סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

ג'ורדי הפעם הגזמת

הקליפ לסינגל החדש של סטטיק ובן – אל, "טודו בום", עלה לרשת עם הבסים והסלסולים. התגובות הבלתי פוסקות לסינגל בימים הבודדים שחלפו מאז שחרורו כמעט בלתי נתפסות. לאחר שלוחצים על ה"פליי" ומבינים שלא הכל בסדר (טודו בום) אי אפשר שלא לתהות מה בטקסט ובלחן הכל כך סתמיים משכו יותר ממיליון צפיות ביממה.

הסינגל הראשון של השלישייה סטטיק, בן – אל וג'ורדי, "ברבי", גרף למעלה מ – 37 מיליון צפיות והיד עוד נטויה. והיום, כמעט שנתיים מאז הסינגל הראשון, כולם שואלים את אותן השאלות: איך זה התחיל? לאן הם יגיעו? ואיך לעזאזל גורמים לזה להיפסק? קל. אם לפרק את הבעיה לכמה גורמים אפשר להתייחס בנפרד לטקסט הכמעט חסר משמעות, ללחן המקפיץ בצורה מטרידה ולנטייה של הצוות להתייחס לקהל הישראלי כחפלאיסט שמתעניין רק בלעשות שמח.

"טודו בום" לא מכיל הרבה, מלבד פעלולים מרשימים יחסית לקליפים הישראליים וקצב טוב ברגעים מסוימים. סטטיק ובן – אל עושים את דרכם מהחלל החיצון כדי לעשות לנו שמח כמו בסאו פאולו בעזרת עוד כמה מהתלבושות ההזויות שלהם. באמצעות זרם מואר שהצמד מעיף על אנשים אקראיים ברחוב הם גורמים להם להשתחרר ולרקוד. השילוב בין המקצב הקליט של סטטיק לסלסולים של בן – אל נותנים אתנחתא קטנה של שמחה אך ברגע שמקשיבים למילים מבינים שאין כל כך על מה לשמוח. או כמו שבן – אל ניסח את זה כל כך יפה בשיר החדש: "… באת עד לפה, בטח הקצב גרם לך לבוא…", רק חבל שהמילים יגרמו לה ללכת.

ככמות הצפיות ששברה את הרשת בקליפים של סטטיק ובן – אל כך גם כמות התגובות והסטטוסים. "90% מהצפיות בשיר של סטטיק ובן – אל זה אנשים שנכנסים לבדוק על כמה צפיות זה עומד" (יבגני זרובינסקי)

"לסטטיק ובן – אל יש 2.5 מיליון צפיות ביומיים. 2,499,999 הן של אחותי לשעבר" (הוד נאמני) עם למעלה מ – 3,000 לייקים.

ו "כמה חירטטתי בבגרות בספרות היום? אני די בטוח שאם ייקחו את כל מה שכתבתי שם יקבלו שיר חדש של סטטיק ובן – אל" (אופק ביטון), גם הוא עם למעלה מ – 3,000 לייקים.

הקהל כנראה כבר עלה על הטריק, רק חסר שיפסיק להסתקרן ולהעלות לסטטיק ובן – אל את כמות הצפיות שמדרבנת אותם להמשיך להתעקש להיות זמרים.

בעידן טכנולוגי ושימוש מסיבי באינטרנט וברשתות החברתיות הציבור נחשף, מרצונו או שלא, ללא מעט הרכבים דומים. כולנו זוכרים את הצמד הצעיר מאשקלון, איב אנד ליר, או בשמם המלא צחי ולירון בוזגלו שסללו את דרכם דרך היוטיוב והרשתות החברתיות. הסינגל הראשון של איב אנד ליר, "תמונת מצב", יצא באוקטובר 2015 ומאז גרף אחריו למעלה מ – 14 מיליון צפיות. "בא סוף שבוע לא צריך מלון, אירגנו לנו פה עכשיו L.A באשקלון הכל רגוע עם ערק ולימון…".

המסר הקבוע של ההרכבים היא שלא משנה היכן אתה נמצא (בישראל בכלל או באשקלון בפרט) הכל טוב והכל שמח כל עוד יש חברים ובנות. העובדה שהזמרים הצעירים עלו על משהו מפתיעה ומכעיסה גם יחד. האם זה מה שנעשה מאיתנו? ישראלים ערסים ורדודים שמשתמשים בביטויים קליטים? או גרוע יותר, האם זה התוכן שהילדים של כולנו אוהבים? בעוד שהורינו גאים במורשת המוסיקלית שהותירו אנו ככל הנראה ניאלץ להסתפק בטוניקות צבעוניות, בתוכן רדוד ובסלנגים צורמים. בוא'נה ג'ורדי, תנוח.