לרוב מכירים את בני בשן הודות לשירים הפארודיים-מצחיקים "אני בני בשן" ו"את אחלה חמודה". ליושינקה היא הפתעה נעימה שגם אם היא רומנטית, היא לא נותנת לרגש לנוח, עניין שכיח בשירה של בשן. שני שירים לפני סוף האלבום, "שירי עם אישיים", משבץ בשן שיר על אהבה שהסתלקה. "ליושינקה" הוא השיר המתאים ביותר לתאר את האלבום הזה, בו נשמת האמן מוגשת על צלחת, מקושטת במשחקי מילים, ומתחתיה מפית של חריזה שהיא הדבר הכי רחוק מקלאסית. יש תחושה שליושינקה הוא שיר שכוח, כמו האיש ששב אל אהובתו.
בשן, בקול בס שהוא גם מרגיע וגם מטריד, מחדש את הגרסה האחרונה של השיר משנת 1970. השיר, בלדת עם רוסית, נכתב על ידי פ. צ'רנייב ותורגם על ידי דן אלמגור. ליושינקה בוצע קודם לבשן במופע "השטן ואשת האיכר" בו שרה בקול צלול הזמרת מיכל טל.
הקליפ מראה את בשן בלבוש חם במיוחד (מוכן לחורף הסיבירי, כנראה) מהלך ברחובות תל אביב, הדבר הכי רחוק מעיירה רוסית קטנה. גם עלילת הקליפ היא הזרה מוחלטת לעלילת השיר. כך או כך, ליושינקה הוא שיר לרגע שרוצים להרגיש נעים בגוף, לחלום בהקיץ על מקומות קרים ולהאמין לדקה לצד הרך של בני בשן.
