סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

דרושים: בגדי-ים לבנות אנוש!

כבר חמש שנים שלא רכשתי בגד ים חדש. לא כי לא רציתי, לא כי חסר לי התקציב ולא מהסיבה שאלו שיש לי לא מספיקים. לא רכשתי בגד ים חדש חמש שנים כי לא מצאתי אחד שיכסה לי את הפטמה. את בגד הים הקשיש שלי לא מייצרים יותר, סך הכל ביקיני שחור בצורת משולשים, ללא ברזלים, לנשים בעלות חזה גדול. מנסים לייצר עיצובים דומים לו מבחינת הצורה, אך כל הדפס שבוחרים לו ספק נבחר על ידי הירקן של סבתא שלי, ספק על ידי ילדה בת שמונה שאכלה ארגז קרטיבים מסוכרים; אז נכנעתי. נשארתי עם בגד הים הקבוע, למרות שהוא התחיל לדהות ולהתעייף מהקיץ הישראלי.

הקיץ, החלטתי לעשות מהפך ולקנות בגד ים שלם. חשבתי שהשלם, בניגוד לביקיני, יכסה חלק גדול יותר של הגוף, יהיה נוח לשחייה וקפיצה למים, כזה שלא נופל מהגוף, והוא גם ישמור על העור מפני חשיפה לשמש. שמחתי על ההחלטה וקיוויתי שבגד הים השלם סוף סוף יתאים לפרופורציות הגוף שלי.

הגעתי לחנות מוכנה עם כסף זמין וחסרת ספקות לגבי בזבוזו. בחרתי שמונה פריטים שנראו לי מתאימים, כולם בצבע שחור ללא הדפס ונגשתי לתא ההלבשה כדי לתקתק את החוויה. כבר דמיינתי איך אמצא את האחד ואצא איתו למקורות המים בביטחון. אבל מהר מאוד גיליתי שבגד הים השלם של המאה ה-21 הוא לא שלם בכלל.

מה קורה איתך קיץ 2018? כל בגדי הים ה"שלמים", אמנם מכסים את הגוף, אבל חוץ מזה – הכל בחוץ. הגב חשוף לחלוטין והבגד ים חוזר לעטר את גופי פסיק לפני החריץ בטוסיק, מקדימה העיצוב צר והחזה שלי מציץ. עצמות המותניים שלי חשופות לכל, כי בגד הים שואף גבוה מידי במקום להיחתך מתחת למותניים בקו מעט עליון למפשעה, ומשאיר מקום לדמיון של חייזר. כמובן שעל הדרך, הבד בטוסיק חותך את הלחי של התחת, ועכשיו יש לי ארבעה ישבנים. מדדתי בגד ים אחרי בגד ים ולבסוף יצאתי מהחנות עייפה מהתעסקות רציפה של מדידות, עצבים ואכזבות.

אם הייתי בת 17 הייתי כנראה מתאכזבת מעצמי, אבל האכזבה שלי כעת מופנית לענף האופנה ולמעצבי ומעצבות בגדי הים. נראה שהם לא מזהים את שינוי האקלים באופנה ובעולם בכלל, בכל הקשור למודעות גוף האישה. הים הוא מקום גם לנשים בעלות חזה גדול והבריכה היא גם לבנות עם טוסיק רחב. אין סיבה שנשים יצטרכו לרכוש בגד ים בתפירה אישית שמחירו מעל ל-300 שקלים.

מצדי אפשר לקחת את קולקציית 2018 ולזרוק אותה לפח. היא לא תואמת את גוף האישה הממוצעת, כי כנראה נתפרה בהשראת מימדיה של בתולת ים מלפלנד. מעצבים ומעצבות בגדיים שרוצים להתפרסם ולהרוויח כסף – אתם לא תרוויחו כי בנות פשוט לא יקנו. בינתיים אמשיך לחכות ליום בו תעצבו מוצרים לבנות אנוש, החיות ונושמות על אדמת כדור הארץ.