השם אלמוג שור אולי מוכר לכם מהסרטונים הוויראלים של "הישראליות" בפייסבוק, אך שור (25) היא לא רק כוכבת רשת. היא עורכת הרצאות ומעלה מופעי סטנדאפ העוסקים בסקס, וזהו רק התיאור היבש. שור היא כנראה הבחורה הכי צבעונית שיש בנוף הישראלי. בצהריי יום שישי בדירתה בפלורנטין, והיא לבושה בשמלה צהובה שמקושטת באבטיחים. על שיערה פפיון ורוד, כל אחת מציפורניה צבועה בצבע אחר ולרגליה גרביים זוהרות ולא אחידות.
במופע הסטנדאפ שלך את עוסקת בנושאים פרובוקטיביים ומינים, מאיפה הגיע הרעיון?
יום אחד במקרה הסתובבתי ליד חנות לאביזרי מין, והייתה לי אינטואיציה חזקה שכיוונה אותי לשם. הייתי בתקופה דיכאונית, עוד לא התחלתי לעשות סטנדאפ, הרגשתי שאו שאני שוקעת או שאני עושה עם עצמי משהו. נכנסתי לשם, חשבתי שזה ייתן לי השראה לדברים למצחיקים. אז התחלתי לעבוד בחנות. מהר מאוד התחלתי לכתוב בלוג על יומנה של מוכרת בחנות לאביזרי מין: 'פעם הגיעה לחנות לקוחה שרצתה להחזיר דילדו שבן זוגה קנה לה יום לפני. הסברתי לה בנעימות שלא ניתן להחזיר מוצרים לחנות מאחר ואנחנו שומרים על סטריליות. הלקוחה לא הפסיקה לצעוק עליי למרות שהסברתי שוב שאנחנו לא ניקח אחריות על מוצר שיצא מהחנות ואיננו יודעים מה נעשה בו, עד שהתייאשתי מהצעקות ואמרתי ללקוחה שאולי אם היא הייתה משתמשת בדלידו, היא בטח הייתה פחות זעופה. לא צחקה'. עם הזמן אנשים נכנסים לך ללב. הכל חשוף בחנות סקס, יש לך פתח לעולם של האנשים. היה לי חשוב לספק תשובות לאנשים והיו שם זוגות שאחרי שייעצתי להם, חזרו ואמרו לי שהצלתי את הנישואים שלהם.
יש לך קו אדום?
כן. אני עושה סטנדאפ במסיבות רווקות. ואני גם עושה סטנדאפ אישי על הכלה, ובגלל שאני מדברת על סקס, אם יש רצון מצד הנשים לדבר, לשתף ולשאול אני הכי פתוחה בעולם. אם אין אני עושה את זה כמו מופע, אני לא רוצה להביך. חוץ מזה אין ממש גבולות, אני מדברת על הכל.
בחרת להתחתן שלא דרך הרבנות, למה?
אני לא אוהבת את הגוף הזה. הרבנות לפי דעתי הוא גוף מושחת שמשחית את המדינה. אין לי בעיה עם דת, אבל לא נראה לי מקובל שבמדינה דמוקרטית לא יהיו נישואים אזרחיים. אני חושבת שצריך להצביע בטבעת. זה חשוב שיהיו יותר ויותר זוגות שלא יתחתנו ברבנות כדי שהמדינה תדע שיש צורך בחלופה. זאת הייתה מחאה פוליטית.
כבר שברת מוסכמות חברתיות, למה להתחתן עם שמלה לבנה?
היא הייתה לבנה אבל גם עם ורוד. רציתי מצד אחד להיות כלה, ומצד שני להיות כמוני.
הלבוש שלך משקף את אורח החיים?
כן. הרבה פעמים אנשים ניסו להבין אם זה מסכה. יש איזה משהו בתרבות שלנו שמסרב להבין שלפעמים לאנשים כיף. ישבתי עם ידיד לפני שטסתי לתאילנד, הוא ראה אותי אורזת ואמרתי לו "תקשיב אני מתה שכל האנשים האלה יסתכלו כרגע על המזוודה שלי", יש משהו פשוט כייפי בזה. זאת אומרת ברגע שאתה משחרר את עצמך. אני חופשיה לעשות מה שאני רוצה, איזה כיף זה להתעורר בבוקר ולהיות צבעונית.
[capti
on id="attachment_30638" align="aligncenter" width="289"]
חגיגה לעיניים. צילום: שירה טוויג[/caption]
מה פריט הלבוש הכי משעמם שיש לך בארון?
הנה בואי נלך לארון שלי. יש לי פה כמה חולצות שחורות, שזה די משעמם אותי, כל השאר די צבעוני. אז חולצה שחורה, זאת התשובה.
מה הפחד הכי גדול שלך?
יש לי פחד גדול מכישלון, יש לי רצון להצליח. אבל יחד עם הפחד יש לי גם הרבה אומץ. לפני כמה ימים עליתי לבמה, החלטתי לעשות קטע שמעולם לא עשיתי, אפילו לא כתבתי אותו. זה היה מועד לכישלון והקטע באמת לא הצליח. הרבה פעמים אני מביאה את עצמי לאיזשהו כישלון קטן כדי להגיע להצלחה. אני מתמודדת עם זה, אבל קשה לי, קשה לי הרבה פעמים.
איזה חותם היית רוצה להשאיר אחריך?
אתחיל מהלבוש, יש בלבוש הזה טעם של חופש, אנחנו חיים בחברה שלא נותנת לך להתבטא מבחינה מינית, אז אנחנו גם ביישנים בקטע הזה וגם ביישנים בקטע של לבטא את עצמנו, אנשים לא רוצים להתלבש בצורה מסוימת כי חושבים על "איך יתפסו אותי?" זה חותם שהייתי רוצה להשאיר, שיהיה יותר חופש וצבעוניות לאנשים.
