ירוק כמו אמריקה, שחור כמו הפיח

מאת:גל עטיה
שתפו

חשיבה ירוקה המעודדת אורח חיים המיטיב עם הסביבה (כמו מיחזור, נסיונות לשמור על שטחים ירוקים, לפתור את בעיות זיהום האוויר ועוד) הפכה פופולרית בעולם בעשורים האחרונים והגיעה (כמובן באיחור) גם לישראל. בישובים שונים הוצבו פחי זבל מיוחדים למיחזור, טורים בעיתונות ותכניות טלוויזיה פורשים שיטות שונות להכנת קומפוסט והמחאה כנגד זיהום האוויר הולכת וגדלה.

בחודשים האחרונים המשרד להגנת הסביבה בראשות גלעד ארדן, השיקו קמפיין בנושא "מתחילים לחשוב בירוק". קמפיין זה מופק באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית, תוך שימוש במימון ממשלתי, ובמסגרתו שודרו ארבע פרסומות שכל אחת באורך של כשתי דקות. כמו-כן, הוקם אתר וירטואלי במיוחד עבור הקמפיין, המלמד את הצופה, תוך כדי שימוש בו, כיצד לחסוך במאגרי חשמל, במים ובצרכנות. מטרת הקמפיין הינה לגרום לתודעה, בקרב הציבור הרחב שתוביל לשינוי בתפיסה ההתנהגותית. האסטרטגיה המופעלת בפרסומת מנסה לגרום לציבור להבין כי חשיבה ירוקה טובה הן לסביבה והן למצבו הכלכלי של הפרט.

בקמפיין מככב טל פרידמן, כוכב תכנית הבידור "ארץ נהדרת". פרידמן נבחר כפריזנטור הקמפיין, משום שהוא מנהל אורח חיים ירוק בחייו הפרטיים. סיבה נוספת לכך היא שהוא מעביר את המסרים והתכנים בצורה הומוריסטית ומעניינת דבר, אשר מושך ומסקרן את הצופים. נוסחת הפרסומות של הקמפיין היא בהעלאת מצב פשוט, נורמטיבי ויומיומי המציג בעיה סביבתית שנוגעת באחת מהנושאים: חסכון בנייר, נהיגה חסכונית בדלק, קניה אחראית של מוצרי מזון וחסכון בחשמל. כך למשל, באחת הפרסומות ניצבות שתי נשים שברשותן עגלת קניות עמוסה, כאשר הן רבות ביניהן מי קונה יותר, בפחות כסף. דמותו של טל פרידמן נקלעת למצב הנתון ומתרגזת, תוך הצמחת שיער ירוק כדשא ומסבירה לנוכחים כיצד יש לפעול. הוא עוצר לידם עם משאית זבל ומבקש שיעמיסו חצי מתכולת העגלות שהרי, בסופו של דבר חצי מזה בן כה וכה ייזרק לזבל. המסר הפשוט שהוא רוצה להעביר לכל אזרח, הוא להגיע עם רשימת קניות מוכנה מראש וכך להימנע מקניית מוצרים מיותרים.

http://www.youtube.com/watch?v=8DPy67dfymQ

כך כיום, עם המודעות לסביבה, הגוף הממשלתי, הידוע בשם המשרד להגנת הסביבה, דורש מהפרט לעשות למען הסביבה, למחזר ולחסוך. יפה. אך בפועל ישנה בעייתיות בין מה שהממשלה דורשת לבין מה שהיא מקיימת.זאת משום שישנם בארץ אך ורק שני מפעלים עיקריים הפועלים למען מחזור והם ממוקמים בצפון הארץ. האחד הינו "אמניר אוניקס" האחראי על מיון פסולת שמגיעה אליו. הוא קולט כאלף טון פסולת מידי יום, אך בפועל ממחזר רק כ-17%. המפעל השני נקרא "קומפוס אלפיים" הוא מקבל אליו רק 400 טון של פסולת בעוד שיכול לקלוט כ- 800 טון כמו- כן, הוא ממחזר רק כ-30% מהפסולת המגיעה אליו. התנהלות זו מהווה בעיה כאשר, אל שני המפעלים הללו אמורה להיאסף פסולת מכל רחבי הארץ. כמו-כן, אין להתעלם מהעובדה שהמשאיות שמובילות את הפסולת ליעד משמשות אף הן, כגורם לזיהום אוויר.

העדר התייחסות רצינית למיחזור מצד הממשלה נמצא גם באיסוף הפסולת למחזור. כיום ישנן עשרים וחמש רשויות בלבד העוסקות במחזור, זאת לאחר שנעשו שתי חקיקות בנושא, האחת ב-1993 והשנייה ב-1998 ויחד עם זאת, ניראה כי עדיין אין היענות מרובה לכך. הפרויקט "לחשוב ירוק" אמנם מומן על-ידי הממשלה אך, נראה כי אין היא עושה רבות למען הסביבה מעבר לו. היא יוצאת בדרישות מהאזרחים לפעול למען הסביבה, כאשר התשתית לקיום המחזור באופן אפקטיבי לא קיימת. כך למשל, ניתן לראות את הפריסה הלא נוחה של פחי המחזור בארץ או להרגיש את חוסר הנוחות בחוק פיקדון הבקבוקים שמחייב החזרת בקבוק לעמדת מכירה בלבד.

מכאן ניכר כי, המדיניות של מדינת ישראל בנוגע לנושא זה, היא תמוהה. מחד גיסא, ישנו עידוד ותמיכה מצד המדינה בכל הקשור למחזור וחיסכון במשאבים ומאידך גיסא, אין מעשה קונקרטי, החלטי ומתמשך באופן אשר יבטיח את השפעת הפעולה. עם כל תחלופה של שר להגנת הסביבה ישנו שינוי בהתנהלות ובפעילות המשרד, דבר אשר פוגע בפרויקטים ארוכי טווח בעלי פוטנציאל לשינוי גדול. מקמפיין "לחשוב ירוק" ניתן לראות שהמסרים אותם המדינה מעבירה לכלל אזרחיה הינם מסרים כפולים, שכן היא אינה ממלאת את ההוראות והבקשות אותן היא מציגה כפעולה נורמטיבית לכל אדם ולמרות זאת היא ממשיכה ודורשת מהפרט למלא אותן.


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות

כתיבת תגובה