סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

הקמפיין של המדינה

 "הפצע הזה הולך איתי כבר הרבה שנים" אומרת אשת יחסי הציבור המצליחה, תמי שינקמן. הפצע הוא תוצאה של אבדן חברה, צביקה פלדמן, אחד משלושת נעדרי 'סולטן יעקב'. משפחתו בחרה לנהל מאבק רחוק מעיני התקשורת וצביקה, כידוע, לא חזר. עם האבדן הזה על גבה, החליטה שינקמן להצטרף למאבק של משפחת שליט להחזרת הילד, גלעד.

המושג "ילד" בולט בקמפיין להחזרתו של גלעד שליט. אמנם הוא מזמן כבר לא ילד והפך ללוחם עוד בהגיעו לגיל 18, אך שינקמן בוחרת לומר את המילה "ילד" ולהשתמש בה לאורך כל הקמפיין. היא טוענת שהשימוש במילה "ילד" מניע אותנו כחברה להזדהות איתו, "גלעד הוא הילד של כולנו".

שלושה שלבים בדרך לחופש

משפחת שליט התבקשה לשמור על השקט התקשורתי והאמינה שהדרג המדיני עושה הכל כדי להשיב את גלעד הביתה, אך בעקבות פנייתה של תמי ארד, החליטה לצאת במאבק תקשורתי יחד עם חברת יחסי הציבור של תמי שינקמן, רוני רימון ובני כהן. את הרצאתה בנושא הקמפיין לשחרורו של גלעד שליט פותחת שינקמן בציטוט מתוך הביוגרפיה של סטיב ג'ובס: "האנשים שמשוגעים מספיק כדי לחשוב שהם יכולים לשנות את העולם, הם אלה שעושים זאת".

בקמפיין שהובילה היא בחרה להישען על שלושה שלבים שיובילו בסופו של דבר להחזרתו של גלעד שליט: שלב ראשון, הטמעת דמותו של גלעד בתודעה – כולנו נוכחנו לצפות בתשדירים שהראו לנו כיצד שליט היה נראה כשהיה קטן, היכן הוא גדל ומי הם ההורים שלו. כמו כן, שינקמן מדגישה את האיור שבו השתמשו ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת, האיור שבו מאוירת דמותו של גלעד שליט שמאחוריה דגל ישראל ולמטה כתוב- "גלעד עדיין חי" ולצידו כתוב בכתב יד "הצילו". היא טוענת שהבחירה בכך הייתה על מנת להפוך את גלעד שליט לסמל, להעביר את התחושות של גלעד שזקוק לעזרה; שלב שני – קביעת הגורם האחראי – הבחירה שלה לפנות לראש הממשלה בנימין נתניהו כאשם העיקרי בהימצאותו של גלעד שליט בשבי החמאס, והשלב השלישי, שאלת המחיר – מחיר ידוע מראש שיש לקבל כמצב נתון.

סליחה בשידור חי

נדמה שידה של שינקמן הייתה בכל. גם ההתפרצות של יואל שליט וחברתו יערה וינקלר לרחבת הטקס בערב יום העצמאות הייתה בשיתוף פעולה עם שינקמן. היא מסבירה שהנושא של הערב הזה היה "ערבות הדדית" וההתפרצות הדגישה את התסכול של המשפחה, קריאה להבנה של התסכול הזה והתרסה אל מול הסולידריות והחגיגיות של הטקס – הרי גלעד עדיין בשבי. היה חשוב להביא את הערבות הדדית בסימן שאלה.

את משפחת שליט היא מתארת כמשפחה מופנמת שהתקשתה לקבל את העובדה שצריך להכניס את המצלמות לביתה הפרטי. היא מדגישה את אמירתה המצמררת של אביבה שליט, שביקשה מבנה סליחה במהדורת החדשות של ערוץ 2: "אני מבקשת סליחה מגלעד על שחשפנו אותו לתקשורת, לציבור ולכל עם ישראל".

שינקמן ממהרת לקדם את החברה שאותה היא מנהלת, היא תולה את כל האחריות של החזרת גלעד שליט הביתה בקמפיין שהיא ניהלה. היא מנסחת משפטים כמו: בלי רעש תקשורתי והקמפיין שאותו הובלנו לא בטוח שגלעד שליט היה חוזר הביתה.

"עם ישראל הוא לא אדיש, פשוט צריך להניע אותו", טוענת שינקמן בסופה של הרצאה. האמנם? המחאות הגדולות ביותר של השנים האחרונות היו מחאות שהונעו על ידי רשתות חברתיות, אהדה תקשורתית וקמפיינים גדולים ויצירתיים. כדי לחולל מהפכות, מסתבר, יש צורך ביח"צ טוב.

הכתבה נכתבה בעקבות הרצאתה של תמי שינקמן במכללת ספיר.

צילום תמונה ראשית: דן חיימוביץ'