מתבודדים, פסיכופתים שצריך להיזהר מהם ועד לאנשי שיח וחברי אמת – כך מסומנים בחברה האנשים הנמנעים מלהשתמש בפייסבוק, שאני ביניהם. לא פעם אני שומע תגובות כמו "לא מאמינים לך", "אתה אדם מוזר", "איך אתה מסתדר בחיים בלי פייסבוק?" או: "מעניין להכיר מישהו כזה", "בטח יש לך חיים מעניינים" וגם "עשית בשכל". אי הנוכחות בפייסבוק לא משפיעה על אורח חיי, ובניגוד למה שאחרים חושבים אני לא מרגיש שאני נשאר מאחור בזמן שכולם דוהרים לעבר עולם טוב יותר.
במאה ה-21 נראה שהחברה המערבית, המהווה את סמל ההתפתחות והמחקר, מתנהלת בעיקר באמצעות רשתות החברתיות המשמשות כבסיס לקדמה. בזמן שעוד רשת חברתית מגיחה לאוויר העולם בכל שנה, מיליארדי אנשים מצטרפים אליה ללא הבחנה, בתקווה לגלות עולם חדש ומעניין יותר, אחר ממה שהם הכירו עד עכשיו.
פייסבוק היא אחת מהרשתות החברתיות הגדולות שקיימות כיום. עם מיליארדי משתמשים ברחבי העולם, היא משקפת מצד אחד מציאות וחברה תקינות וחזקות וכן מהווה סמל לקיום חברתי; אך מצד שני היא מטשטשת את הגבול בין מציאות לדמיון – בין מה שקיים באמת למה שאנו חושבים שקיים. ואולי העניין הגרוע מכל הוא – שהיא גם משמשת ככלי אלים ובלתי מבוקר לבריונות ברשת, ואף מסומנת כמקור לבעיות התנהגויות, בעיות קשב וריכוז ונטייה לאובססיביות והתמכרויות.
למרבית מהאוכלוסייה כיום יש חשבון פעיל בפייסבוק: ילדים, מורים, הורים, קשישים ואפילו בעלי חיים, ונדמה שאין אדם שלא נוכח שם – מה שגורם לחסרי הפייסבוק להצליח ליצור עניין ומורכבות בנוגע לזהותם האישית. הם מצטיירים כאנשים בעלי תכונות חיוביות, בזכות תעוזתם להימצא במקום בו מעטים מוכנים להיות ולהכתיב לעצמם את הכללים; אך גם כאנשים שיוצרים לעצמם זהות ודימוי שלילי בחברה ומצטיירים כמעין נטע זר.
במאמרים ובכתבות שפורסמו במהלך השנים דנו אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש בנוגע לנוכחותה ואי נוכחותה של רשת הפייסבוק בחיינו ובהשלכותיה השונות. המבדקים והטענות הציגו תמונה מורכבת ובעלת ניגודים פנימיים: באשר למי שאין לו חשבון פייסבוק, נמצאה מגמה של אישיות אנטי-סוציאלית, מופנמת, ביישנית, חשאית ופרימיטיבית. מצד שני נטען כי אותם אנשים מחזיקים בעקרונות ואג'נדה חזקים, בעלי עולם פנימי עשיר, שולטים בדחפים ובריגושים חיצוניים, יצירתיים, טובים בתקשורת בין-אישית, בני זוג אמינים, חברי אמת ובעלי מודעות עצמית גבוהה מהרגיל.
בקרב אנשים שכן משתמשים בפייסבוק נמצאה נטייה להתפתחות הפרעות נפשיות ובעיות שליטה עצמית; הם נתפסים כבעלי ערך עצמי נמוך, אובססיביים, מאופיינים בנטייה לנרקיסיזם, בעיות קשב וריכוז ואף להתמכרויות. דוגמא להתמכרות בלתי מודעת מסוג זה היא הצורך בשחרור דופמין (כימיקל במוח), המקנה תחושות חיוביות כמו אושר, הנאה, מרץ ומוטיבציה. כלומר שבכל פעם שאדם נכנס לפייסבוק ונחשף לתכנים הרבים שבו, מרכזי העונג במוח מופעלים וכך סף הגירוי והצורך בפידבקים מידיים עולה. נטען כי אותם אנשים הם בעלי צורך מוגבר במשוב חיצוני ומידי, מתקשים בתקשורת בלתי מילולית כמו קשר עין בשעת שיחה. בנוסף, נמצא שהחשיפה הרחבה לעולמם של אחרים ולתכנים הרבים המשתנים ללא הרף, יוצרת אצל משתמשים אלו קושי ביצירת זהות אישית וגיבוש מערכת אידאולוגית ביחס לעצמם ולסביבה בה הם חיים. למרות כל זאת אותם אנשים נתפסים גם כנורמטיביים, שפויים, מקובלים, בעלי ביטחון עצמי גבוה, שואפים לקדמה חברתית לשם הצלחה ובעלי ידע רב בתחומים שונים, אם כי בצורה לא עמוקה.
