נדיר למצוא כיום אנשי אשכולות, שמומחיותם חורגת מתחום אחד ויחיד. ברוח ההתמקצעות של ימינו, החיבור המתבקש בין שירה ומוזיקה הפך ללא רווח – משוררים עוסקים בשירה, מוזיקאים עוסקים במוזיקה. עולם התרבות העכשווי מתבסס על ההפרדה המלאכותית בין עולמות אלה ואחרים.
המשורר הדימונאי משה אוחיון, המוכר מספרי שירה כמו "חול ולימונים" ו"ארבעים על האדמה", מעולם לא ערבב באופן רשמי בין עולם השירה לבין שאיפותיו המוזיקליות. מתוך משבר, בו הרגיש כי מאס במילים וקירות ביתו סגרו על עולמו, מצא מפלט בגיטרה. אלבום הבכורה שלו, "להישאר כאן בהרים", הוא התוצר של אותו משבר, וניסיון לחבר בין מה שאבד.
בשיחה עמו דיברנו על התהליך שהוביל ליצירת האלבום, ועוד נושאים כמו: גיל 40, דיבור מליצי, העולם כשפה, המוזיקה כתרפיה, שתיקה, בריאות נפשית, פתיחות, שולי החברה, חופש, גיל הזהב, העיקר הרוחני, הקלות ליצור, צדק פואטי, חלומות, ואיך להפוך את היום-יום לחגיגה.
להאזנה לחצו על כפתור ה-PLAY או לחצו כאן להורדה.
משך השיחה: שעה ו-17 דקות.
[audio: http://otobus.co.il/mosheo.mp3]
צא ולמד:
