לא חוזר אחורה

מאת:הילה סגיב
שתפו

שבוע הספר 2013 משנה את אופיו ומצטמצם למספר קטן של מוקדים בארץ. האם זה קשור למצב הקשה של הוצאות הספרים בישראל?  איך המבצעים של ארבע במאה השפיעו על המהלך?  ואיפה עומד "חוק הספרים" בימינו? ירון סדן, יושב ראש התאחדות הוצאות הספרים בישראל, עונה כל אלו ועל עוד קצת.

השנה, שבוע הספר יתקיים במספר ערים מצומצם, בתל אביב, בירושלים, בחולון, בכפר סבא וברמת גן.

למה לא יהיו נקודות מכירה בערי הפריפריה?

"בגלל כל המבצעים שיש כל השנה פחות קהל מגיע לשבוע הספר בפריפריה. החוויה העיקרית בשבוע הספר היא מבחר גדול של ספרים שאין  כבר בחנויות. אז אם אתה בא לתל-אביב  ויש מאתיים וחמישים דוכנים, יש לך את חנות הספרים הכי גדולה בעולם. אבל אי אפשר להחזיק חנות כזאת בערי פריפריה כי אין הצדקה כלכלית. פחות מו"לים מציגים כי קשה למכור ואז מן הסתם זה פחות מעניין.

פעם, אחת הסיבות להגיע לשבוע הספר הייתה בכדי לקנות בזול. זה כבר לא יותר זול. היום עיקר החוויה בשבוע הספר היא המבחר הגדול שהוא לא רק חווית קנייה אלא עצם ההסתובבות בין הדוכנים והמפגש עם ספרים שכבר לא ניתן למצוא, והמפגש עם הסופרים".

כולנו כבר יודעים שמצב הוצאות הספרים קשה, אומר סדן. "אם פעם דיברו על רווחיות נמוכה היום מדברים על להפסיד פחות". כשמוכרים ארבע ספרים במאה ההוצאה מקבלת בין חמישה-עשר לשישה-עשר שקלים לספר וקשה מאוד להחזיר את ההשקעה מסכום כל כך זעום. אם המו"ל יצליח להחזיר את ההשקעה מישהו מהיוצרים ייפגע (הסופר, המתרגם, העורך, העורך הלשוני וכדומה). "כדי להחזיק את העסק, במקרה הטוב המו"לים לא מרוויחים, ובמקרה הרע מפסידים" מספר סדן, "וכדי להגיע למצב של איכשהו לשרוד, הם משלמים מעט מאוד תמלוגים לסופרים ומעט מאוד לעורכים ולמתרגמים ולכל מי שקשור בשרשרת".

"בגלל כל המבצעים שיש כל השנה פחות קהל מגיע לשבוע הספר בפריפריה" (צילום: אתר http://megafon-news.co.il)

בהוצאות הספרים כולם מתלוננים על השכר המועט והציבור כאילו נהנה. סדן מסביר: "המו"לים מורידים את איכות הספרים. כי אם אתה עושה פחות הגהה, אתה חוסך כסף, וככה נראים הספרים היום וזה נורא". תופעה נוספת, שנובעת מהקושי להחזיר את ההשקעה על ספרים, היא אי לקיחת סיכונים אומנותיים. "פעם מו"לים היו מסתכנים ואומרים שאם בקרוב ייצא ספר של מאיר שלו, למשל, הוא יממן ספר אומנותי ואיכותי אבל לא כלכלי (קלאסיקה רוסית למשל). היום המו"לים לא נכנסים לפרויקט כזה בשום פנים ואופן".

להוצאות הספרים יש אינטרסים משולבים; מצד אחד הם רוצים להוציא ספרים איכותיים בעברית, ולתרגם לעברית ספרים מהספרות העולמית, אך מצד שני הם לא "מתאבדים שיעים" כמו שאומר סדן. בכל הוצאה יש מגוון רחב של עובדים שכולם עומלים כדי להוציא ספר לאור וכולם רוצים לקבל משכורת ראויה בסוף החודש, ולכן, "ההעזה שהיא הבסיס לפיתוחה של כל תרבות ואומנות, פוחתת. אם לא היו מעזים לא היו נולדות מגמות חדשות בפיסול, בציור, בספרות ובכל תחום אומנותי אחר והיום פחות מעזים בארץ ולכן האסון התרבותי פה הוא גדול".

דבר נוסף שקורה, הוא שיוצרים מלאי כישרון פונים לנתיבים אחרים כי אנשים צריכים להתפרנס.  אם פעם סופר היה יכול ללמד באוניברסיטה או לכתוב בעיתון ובמקביל לכתוב ספר, הספר היה משלים לו קצת את ההכנסה. היום הספר לא נותן לו כלום. "נכון שבבסיס יש ליוצרים איזה צורך פנימי לכתוב, אבל הם צריכים את הפנאי הזה, שפעם היה ממומן בחלקו. היום הוא לא ממומן בכלל אז הם פונים לאפיקים אחרים. עירית לינור לדוגמא, שהייתה סופרת מוכשרת מאוד, לא כותבת ספרים יותר, היא כותבת דברים אחרים, היא מתפרנסת".

