללת ספיר, במחלקה לתרבות, יצירה והפקה בשילוב אמן מנחה. נדין נלחמת בדיסלקציה שלקתה בה, וקוראת כעת יותר מאשר קראה בכל חייה, רק משום שהיא רוצה לקנות דעת.
על החיים בשדרות היא אומרת "כאמן, לא משנה איפה אתה יוצר". יש בשדרות, לדבריה, אוכלוסייה בלתי מבוטלת של אנשים שצמאים לתרבות ולאמנות. בפרט מאחר שהיא חלק מהאוכלוסייה, והיא גם לא נותנת למגבלות לעצור אותה, נדין פתחה ביוזמה החדשה שלה. הגלריה בעלת הקונספט החדשני ממוקמת במרכז המסחרי הישן, של הבנקים והדואר. המקום הוא קטן ושקט, מול הרחבה הגדולה עם העצים של העירייה. אין כרגע תאריך רשמי לפתיחת הגלריה, אך ככל הנראה זה יתרחש במשך הקיץ הקרוב. נדין רואה ברוחה את אורחי הגלריה באים לספוג אמנות, לשתות קפה ואז לשבת או לעמוד בחוץ עם כני ציור ופשוט לצייר. כרגע המקום איננו ממוגן, אך נדין כבר במגעים עם העירייה להתקנת מיגונית בסמוך לגלריה.
היצירה שהיא הכי מתחברת אליה היא "הקרב על החלום". זהו פסל שיצרה עוד לפני המעבר לשדרות. חייל עם קסדה שיש בה קרע, וממנו בוקעת יונת שלום, מוארת באור אולטרה סגול. היצירה משקפת את התפישה שלה "שנגזרה עלינו מלחמה על מנת להשיג את החלום". הקסדה והחייל הם כורח המציאות שאנו חיים בה. החייל מסמל עמידה בעתות משבר והתמודדות עם מצבים קשים של מלחמה, ואילו הציפור מסמלת את מה שהיה רוצה החייל – את השלום, השלווה והרוגע, שהם ההפך ממלחמה.
