על פי האמונה התפלה, יום שישי ה-13 הוא יום שמביא איתו מזל רע והשנה בתאריך הזה נטפליקס החליטה לשדר את הסדרה החדשה שלה "Lost in space". את ההחלטה לצפות בסדרה אני בהחלט מגדירה כמזל רע. הסדרה היא חידוש שני לסדרה משנות ה-60, בעלת אותו השם, החידוש הראשון לסדרה יצא בשנת 1998 כסרט.
ג'ון (טובי סטפנס) ומרין (מולי פארקר), הורים לשלושה ילדים, מתרסקים על כוכב לא ידוע עם כל המשפחה ונאבדים בחלל. המשפחה בורחת מחללית האם בעקבות איום שנוצר שם, החללית הקטנה שלהם (שדומה באופן מחשיד לחללית מסדרת הסרטים של מלחמת הכוכבים), ממריאה מחללית האם, נכנסת לחור שחור ומתרסקת על כוכב לא ידוע. לאחר שהם מצליחים לברוח מהחללית המרוסקת היא שוקעת במים קפואים. ג'ודי (טיילור ראסל) הבת הבכורה, צוללת לכיוון החללית, אך לא מספיקה לחזור ליבשה והמים קופאים במהירות כשהיא בתוכם. האם, מרין, בוחנת את וויל (מקסוול ג'נקינס),הבן הקטן, ובודקת אם הוא זוכר איך מגנזיום מתנהג. וויל משכנע את אביו, ג'ון, להביא מגנזיום על מנת להציל את ג'ודי, שכן על פי הסדרה מפגש של קרח ומגנזיום מחמם את המגנזיום וממיס את הקרח. פני (מינה סנדוול), הבת האמצעית, מקריאה לג'ודי את הספר "מובי דיק" כדי להרגיע אותה, ובזמן הזה וויל נופל לקרח, שם הוא פוגש חייזר דמוי רובוט שהתרסק גם הוא על הכוכב הזה.
גם אתם נאבדתם בחלל מתקציר העלילה? אתם לא לבד!
הפרק הראשון מלא באירועים בלי היגיון; המשפחה נמצאת בכוכב חדש שלא היו בו בני אדם בעבר, למרות שבכוכב יש כוח משיכה ותרכובת אוויר כמו בכדור הארץ. המשפחה מניחה שגם הגאולוגיה שקיימת בכדור הארץ תהיה בהכרח אותו דבר בכוכב הזה. מצד שני, חברי המשפחה לא פוגשים הרבה יצורים חיים שיש בכוכב הזה, ואלו שהם כן פוגשים דומים בצורתם לבעל חיים שיש בכוכב שלנו, אך לא דומים בהתנהגותם.
אחרי כל העלילה המסובכת, מתחילות להופיע דמויות נוספות שבהמשך הסדרה הופכות לראשיות. בפרק השני, הצופה מגלה מה תפקידן של הדמויות, והסדרה הופכת לצפויה ומשעממת. נטפליקס שחררה את הסדרה לצפייה בבינג', אבל היא יכלה בקלות להעלות פרק שבועי.
העלילה המעניינת נמשכת רק בשני הפרקים הראשונים, לאחר מכן הפרקים הופכים להיות ארוכים ומלאים בבדיחות שנועדו להצחיק בעיקר ילדים. אורך כל פרק הוא בין 50 ל-55 דקות, עינוי שנטפליקס בזבזה עליו כנראה המון כסף כדי ליצור אופציה לעונה שנייה. במקום ללכת לאיבוד בחלל יחד עם המשפחה, הלכתי לאיבוד בסדרה שחשבתי שלעולם לא תיגמר. איפה הזומבים כשצריך אותם?