תחת שמי הלילה וקור המדבר אני מגיעה למקום קסום בקיבוץ צאלים בשם "הבאר". השמועות מספרות שהולך להיות פה שמח. אחת עשרה וחצי בלילה, די באיחור, אני נכנסת פנימה ומגלה שהבמה ריקה מציוד – אני מופתעת. מעיפה מבט על המקום ומגלה במרכז רחבת הריקודים מיקרופונים, תופים וקלידים. בפינה אני רואה את ברי סחרוף יושב יחד עם בנו הנדלר. אייל תלמודי עולה ויורד במדרגות יחד עם בנו הקטן – "מישהו צריך לשמור עליו" הוא אומר. זה מתחיל. המקום מתמלא באנרגיות טובות.
מעגלים מעגלים
בנו הנדלר מרים את הבס ומתחיל לנגן. לאט לאט, כל אחד בקצב שלו, מצטרפים אליו מיכאל אביגיל על התופים, אסף תלמודי על הקלידים, שי פרץ, פילוני – דני קרק, אייל תלמודי וברי סחרוף וכל זה תחת ההפקה והמיקס של אדיר ידידיה. כולם עומדים במעגל ויוצרים מוזיקת דאב לפנים במשך ארבע שעות עד אור הבוקר, ללא הפסקות, ללא דיבורים, בלי לוח זמנים מוגדר וללא רשימת שירים. סביב ליוצרים עומדים אנחנו – הקהל. מעגל בתוך מעגל כולנו יחד מתמסרים למוסיקה.
לאחר שעה וחצי של הלם מוחלט, אני מבינה שאני לא יכולה לשמור את החוויה הזאת רק לעצמי, שחייבים לצלם את זה, חייבים לספר על זה וחייבים להאמין שהקסם הזה יכול לקרות שוב.
אנשים בכל מקום. על הבמה, על המדרגות, ליד הנגנים וביניהם, רוקדים, שרים, הולכים וחוזרים ובעיקר נהנים. חוויה של פעם בחיים. כל הנגנים מחייכים חיוך גדול, עפים עם הקצב, ואני מרגישה שכל ההנאה שלי באה מהאנרגיות הטובות שלהם. הם יוצרים את המוסיקה תוך כדי תנועה, מגיבים אחד לשני ומפיקים צלילים בכל צבעי הקשת שמתמזגים לאחד.
אימפרוביזציה ויצירה במדבר
זה לא נוצר תוך יום או יומיים, אלא זה תוצר של סשנים מוזיקליים משותפים המתרחשים מדי שנה במדבר. החיבור נוצר משיתוף פעולה מתמשך בין אודי ברק וחברי ההרכב A1, חיבור משותף לאהבה הבלתי פוסקת למוסיקה. אודי, ראש וועדת התרבות בצאלים, יוצר במשך העשור האחרון שיתופי פעולה שונים עם הרכבים בארץ ובחו"ל, ומזמין אותם לנגן. "הבאר" משמש את היוצרים כמחנה אימונים ליצירה משותפת וכשיש מזג אוויר מתאים הם יוצאים מהבר, מעמיסים את כלי הנגינה לרכב ויוצאים ללב המדבר ליצור ביחד. במקומות האלה בא השחרור, ההעזה, היצירה האמיתית.
