הצלחה של סרט יכולה להיאמד בעובדה שהצליח לגרוף מעל ל-500 מיליון דולרים תוך 12 יום, או מנגד, בכמות הפארודיות שנעשו עליו. סרט הערפדים החדש, "שחר מפציע" (Breaking Dawn), מתהדר בשני הישגים אלה. מדובר בחלק הרביעי בסאגת "דמדומים" הפופולרית המבוססת על ספריה של סטפני מאייר. הצלחת הפארודיות על "דמדומים" ובכלל נובעת מהיכולת שלהן לשעתק את המציאות. בצורה זו אפשר להבין תופעות מורכבות, להעניק להן חשיבות, ומעל לכל – לרכב על גב ההצלחה שלהן.
עלילת הסרט מתמקדת בטקס הנישואים של בלה (קריסטין סטוארט) ואדוארד (רוברט פאטינסון), כל הדרך אל ירח הדבש ועד לגילוי המפתיע לכאורה של ההריון. מאחר ויש אנשים שצפו בסרט והתאכזבו מכמות המקום המזערית שניתנה לדמות של ג'ייקוב (טיילור לאוטנר) לעומת המשקל הרב שיש לו בספר; או כאלה שתהו לאן נעלמה המהות הרגשית שאפיינה כל כך את הספר עליו הסרט מבוסס ואחרים שפשוט התגעגעו לבדיחות העוקצניות שסיפרו רוזלי וג'ייקוב – ובדיוק בגלל סיבות אלה, לקחנו על עצמינו להשלים לכם את החסר. אז בהוקרה ובקרדיט מלא לכתבה של שני גורקביץ', ממערכת וואלה, קבלו לקט ממיטב הפארודיות שנעשו אי פעם על סדרת הערפדים המצליחה.
http://www.youtube.com/watch?v=vHkPJ1ACLrg
יעילותן של הפארודיות, במובן התרבותי, באה לידי ביטוי במיוחד במקרים שאין לנו את האפשרות להתמודד עם המציאות הממשית. לדוגמה: צפייה בעדויות של ניצולים מהשואה. החיקוי הוא אחד מהכלים של הפארודיה המאפשר לנו להתמודד איתה. ולכן, לדוגמה, אין אנחנו מרגישים חרדה קיומית בעת צפייה בסרט כמו "החיים יפים" המציג חיקוי של זוועות השואה בדרכים שהופכות את ההתמודדות איתה לקלה יותר.
החיקוי כגורם מתווך הוא פופולארי במיוחד גם בשל העובדה שהוא מציג לנו יצירות מוכרות בצורה חדשה ומרעננת. בדרך זו הוא מעניק חיים חדשים לטקסט המקורי ומאריך את חיי המדף שלו. הרי כמה פעמים יהיה אפשר לצפות במשהו מבלי להתעייף? את התוצאה ניתן לראות בתופעות תרבותיות שנמשכות הרבה מעבר ל-15 דקות התהילה. ומכאן שפארודיות הן סיבה מספיק טובה שסרטים כמו "דמדומים" ימשיכו לככב גם זמן רב לאחר הופעתם.
הסבר שלישי מגיע מהכיוון הנגדי: במידה ולאמצעי תקשורת יש ביקורת כנגד טקסט תרבותי, היא עשויה להשתמש במה שנקרא "פוליטיזציה מאחורי הגב", או הצגת תופעה בצורה נלעגת במטרה להחלישה. דווקא אז התוצאה המושגת תהיה הפוכה. גם כאן ההתעסקות של המדיה הביקורתית בסרט מאפשרת לו להשיג הון סימבולי ובאופן אירוני שמה אותו על המפה. וכצפוי, ל"דמדומים" היו אין ספור מבקרים שרצו פשוט להעלים את התופעה הזו לצמיתות.
בסופו של דבר, לא משנה איך מסתכלים על זה, כל הצדדים יוצאים מורווחים כאשר מדובר על פארודיה. הטקסט המקורי זוכה לחשיפה נוספת, הגופים שעושים את הפארודיה – בין אם היא חיובית או שלילית – מצטרפים לעגלת המנצח ונשארים רלוונטיים בשל העיסוק שלהם בטרנד עכשווי והצופים זוכים לקינוח שלא פוגע בטעם הטוב של המנה העיקרית.
"אבודים" פוגשת את "דמדומים"
http://www.youtube.com/watch?v=K8cGh9NCCOI&feature=youtu.be
טום קרוז נבחן לתפקיד ב"דמדומים"
http://www.youtube.com/watch?v=sL-8SL8cFVQ&feature=player_embedded
"SNL" וסאגת פרנקשטיין
http://www.hulu.com/watch/107500/saturday-night-live-snl-digital-short-firelight
