נועם חורב (33), הוגדר בלידתו כנס רפואי. "הייתי כמו קובה, חמישה קילו, אפשר היה לשלוח אותי ישר לכיתה ד'. היו הרבה סיבוכים בלידה, כולל יד משותקת, שחזרה לתפקד באורח פלא". היום הוא מאמין שהייתה לכך משמעות, "זו בעצם המתנה שלי, היד שבה אני כותב את פסקול חיי".
מה הדבר שהכי זכור לך או שמזכירים לך מהילדות?
המשפחה שלי מזכירה לי כל הזמן שהייתי קם באמצע הלילה, עולה על השולחן ומתחיל לשיר ולרקוד, אני לא זוכר את זה.
והיום אתה רוקד על שולחנות באמצע הלילה?
יש לי רצון כזה של להיות כל הזמן בתנועה, מהפחד שאני אפספס משהו. כשבן אדם ישן הוא אמור לישון (צוחק), לתת מנוחה לגוף ולנפש, אבל לא במקרה שלי.
בתור ילד, איפה בילית יותר במגרש הכדורגל או ליד המחברת?
אני וכדורגל זה אף פעם לא באמת עבד (צוחק). אבל עד גיל שש עשרה הייתי ילד פעלתן, עד שהבנתי שעדיף לשבת בספה ולאכול מאשר לרוץ. זו לא רק המחברת, הייתי מבלה שעות במחשבות, על כך שאני צריך לעשות משהו חשוב. הרגשתי שאני במקום הלא נכון, לא הייתה לי שפה משותפת עם האנשים סביבי.
זה יצר אצלך מחסום כתיבה?
ממש לא, אני לא מאמין במחסומים. מהמקום שאני בא למדתי לזמן את ההשראה. ההשראה מגיעה מכל מקום. כל שלב שאנחנו עוברים בחיים יכול לייצר עולם ומלואו. כל מפגש עם מישהו בבית קפה יכול לייצר את הטקסט הבא.
מאילו כותבים אתה שואב השראה?
צרויה להב, יעקב גלעד, עמיר בניון ועברי לידר. אלה אנשים שמאוד הופתעתי מהכתיבה שלהם לאורך הזמן.
איך הרגיש המעבר החד מעפולה המחבקת לתל אביב הקרה והמנוכרת?
יש לנו הגדרות מאוד דיכוטומיות, פריפריה זה נעים וחם עם ריח של קוסקוס, ותל אביב זה מקום זר, שעושים בו סטוצים וסמים. זה שטויות (צוחק), חוויתי תקופות בתל אביב של אהבה ענקית, ובעפולה ימים נוראים של בדידות. זה לא שחור ולבן.
מה היו הצעדים הראשונים שלך בתל אביב?
הלכתי להופעות של המון זמרים, והייתי משאיר מחברות עם שירים, היו לי קרוב למאה מחברות. ניסיתי להגיע לאנשים מוכרים, לא הייתה דרך ספציפית, מיילים, חברים משותפים וכל דבר שהזדמן.
מה שעשית מצריך הרבה אמונה, מאיפה שאבת את כל הכוחות?
זאת שאלה טובה שאני לא יודע לענות עליה.
אתה בן אדם מאמין?
אני בן אדם ממש מאמין, אני מאוד נאיבי בקטע הזה. אני חושב שאסור לאבד את זה, כי בשנייה שאתה מאבד את זה חבל על הזמן שלך (צוחק), זה כבר לא יקרה.
מה הסיפור שעומד מאחורי השיר הראשון שלך שיצא לאור "הוכחה"?
הייתי בהופעה של מירי מסיקה, והיא הקדישה שיר להורים שלה. אבא שלה ישב לידי, עקבתי אחריו כמו סטוקר אחרי ההופעה, וביקשתי ממנו שיביא למירי את המחברת. הוא הסכים, ולמחרת קיבלתי מייל ממירי מסיקה. מסתבר שהיא הייתה בחדר המתנה בבית חולים כל הלילה ולא היה לה מה לעשות, אז היא עברה על המחברת שלי ואהבה מאוד.
השיר שכתבת "מילים" בביצועו של הראל סקעת הגיע לאירוויזיון 2010, מרגיש שזה השיא שלך?