"כולם כבר יודעים שמצב הוצאות הספרים קשה. פעם דיברו על רווחיות נמוכה היום מדברים על להפסיד פחות"

הגענו למצב שגם מעמדם של הספרים נפגע. כי כשקונים ספר בעשרים וחמישה שקלים, ככה גם מתייחסים אליו. "אומרים לכאורה שהציבור נהנה מהמצב אבל אני רוצה לסתור את זה; בפעם הראשונה הציבור יקבל ספר באיכות פחות טובה, בפעם שנייה הוא יקבל פחות יוצרים טובים, אבל בפעם שלישית זה פוגם בחופש הבחירה שלו מכיוון שכשאדם בא לחנות ורוצה לקנות ספר אחד ואומרים לו שהספר הזה לא במבצע, אז הוא יקנה ארבעה ספרים אחרים שהם כן במבצע, אם הוא רוצה או לא. "כמה פעמים קרה לנו שהגענו לחנות הספרים ולקחנו ארבע ספרים שאת רובם לא ממש רצינו אבל לקחנו כי חבל לפספס את המבצע, וכמה פעמים הספרים האלה נשארו על המדף במקרה הטוב, או בתוך השקית במקרה הפחות טוב מבלי שקראנו אותם?"

"אתה נהייה עבד של אבי שומר (מנכ"ל רשת צומת ספרים) ושל איריס בראל (מנכ"לית רשת סטימצקי) כי הם אלו שמכתיבים מה לקנות בסופו של דבר". בעיה נוספת היום בשוק היא שישנה בעלות אנכית. הוצאת כנרת-זמורה שייכת לרשת צומת ספרים וסטימצקי קשורים בהוצאת ידיעות אחרונות, זה בא לידי ביטוי בנראות של הספרים שלהן בחנויות עצמן, במבצעים על אותם ספרים ובתמריצים שניתנים למוכרי הרשתות למכור ספרים מהוצאות מסוימות.

הבעיה מתחילה בעובדה שיש שתי רשתות שמתחרות ביניהן אך ורק על מחיר. שתי רשתות ששולטות בשמונים אחוז משוק הספרים בישראל. אז מה עושים? "הלכנו לרשות להגבלים עסקיים ואמרנו להם שהרשתות מנצלות את הכוח שלהן מול המו"לים. ביקשנו מהרשות שיתנו לנו להתאגד, כדי שנוכל להגיד להן ביחד לא, אבל זה אסור על פי חוק – כי אסור לתאם מחירים, אז נאלצנו לפנות למהלך של חקיקה", סדן נזכר "הרשות טענה כי זה מצב בריא לשוק ולמשק, והוסיפו כי נושא האיכות והמגוון זה עסק של משרד התרבות, וזה לא מעניין אותם, הם רוצים מחירים נמוכים".

"הבעיה מתחילה בעובדה שיש שתי רשתות שמתחרות ביניהן אך ורק על מחיר. שתי רשתות ששולטות בשמונים אחוז משוק הספרים בישראל"

אז איך עלה הרעיון של "חוק הספרים"?

"זה התחיל לפני עשר שנים בערך, מביקור של ז'אק לן, שהיה שר התרבות הצרפתי בשנות השמונים וחוקק את חוק 'המחיר הקבוע לספר בשנתיים הראשונות' בצרפת. ב-2009 התחילה הידרדרות כלכלית. הרשתות התחילו להוריד מחירים כי הם חשבו שככה הם יוכלו לעבור את המשבר, אז אנחנו (המו"לים) התחלנו לעבוד על החוק כי הבנו שמכאן המצב רק ילך וידרדר".

התאחדות המו"לים גייסה את ניצן הורוביץ, זבולון אור- לב, שלי יחימוביץ' ואורי אורבך. הם למדו את הנושא, ומהר מאוד הצלחנו לגייס את שרת התרבות והגענו להליכי ניסוח עם משרד התרבות. "פריצת הדרך נעשתה כשהבאנו לארץ לפני שנתיים, ביריד הספרים הבין לאומי, את נשיא חברת גלימר, יו"ר התאחדות המו"לים הצרפתי, וממנו קנדל (יועצו הכלכלי של ראש הממשלה) ואנשיו הבינו שאין ברירה אחרת בארץ". סדן מקווה מאוד שהכל יסתיים עד שבוע הספר הקרוב.

מעיקרי החוק:

■ שנה וחצי אחרי שספר יוצא לאור אסור לשנות את המחיר שלו (שמוטבע על הספר).
■ המו"ל מתחייב מצדו, להעביר תמלוגים של מינימום שמונה אחוזים ממחירו המלא של הספר לסופר.
■ הגבלות על העדפה- לא תינתן העדפה להוצאות שקשורות לרשת הספרים בתצוגה ואסור לתת תמריצים למוכרים לקדם הוצאה או ספר מסוים.

קיים החשש שבעקבות החוק הציבור יקנה פחות ספרים אבל סדן לא מודאג מכך "צריך להתחיל מאיפה שהוא, כולנו צורכים את הסם הזה שנקרא ספר בזול והגמילה לוקחת זמן. סביר להניח שבין המו"לים תהיה תחרות כי הם אלו שיקבעו את המחיר למקום כלכלי בעיניהם".

יש לך רצון לחזור לעבוד בהוצאת ספרים?

"לא אני כבר במקום אחר. אני גם אעזוב את התפקיד כיושב ראש התאחדות הספרים אחרי שיעבור החוק. הקדנציה שלי נגמרת במאי אבל ביקשו שאני אמשיך כדי לסיים את העבודה על החוק. געגועים אין לי, אני יו"ר של בית הספר לתאטרון חזותי בירושלים, אני קצת בעסקים, אני דירקטור ב"טלי" שזו חברה התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה ומאוד נחמד לי, גם ביצירה וגם בעסקים. כרגע לא חוזרים אחורה.


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות

כתיבת תגובה