מכות מצרים בהגדת פסח הפכו למשעממות. כלומר, בגיל שש הן היו מרתקות ומאז אנחנו רק מחפשים על מה לדבר בשולחן החג. כדי להוסיף למכות קצת פלפל, אספנו עבורכם את עשר מכות התרבות שידעה שנת 2018. מי ייתן ולא נדע עוד מכות כאלו לעולם.
מכת דם:
לאחר תקופה מאוד ארוכה, בה שתי הזכייניות – "רשת" ו"קשת" דאגו להסביר לציבור על הערוצים החדשים בשלט – הן התפצלו. שני ערוצים, עם תוכן רדוד וזול. מדי פעם, הזכייניות מבריקות עם הפקות טלוויזיוניות מפוארות כמו "הרמון" ו"להעיר את הדב", אבל חבל שלא מייצרים יותר הפקות תוכן איכותיות כמוהן – יש לזכייניות עוד מה ללמוד. ובינתיים, מי הטלוויזיה הפכו לדם והציבור לא יכול לשתות מהם עוד.
מכת צפרדע:
כבר שנים שחלקים נרחבים מהציבור הישראלי דורשים מהממשלה הנוכחית נוף קצת יותר ירוק דרך הלגליזציה. אבל במקום זה צרכני הקאנביס מקבלים תכנית של אי הפללה בתמורה לקבלת קנסות. ציבור יקר, תעשנו כמה שתרצו, אבל על הדרך קבלו גם קנס מופקע – כי הפרחים שאתם קונים לא עולים לכם מספיק.
מכת כינים:
השירים שלהם גרמו לנו לגרד את כל הגוף מאלרגיה ולזמזם משפטים שאין ביניהם שום קשר, אבל סוף סוף זה קורה – סטטיק ובן-אל עוזבים את המוזיקה בארץ ישראל היפה וטסים לעשות טראש בארצות הברית. בהחלט אחת המכות הטובות שידעה התרבות הישראלית בשנה האחרונה. לסטטיק ובן-אל נרצה לומר: "היה שלום לכם ונמסטה".
מכת ערוב:
הערוב, למי שלא ידע, הוא תערובת של חרקים ומכרסמים. הערוב הוא בעצם כל מה שהבן הראשון, יורש העצר, הופך להיות – הוא בכל פינה, בכל מהדורת חדשות ולא ניתן להיפטר ממנו. בנו של ראש הממשלה איבד השנה את הראש לחלוטין, גם מועדוני חשפנות וגם סינונים גסים לאמא שלו שמתקשרת מודאגת. את הדבר הראשון אנחנו נאלצים להבין, אמנם לא להסכים, כי לצערנו החברה עוד לא מתוקנת (כבר נושא לכתבה חדשה), ואנשים איכשהו מגדירים את זה כ"לגיטימי"; אבל באמת, ככה לא עונים לאמא? תתבייש לך.
מכת דבר:
לא הכל שחור פה, אז המכה הבאה היא לחלוטין מכה טובה – הטבעונות. אותה אחת שכבר מככבת במדינת תל אביב אבל מסרבת לעשות מעבר חד לאזורים אחרים בארץ. היא מגיעה אליהם לאט ובזהירות ובסוף תצליח ותככב גם בהם. אם הסבל של החיות לא כואב, אז אולי מילותיהם של כוכבי סדרת הילדים "הפיג'מות" יעזרו לכם לחשוב על זה: "אל תאכל את הפרה, אולי היא אחותך".
מכת שחין:
אייל גולן, מה עוד נותר להגיד? אחרי שהפרצוף שלך כיכב על פני העיתונים, בחשד לפרשיות מין שנמחקו מדפי הגוגל ולא רצו לתת לך להופיע בשקט, הגיע הזמן לומר די. מספיק להמציא את עצמך מחדש עם אתניקס ודי לריבים התקשורתיים שבסופם אתה מחליט לשתף פעולה עם אביב גפן. אתה לגמרי כמו השחין שתקף את מצרים, מתפשט לכל כיוון ועושה רע. תחזור לתקופה של שירי הכדורגל – נושא נטול פוליטיקה והטרדות מיניות, לכאורה.
מכת ברד:
בתאריך השנה ללידתו מחדש, לאחר שגילה שאין לו סרטן כמו שהרופאים טענו, אמיר פרישר גוטמן טבע בים ומת ביום למחרת. הכל קרה מהר מדי ובאופן מפתיע, כמו ברד ביום קיץ. אחרי קריירה מצליחה, שזכורה עוד מימי להקת "היי פייב", פרישר גוטמן נטש את העולם והשאיר אותנו עם חור גדול בלב.
מכת ארבה:
ב- 2005 הגיע נחיל של ארבה לארץ ישראל, הפריע, נכנס לבתים ונתקע לחלקנו בשיער. השנה זה קרה שוב, רק שהפעם מדובר באישה אחת שנכנסת לנו לבתים, ונתקעת לחלקנו בפיד הפייסבוק – אביבית בר זוהר – האישה והניתוחים. אביבית היקרה, מספיק. די לשוביניזם, די לסרטונים המחנכים לחשיבות המראה החיצוני ודי להטיף לריצוי בן הזוג. יש ממך כבר יותר מדי, הרבה מדי.
מכת חושך:
במשך שלוש שנים נועה קירל היא הדבר החם בקרב ילדים ובני נוער; היא מוציאה שירים, מככבת בסדרת נוער בסגנון "האנה מונטנה" והיא עוד לא בת 17. אבל מתי היא הפכה להיות חלק מעולם המבוגרים? ומי נתן לה לשפוט בתוכנית כישרונות? אנחנו באמת מחפשים את האחראי. אין לנו שום דבר אישי נגדה, אבל שתתבגר, תצבור ניסיון ושרק אז תיכנס לסצנת המבוגרים; כי בינתיים היא רק גורמת לחושך בעיניים.
מכת בכורות:
פגשנו אותו לראשונה ב-2008 כשהוא שיקר לגבי הגיל שלו ופרש מ"כוכב נולד". מאז ועד היום הוא עשה דרך ארוכה, אבל מישהו יכול להסביר איך עשרות אלפים של כרטיסים להופעות האחרונות שלו נמכרים בשעה? יכול להיות שבזמן הזה בדיוק אתם מפספסים את הכרטיס המיוחל. ייתכן שאדם פשוט הבין את הטריק, החליט להפסיק להיות נישתי ולפנות לכלל הקהל. אז אולי הוא באמת אהוב על כולם ואולי מדובר באפקט העדר, אבל עומר אדם הוא בדיוק התופעה למשפט "מצמצת פספסת".
