ביום ג' ה-10.12.13 עליתי לבירתנו החורפית כולי התרגשות, בכל זאת לא בכל יום הולכים לדיון בכנסת. כשהגעתי התור בכניסה למשכן היה עמוס, קבוצת הממתינים הייתה צבעונית – נוף חריג בקהל הרגיל של לובשי חליפות שחורות ועניבות אפורות. נדחפתי בתור יחד עם גבר מבוגר אחד, מיהרתי להיצמד אליו כי הוא נראה לי בעל נוכחות, איש חשוב, בטח יצליח להכניס אותנו למרות כל הבלגאן. זה באמת עבד. עברתי את הבדיקה די מהר ומצאתי את עצמי בדיון של שדולת התרבות.
קבלת פנים, נישנושים וקישקושים
"אנחנו רוצים שיהיו ויכוחים וצעקות, סך הכול מדובר בחבורה של אנשים תרבותיים", כך פתח חבר הכנסת עופר שלח את הדיון. שרת התרבות, מנכ"לית משרד התרבות וראש הוועדה לאמנות ולתרבות, גיחכו למשמע הבדיחה – הם כנראה דמיינו את כולם רבים אחד עם השני על השקל האחרון בתקציב התרבות המסכן של מדינת ישראל. השאר דווקא חייכו בעצב.
שלח המשיך: "בהתחלה הזמנו רק מאה וקצת אנשים, אבל ברגע שאנשים שמעו על הדיון הם פשוט הודיעו שהם מגיעים, עם או בלי הזמנה, כמעט עלו לנו על הבריגדות". שוב אף אחד לא צחק. שלח עשה ניסיון קומי אחרון כשהוא הצביע על בחור צעיר ממשרד האוצר ואמר "את כל התלונות תפנו אליו כי הוא הולך להיות ילד הכאפות של הדיון הזה". כל כך קל לגלגל את האשמה על משרד האוצר, זה שבראשו עומד היום ראש המפלגה של אותו חבר כנסת, אבל ניחא.
שידול לתרבות
למי שעדיין תוהה על אני מברברת, מדובר בדיון הראשון של שדולת התרבות – התקווה האחרונה והמחודשת של מוסדות התרבות בישראל. מטרת השדולה: מתן מענה לבעיות וקשיי ההישרדות של התרבות הישראלית, שמצבה מתדרדר משנה לשנה. בניגוד בולט למצבן של תכניות ה"ריאליטי-שירה", שפורמטיהן רק מתרבים, והן לא מפסיקות לעשות קופה, תוך כדי יבוש הכישרון המוסיקלי בביצה המקומית.
אחרי האתנחתא הקומית, שלח המשיך לדיון דווקא בעזרת נתון: אחוז תקציב התרבות מתקציב המדינה עומד כיום על 0.16 אחוז (אפילו לא רבע אחוז מתקציב המדינה). רק כדי לסבר את האוזן: אסטוניה מתקצבת את התרבות שלה ב-3.2 אחוזים, רומניה ב2.1 אחוזים ואזרבייג'ן נמצאת איפשהו על הרצף בין שתיהן.
שרת התרבות, לימור לבנת, חיזקה את תיאורו העגום של שלח וקבעה כי המצב מחייב "חוק תרבות" מתוקצב, כלומר, חוק שמכיל בתוכו פירוט תקציבי שיחייב הפניית משאבים לתרבות על פי חוק. לבנת הציגה את הרעיון לחוק תרבות תקציבי כגאולה חדשנית. תהיתי לעצמי, אם את בתפקיד כבר בסבב שני, וודאי יכולתם לחשוב על כך כבר קודם, לא? בזמן שלבנת המשיכה עם גל התקווה והצהירה באומץ שהיא הולכת לדרוש חצי אחוז שלם, שוב תהיתי לעצמי, אם אסטוניה ורומניה נעות בין שניים לשלושה אחוזים, למה חצי אחוז היא איפה כה נעלה?
תירס חם ומסכנות
רשות הדיבור הועברה לתרבותיים שבינינו, את הדובר הראשון זיהיתי מיד – היה זה אותו גבר מבוגר שאחריו נדחפתי בכניסה. הגבר הוא יואב תלמי, מנהל התזמורת הקאמרית של ישראל. תלמי התייחס לקיצוצים המשמעותיים בעוגת תקציב התרבות הנגרמים כתוצאה מכך שעוד ועוד גופים חדשים נוספים לנתח תקציבי שאינו גדל, כך שלמעשה כל מוסד חדש נוגס במוסד קיים. נראה שתלמי התבייש לספר שכבר מספר חודשים הוא לא מצליח לשלם משכורות מלאות לנגני התזמורת, אלא רק 75 אחוז.כאמור, לא מדובר בעוד גוף קטן שנאבק על קיום והישרדות, אלא בתזמורת הגדולה ביותר של ישראל. "גם כשעבדתי בתזמורות ברחבי העולם לא פגשתי מצב כזה מחפיר", תלמי סיכם.
אחריו, כמו בספר הילדים "תירס חם", הצטרפו ל"מקהלת המסכנות" עוד ועוד נציגים של הקשת התרבותית בישראל. מנהל תיאטרון החאן תיאר את הקושי בהעלאת הצגות חדשות כאשר התקציב מאפשר קיום מהיד לפה בלבד; נציג איגוד האמנות הפלסטית דיבר על ייצוג דל לאמנות זו בוועדה לאמנות ותרבות; נציגת הג'אז התלוננה על העדר מוחלט בייצוג באותה וועדה בדיוק; נציג העמותות לפיתוח התרבות הערבית הלין על היחס הבעייתי שמקבלות העמותות הערביות; ויו"ר איגוד השחקנים על קושי עצום של שחקנים לשרוד כלכלית וזליגת שחקנים לחו"ל. כולם זעקו את זעקת התרבות, כל אחד יותר מסכן מהאחר. בשלב זה אפילו לעופר שלח לא היתה בדיחה בשרוול.
המהפך מוגש בחסות "האח הגדול"
אחת לכמה זמן הגיח השחקן גיא לואל וצעק "נמאס להיות מסכנים" ו "חצי אחוז זה לא מספיק, דורשים אחוז שלם!". על הגל של לואל רכב מנהל תיאטרון הקאמרי שפנה ישירות לעופר שלח ואמר: "יש לנו הזדמנות היסטורית, מתי עוד יהיה שר אוצר שהוא משלנו? תשתמשו בנו, אנחנו נעזור לכם להביא את העם אחרינו!". מחד, כבר יכולתי לדמיין מיצגי פרפורמנס מחאתיים על תיאטרון מיינסטרים מאוס, אנשים מסתובבים עם שלטים: "מתי בפעם האחרונה ראינו הצגה בלי עמוס תמם?". מאידך, קחו עצה – עדיף שהמאבק לא יתרחש בזמן עונת האח הגדול.
עזבנו לקראת סיום הדיונים, בדיוק כשעופר שלח שיגר הבטחה להמשיך לטפל בעניינים גם אם ייכנס לוועדת חוץ וביטחון. יצאנו החוצה לגשם ובדרך עצרנו והצטלמנו על רקע כנסת ישראל. הסלולרי צפצף – קיבלתי מייל ממזכירת מחלקת לימודי תרבות בספיר. עצרתי לרגע וחשבתי לעצמי, מה לעזאזל בחרתי ללמוד?