מבולבלים? אתם לא לבד. יצאתי לראיין כמה בעלי מקצוע וחזרתי עם תשובות, בעיקר לגביי.
יעקב אדלמן – פסיכולוג חינוכי מזה 11 שנים. בעל תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית:
נראה שמי שאין לו פייסבוק היום נתפס כנבדל מהסביבה. הבידול הזה נתפש כטוב או רע?
"להיות נבדל זה לא העניין. הבעיה שנוצרה היא איך שהסביבה תופסת הבידול ומבססת כך את דעת הכלל. זה גם תלוי במה הוא נבדל. אם זה שבגלל שאין לו פייסבוק אז כבר ידוע אילו תאוריות ואפיונים נבנו לאותו אדם, ותזכור שדברים אלו בגדר השערות הנתפסות כאמת."
אותם אנשים ללא פייסבוק, הם באמת פסיכופתים או שהחברה עשתה מהם כאלו?
"הם יכולים להצטייר כקנאים לפרטיות שלהם, בודדים מעט, מופנמים, בטוחים בעצמם, בעלי עצמית מודעות גבוהה ועולם פנימי עשיר ויותר מודעים לחוסר הנפשי שלהם. אני מאמין שזה שהם לא מחפשים תשומת לב מידית ופידבקים חיצונים זה מראה על חוזק נפשי מסוים שיתפרש לטובתם. הם כנראה יצליחו לנהל אורח חיים אחר, חזק יותר, בזמן שאחרים מתעסקים בדברים הנחשבים חסרי טעם."
לי מעולם לא היה פייסבוק, אני יכול להיות רגוע ושלם עם עצמי או שאני באמת שונה מכולם?
"אם אדם כלשהו בוחר להשתמש בפייסבוק או לא, הוא צריך להיות מספיק בוגר, מודע וחזק נפשית למה שקורה סביבו. אתה יכול להיות שלם עם עצמך בכל דרך שתלך בה, כל עוד אתה שלם עם עצמך. ואל תשתמש במילה 'שונה' או 'נבדל', זה רק יכביד עלייך, כולנו שונים במידה כזאת או אחרת."
יהודית הרמן – מנהלת תיכון לשעבר מזה 23 שנה בתחום. בעלת תואר שני בהוראה:
כמעט לכל נער/ה בתיכון יש חשבון פייסבוק פעיל. מהן ההשלכות וההשפעות מבחינה חברתית, לנער שאין לו פייסבוק?
"כשמדובר בפייסבוק זה ייצור בעיה מאוד קשה שכולם שם ואתה לא. להיות יוצא דופן זה לא דבר בריא, בכל תחום."
ומה עושים עם נער במצב כזה?
"אתה לא יכול להכריח אף אחד להיות בפייסבוק. רק בשכנוע לוגי יהיה אפשר להסביר לו. יש בני אדם שלא רוצים להתחבר לפייסבוק בגלל עיקרון, הם כאלו שרוצים פשטות. אבל כשמדובר בנער, כואב לי עליו. הוא נבדל וילדים נבדלים הם לא מקובלים ולכן קשה להם. ולכן צריך לשכנע אותם."
איך אפשר לעשות את זה?
"אני לא אומר לו בצורה ישירה 'תדע לך שאתה נבדל ובגלל זה אתה צריך להתחבר לפייסבוק'. זה לא דבר פסול, פשוט אני לא רוצה שהוא יהיה נבדל בידי חבריו, וכן גם בידי המורה. הוא יישאר מאחור ויתעדכן אחרי כולם. זה עצוב ואני לא רוצה יקרה מצב כזה."
