גיא קפלן (35), הוא להטוטן וצייר ולאמנות שלו הוא קורא " ארטעזאכן". המילה מורכבת משתי מילים: הראשונה – ארט, אמנות בלועזית והשנייה –זאעכן, מילה משפת היידיש שפירושה: "דברים או מוצרים. בזמן שאנחנו מניחים ספה ישנה או דלת שיצאה משימוש ליד הפח ושוכחים מקיומה, קפלן יוצא לטייל ברחוב, מוציא טושים ומכחולים ומחייה את החפצים האלו מחדש.
איך הכל התחיל?
"התחלתי לצייר ברצינות בגיל 16 ובאותה שנה כבר ציירתי ציור קיר. תמיד ציירתי על דברים שונים, הקדשתי את החיים שלי לציור. אחר כך טסתי לאיטליה, והתחלתי ללמוד באקדמיה אמנות ופיסול בחומרי גלם שונים. בגיל 23 התחלתי להופיע בקרקס והתפרנסתי מזה, ואז קלטתי שאני לא צריך לצייר כדי להתקיים ואני יכול לעשות זאת בשביל הסיפוק, זה שחרר אותי ממש. כיום אין לי שום בעיה להשאיר את היצירה ברחוב".
למה בחרת בחפצים מהרחוב?
"אני מצייר על דברים שהם קבועים ברחוב, חפצים שנזרקו, אם זה מזרן, ספה, שידה, טלוויזיה או מקרר. אני יכול לצייר על הדברים האלו, כי הם לא שייכים כבר לאף אחד, כך שזה לא וונדליזם. אני לא עושה גרפיטי על דלת של בית או על קיר, אני מצייר על חפץ שבדרך כלל יצא משימוש. אז אני נהנה ואנשים יכולים לקחת את האמנות הזאת וליהנות ממנה".
אתה חושב שככה האמנות תהיה יותר נגישה?
"כן, היה פרויקט בירוחם של מוזיאון בשם ״זומו״ (המוזיאון הנייד הראשון של ישראל) שהשתתפתי בו. הביאו אותי לשם כדי לצייר ברחוב. רוב האנשים היום לא נכנסים לגלריות או למוזיאונים, ובירוחם 80% מהתושבים לא ביקרו מעולם במוזיאון או בגלריה. אז זו דרך שבאמת מאפשרת להביא את האמנות אל כולם".
יש חפצים שאתה אוהב לצייר עליהם במיוחד?
"אני נהנה מהכל. אני נהנה לצייר על ארונות וגם על דיקטים, ועם זאת אני אוהב זכוכיות כמו טלוויזיות, מראות או אפילו דלת של מקלחון שאנשים זורקים. אני ממש נהנה לקבל דברים כאלה, אני נהנה לצייר על הכל והגישה בגדול היא: מה שבא ברוך הבא".
סגנון ציור או אמנות שאתה אוהב במיוחד?
"העבודה שלי תמיד הלכה לקטע של איור או של שבלונות שהייתי עושה ברחוב וגם קצת גרפיטי. אני מאוד נהנה לצייר נופים, דמויות, צורות גאומטריות, מופשט מגוון ושונה".
את קפלן הפרסום לא מעניין, מבחינתו ההתגלות שלו היא אישית, רוחנית ואלוהית. הוא משאיר את היצירות שלו ברחוב כדי שייקחו אותן, והן מגיעות לכל מי שפוגש בהן. ביום רביעי, ה-9 למאי, קפלן יפתח את אירועי פסטיבל "מדרום" שיתקיים באופקים, כשעבודותיו יהיו מוצגות ברחבי העיר, והתכנון שלו הוא היעדר התכנון. אנשים מביאים לו את העבודה לא בשביל שתהיה סקיצה, אלא בשביל הספונטניות האמנותית. לדבריו, אם הוא מגיע עם תכנית זה מאבד מהמימד של הטבעיות.
יש איזשהו שוני בחפצים שנזרקים, מבחינה גיאוגרפית?
"אזורים שבהם יש התחדשות ותנועה, יזרקו יותר. אבל זה תלוי כמובן בתקופות השנה, לפני פסח למשל יש יותר. בגדול, באזורים הומים כמו חיפה ותל אביב, אני תמיד נתקל במלא חפצים ואני מספיק לגעת אולי ב5% מהזבל".
מה הדבר הכי מיוחד שקרה לך לאחרונה?
"כרגע אני מצייר חמישה ציורי קיר בקומה של משרד רואי חשבון, והם רוצים שאצייר על קירות בעוד קומות".
מה השאיפה שלך?
"להמשיך לעשות את האמנות שלי כל פעם במקום יותר גדול ורציני, ושואף שהאמנות שלי תגיע לכל מקום ותיגע לאנשים בלב. אפשר לעשות אינסוף דברים, הייתי רוצה להמשיך להציג, למכור ולהיחשף . זה פשוט קורה כל הזמן".
מה אתה מאחל לעצמך או לעולם?
"שנלמד להיות תמיד עם הומור מסוים, בשמחה ושנעריך את הזכות שלנו לחיות פה".
פסטיבל "מדרום" מתקיים זו השנה השמינית באופקים. השנה יתקיים בתאריכים ה-9 למאי החל מהשעה 16:00, ה- 10 למאי החל מהשעה 16:00 וה- 11 למאי החל מהשעה 11:00