זה קרה ממש מהר. בקדם אירוויזיון שני שירים שלי הגיעו למעמד הגמר. 'מילים' הגיע אחרי אין ספור של סקיצות לשירים שונים. לא ויתרתי ובסוף זה השתלם. לא יודע אם זה השיא שלי, אבל זה באמת היה משהו מיוחד. תכלס זה גם הסינגל הראשון שלי, כי "הוכחה" יצא כחלק מהאלבום "חדשות טובות" של מירי מסיקה ולא שוחרר כסינגל.
הרגשת שהכל קורה מהר מדי?
הייתי בנורבגיה באירוויזיון, זה היה הלם בשבילי, לא הצלחתי ליהנות. כל הראיונות והלחץ
שמסביב הרסו, אני חושב שזה קרה מוקדם מדי.
כתבת לרמי קליינשטיין בשנת 2014 את "מתנות קטנות", מה מיוחד בשיר הזה שכל כך הצליח?
תשמע, זו תעלומה, וזה יישאר ככה, מוזיקה זה לא מדע מדויק. זה היה שיר כל כך קטן, שאפילו לא חשבתי שמישהו ישמע עליו. יש משהו בשיר שחוצה מגזרים וסגנונות. זה לא אני ולא רמי, זה משהו שגדול יותר מאיתנו.
הרגיש לך טבעי לכתוב לז'אנר הים תיכוני?
לא חשבתי על זה בכלל. אתה יכול לעבור על כל השירים שכתבתי לאייל גולן ולראות שאף אחד מהם הוא לא ים תיכוני בהגדרה. יש שירים שאני שולח לאייל גולן, ובאותה נשימה אני יכול לשלוח אותם ללירן דנינו.
היציאה מהארון השפיעה על עולמך המוזיקלי?
לא. אנשים צריכים להבין שגם אם אתה גיי, זו קשת זהה של רגשות. האהבה עשויה מאותם חומרים. אני יכול לכתוב שיר אהבה לגבר, ואתה בתור סטרייט תתחבר אליו באותה המידה. אני רואה את זה בסדנאות כתיבה שלי".
מתי התחלת ללמד כתיבה?
ב – 2013, היום יש לי היום יש כבר מעל 30 מחזורים, ויותר מ300 בוגרים של הסדנה.
מאיפה הגיע הרעיון ללמד?
האמת שזה התחיל מזה שאנשים שאלו אותי בפייסבוק שאלות על איך לכתוב ולמי צריך לשלוח, ומשם עלה לי הרעיון של לפתוח סדנה שתעזור לאנשים שרוצים לכתוב.
ומה קרה אחר כך?
פתחתי סדנאות שמיועדות לעד עשרה אנשים בעיקר בתל אביב. היו גם סדנאות בדרום ובהמשך גם בצפון. הכל היה באווירה ביתית, כי זה היה ממש בתוך בית. הייתה היענות מטורפת כל הזמן.
מה כוללת הסדנה שלך?
מדובר בעשרה מפגשים פחות או יותר של אחת לשבוע. משימות שונות ומגוונות, מפגשים עם יוצרים כמו צרויה להב, אביב קורן, הראל סקעת ועוד. המחיר משתנה בהתאם למיקום של הסדנה, זה נע בערך בין 1500-2500. עם הזמן הסדנה מתקיימת גם במסגרת לימודי 'הבצפר' בנמל תל אביב.
זה התחיל בעקבות הרצון לעזור לאנשים, והיום?
זה תופס אצלי מקום גדול בחיים, אני בקשר רציף עם בוגרי הסדנה שלי. כל בוגר שמצליח להשתלב בתעשייה, משמח אותי מאוד, אני מסייע עד כמה שאני יכול לכולם. לפני כמה חודשים הוצאתי ספר שירים של בוגרי הסדנה. האירוע היה ממש מרגש. הפרויקט הכי גדול שלי ללא ספק.
מה היעדים שלך במסגרת עולם הכתיבה?
אין לי איזו שאיפה ספציפית, רק להמשיך ולעסוק בכתיבה ולהנות מזה. מפחיד אותי שהכל יכול להסתיים פתאום.
מה עוד מפחיד אותך?
שאני לא מצליח לשמור על שקט נפשי, אני נמצא תמיד במרדף אין סופי אחרי משהו לא ידוע. הייתי רוצה להיות מסוגל לעמוד במקום, לא במובן של תנועה, אלא שהנפש שלי תהיה מסוגלת פשוט לעמוד במקום. אולי זו בעצם הבקשה הגדולה ביותר שלי.