לי אין חשבון פייסבוק ואני לא מרגיש נבדל כמו שאת אומרת.
"אם אתה בן אדם מתפקד, עובד, לומד ויש לך חברים ומשפחה, פייסבוק לא יהיה מדד לכלום. אבל אני שוב אומר שמי שאין לו פייסבוק הוא בן אדם פרימיטיבי, ופשוט מפסיד."
חגית קמחי רכזת גיוס כח אדם – תשע שנים בתחום בעלת תואר ראשון במשאבי אנוש:
בתחום התעסוקתי, אילו כללי משחק השתנו עם כניסתו של הפייסבוק לחיינו?
"מאז שפייסבוק נכנס לשימוש, זה נותן אפשרות להיות שותף במקום שכולם יכולים להיות בו בצורה חופשית. כמו כן, לא פעם בודקים פרופילים של אדם לפני שמקבלים אותו לעבודה ומנהלים דורשים זאת. אם יש למועמד פייסבוק זה מראה על נורמטיביות חברתית מסוימת. לרוב בודקים את תוכן החשבון ומזה אפשר ללמוד עליו, ובמידה ואין לו זה מעלה איזשהם סימני שאלה. קיימת לפעמים תפיסה אצל מעסיקים שמי שלא שם לא קיים."
משפט קצת קיצוני, לא?
"אם פייסבוק מראה על הקיום שלך, אז מי שאין לו פייסבוק כנראה שלא קיים, לא 'מת', חלילה. בדרך הזו הוא גורם לצד השני לחוש שמשהו בו לא תקין או שהוא מסתיר דבר מה. ומעסיקים שדורשים זאת מודעים לעניין."
מועמד מסוים עם פייסבוק יצליח יותר ממי שאין לו?
"הוא פשוט יהווה פחות מוקד במקרה שירצו לדעת עליו דברים ויימצא בעמדה שיצטרך לתת דין וחשבון על התנהלות חייו."
שואלים דברים כאלו בראיונות עבודה?
"לא שואלים את זה כמו איפה נולדת. יש תחומים שדורשים את שימוש בפייסבוק בשל נחיצותו. זה מובן מאליו שאנשים שבאים מתחום התקשורת לדוגמה יצטרכו פייסבוק או יותר נכון ידרשו מהם להתנהל עם פייסבוק. העולם השתנה וזה לא שיש רק עיתונים ורדיו כמו פעם."
וחסרי הפייסבוק נמצאים מאחור בגלל זה?
"הם לא מתקדמים עם כולם, ותחשוב על זה שפייסבוק הוא לא רק להעלות תמונות אלא כלי תקשורת, ידע, פרסום וכל מה שקשור למציאת עבודה ולקשרים נחוצים עם אנשים."
על פניו נראה שמרבית הטענות מכוונות כלפי אלו שלא נמצאים בפייסבוק, שקיומם נתון בספק או שיש אות קין על מצחם. במידה והפייסבוק מהווה את תעודת הקיום והשפיות החדשה, עולה השאלה – מה זה אומר על החברה שלנו, ומה יעלה בגורלם של חסרי הפייסבוק?
אין ספק שיכולת הביקורת והשיפוט של בני האדם הביאה אותם למעמד חדש בו הם יכלו (ואף הצליחו) לפרש את המציאות וללמוד דברים על אופי זולתם בצורה עקיפה ואף להאמין לדברים האלו, מבלי להבין שהדרך בה הם תופסים את האחר ואת עצמם יכולה להיות מעוותת. הרשת החברתית מאפשרת למשתמשים בה להתחבא מאחורי תעודת שפיות חברתית מזויפת בכדי לא לחשוף את פרצופם האמיתי, וכך למעשה כולנו דומים לדגים מתים השוחים רק עם הזרם, ועל הדרך לא שוכחים לתעד זאת.
לפי התיאורים שעלו מן הראיונות עם אותם בעלי המקצוע, נראה שחסרי הפייסבוק ימשיכו להוות מוקד עניין חיובי ושלילי כאחד ושהסתירה לעולם לא תבוא על פתרונה. כך אן כך בזמן שישנם אנשים הבטוחים שנוכחותו של הפייסבוק מצביעה על האמת והקיום ומכריעה בין שפיות לשיגעון מגלים שהבעיה האמתית נמצאת דווקא אצל אלו הבטוחים בכך; המשוגעים על הפייסבוק.
