הסדרה "מקימי", היא העיבוד הטלוויזיוני לספרה של נועה ירון-דיין, שדרנית רדיו ומנחת טלוויזיה מצליחה אי שם בניינטיז. זהו סיפור תהליך חזרתם בתשובה של ירון-דיין ובן זוגה יובל דיין (סטודנט לקולנוע דאז) בתשובה מלב המיינסטרים התל-אביבי. כיום, בני הזוג הם חסידי ברסלב, הורים לשבעה ילדים התגוררים בבית שמש. עלילת הסדרה מתמקדת בעלמה (יעל פוליאקוב) ובן (מוקי), זוג צעירים המתגוררים בדירה באלנבי בתל – אביב, חילוניים גמורים. בעקבות חברו ברנר (אלישע בנאי) בן מתחיל לקחת שיעורי תורה אצל דניאל (בגילומו של יובל דיין עצמו) סוג של גורו ברסלבי. המהלך משפיע על היחסים בינו לבין עלמה, והיחסים בין השניים מתערערים כשבן הולך ומתחזק באמונתו.
הסדרה נפתחת בפרק ראשון כפול, בו יש המון תפקידי אורח. יאנה יוסף כהיפית בסיני, רן שריג כמפיק טלוויזיוני, שי אביבי וגם עלמה זוהר המופיעה בתפקיד מפתיע ואמין. הפרק מספק הצצה לניינטיז: הלבוש, התפאורה, המסיבות בסיני, וגם התעכבות על כך "שאין יותר נירוונה", כי קורט קוביין – "הגאון מסיאטל" – דפק לעצמו כדור בראש.
חור בראש
כבר מהפרק הכפול העלילה מתמלאת בחורים, על אף שרמת המשחק נותרת מצוינת ומעניינת. בין הפרק השלישי לבין הרביעי ישנה קפיצה עלילתית מוגזמת – לא ברור למה עלמה החליטה שהיא רוצה לחזור בתשובה. בסוף הפרק השלישי הדמות של עלמה מתוארת בתחילת דרכה האמונית כשהיא משתתפת בשיעור תורה, ובפרק הרביעי היא כבר רבה עם המלבישה על לבוש צנוע יותר; רבה עם חברתה הטובה נוגה (שמרית לוסטינג); ומתעצבנת על הוריה כשאלו שולחים אותה לשיחה עם חוזר בשאלה (צחי גראד, בסצנה חכמה ומשוחקת היטב). כבר בסוף הפרק הזה עלמה נרשמת לטיול באומן להשתטח על קברי צדיקים.
השאלה המתבקשת היא, איפה פספסנו? היכן מתואר התהליך שעלמה עוברת מהחילוניות אל תוך הדת? הכול נע כל כך מהר, שלא ברור בדיוק מה היה הדבר שמשך אותה בפתאומיות לזרועות האל- מעבר לעובדה שבן זוגה התחזק – ומהי "האמת" שהיא ראתה בעטיה אינה יכולה לחזור אחורה לחייה החילוניים? העדר תשובה מספקת לשאלות אלו משבשת את המהלך הכרונולוגי והרגשי של הסדרה ואת דעתם של הצופים.
משחקים בדתיים
זאת לא הפעם הראשונה שספר העוסק בחזרה בתשובה מתורגם ליצירה טלוויזיונית. בשנת 2000 שודרה סדרת הדרמה "לתפוס את השמיים", שגם היא מבוססת על ספר עם סיפור דומה. משפחה תל אביבית חילונית, שעולמה מטלטל כשהיא מתמודדת עם תהליך חזרה בתשובה של אבי המשפחה. הסדרה בכיכובם של יורם חטב ואורלי זילברשץ. בנה של זילברשץ בחיים, אלישע בנאי, משחק בצירוף מקרים מוזר גם ב"מקימי" (בנאי בהופעה טלוויזיונית ראשונית כברנר, חברו של בן, מצליח להפתיע ביכולות המשחק המרשימות שלו, על אף התפקיד הקטן).
נדמה כי גם הליהוק של יעל פוליאקוב ומוקי אינו מקרי. זאת לא הפעם הראשונה שמנסים "להחזיר אותם בתשובה". בשנת 2005 השתתפו השניים בעונה הרביעית של תוכנית המציאות "פעם בחיים" בלווין. בה הם נשלחו מטעם ההפקה לחיות במקום הפוך לגמרי מהזהות שלהם: פוליאקוב נשלחה יחד עם חברתה הטובה דורית בר אור לחיות במנזר, ואילו מוקי נשלח יחד עם שי אביבי (שגם משתתף בתפקיד אורח ב"מקימי") לחיות בישיבת התפוצות בירושלים.
אסופה של צירופי מקרים או מחשבה מכוונת? לא הייתי מהמרת על צירופי מקרים במקרה הזה. בפרקים הראשונים לפני החזרה בתשובה מוקי ופוליאקוב קצת מזכירים את הפרסונה הציבורית המוכרת שלהם. דמותו של מוקי- "הילד הרע" המקועקע, המוזיקאי בעל האמירות החזקות וגם חילוני גמור – מולבשת על דמותו של סטודנט סטלן החוזר בתשובה, והתוצאה היא דמות מעניינת המתעתעת על הגבול בין המציאות לדמיון. מוקי משתלב היטב בתפקיד, והמונולוגים שלו אמינים ומרתקים.
בדומה למוקי, גם פוליאקוב מביאה את עצמה להרבה מאוד סצנות, היא משתחלת היטב לדמותה של עלמה, מתמסרת ברגישות לתפקיד ולרגעים נדמה כאילו הדמות נכתבה במיוחד בשבילה. כך מזכירה פוליאקוב, לכל מי שהספיק לשכוח מאז ימי "הכול דבש", שהיא גם שחקנית דרמה מעולה. הכימיה הטבעית בין פוליאקוב ומוקי משתלטת על המסך, ואין ספק שהם משחקים "בדתיים" מצוין.
מקום להזדהות
יש שיגידו שהסדרה אפופה ניחוח מיסיונרי מסוים, ומטיפה לחזרה בתשובה. הסיפור אומנם מדבר על חוזרים בתשובה, אך זהו גם סיפור על אנשים שנמצאים במקום לא טוב בחייהם, ועושים צעד אמיץ לשינוי, על ההחלטה לדבוק באמונה שלך למרות כל הקולות מסביב. בסדרה יש גם הרבה רגעים יפים שמצריכים מהצופים לחשוב ולתהות. זו דרמה הטומנת בחובה שאלות לגבי נושאים הבוערים בכל אחד מאיתנו: שאלות הזהות והחיפוש אחר העצמי שלאו דווקא מיוחסות לדת, אלא לתהליכים של התמוטטות, פירוק לחלקים וניסיון לחברם בחזרה.
אך מעל הכול, הסיפור המרכזי של הסדרה הוא סיפור אהבה מרגש שקל להזדהות עימו. סיפור על משברים, על זוגיות, על התאהבות חזקה ועל ויתורים מול הבן זוג. למרות החורים בעלילה והמיסיונריות בכאילו, "מקימי" היא הדרמה השפויה של החורף.
