תעשיית הקולנוע של ארצות הברית 2017 טובעת בפוליטיקלי קורקט ולכאורה אין בה מקום לגזענות. אז איך זה שכל מה שרואים בבהיר (Bright), מבית נטפליקס, זאת רק הנצחה לגזענות? הסרט החדש של הבמאי דיוויד אייר (יחידת המתאבדים, סוף המשמרת, פיורי) מציג עולם מודרני שבו יש מתח בין המודרניות לבין הקסם בצורה מוצלחת. דריל וורד (וויל סמית') וניק ג'ייקובי (ג'ואל אדגרטון) הם שני שוטרים מלוס אנג'לס שהאחד הוא בן אדם ואילו השני הוא אורק (סוג של יצור מיתולוגי). בתחילת הסרט מציגים לנו את מערכת היחסים המעורערת שלהם, וחצי שעה לתוך העלילה הם מקבלים דיווח בקשר על הפרעה לא ידועה בשכונת "אדמס" – ומכאן הכל מתחיל להסתבך.
העולם המוצג בסרט הוא העולם המערבי המוכר לנו, של ארצות הברית 2017, אך עם תוספת קטנה: מלבד בני אדם יש גם אֶלְפִים, אוֹרְקִים ועוד סוגים שונים של יצורים קסומים פנטסטיים. בסרט יש הרבה אקשן, מעט שיחות והרבה בלאגן בין סצנות שלא ברור מה הקשר ביניהן: סיפור קצר על נבואה, שכמעט ולא מזכירים או מסבירים אותה בהמשך; שוטר שלא סוגר את החודש (נו אז?); אוֹרְק שחי שנים בין בני האדם אבל לא מבין את ההתנהגות שלהם (לאורקים יכול להיות אספרגר?); אֶלְפִית בוגרת שמתנהגת בצורה אינפנטילית למדי ובחמש הדקות האחרונות של הסרט היא לפתע אדם בוגר; והדבר הכי חשוב – מיהו אדם הבהיר ולמה הוא מגיע רק בסוף הסרט? את המרכיב הכי חשוב בסרט, כמובן, אף אחד לא שכח: הגזענות המשאירה את הניחוח שלה בכל סצנה. האלפים הם העשירים והמצליחים, בני האדם הם ממעמד הביניים ואילו האורקים הם פושעים שניתן להתעלל בהם ואף אחד לא חי בשלום עם האחר. האורקים משלמים על טעות שהם עשו לפני אלפיים שנה, כאשר בחרו בהתחלה את הצד האפל (The dark one) ולא את צד המואר (The shield of light) ומאז אף אחד לא סובל אותם.
הגזענות הזו אולי מכוונת מתוך רצון של הבמאי להציג את העולם כמעורער, אך זה לא הדבר היחיד שהגזענות הזאת מראה לנו. במקום להציג את הגזענות כפסולה בעולם, אייר מדגיש אותה ואומר לנו: גזענות זה בסדר! בני האדם מקנאים באלפים העשירים, החיים במעין אוטופיה מחוסמת ומרביצים לאורקים החיים בגטאות – ובמה זה שונה מהחיים הרגילים בארצות הברית? האדם ההגמוני, הלבן, תמיד היה מושא לקנאה בעיני מעמד הביניים, ואילו השחורים עדיין נמצאים בגטאות ובבתי הסוהר.
יחד עם זאת, נקודת אור בסרט היא ההדגשה שכל מה שאנחנו רואים קורה כנראה רק באל. איי. ובאחת הסצנות, בשיחה בין אורקים, שאחד מהם הגיע ממיאמי, מוצג עולם ששם דווקא יש דו-קיום בין בני האדם והיצורים האחרים. אז אולי בכל זאת יש עוד תקווה לעולם הזה.
מצד אחד זהו סרט פורץ גבולות, המדבר על הצד האפל של עולם הפנטסיה המשולב בעולם המודרני, דבר שנעשה לעיתים רחוקות, אפילו בספרות. מצד שני כמה עוד אפשר לראות את וויל סמית' מציל את העולם? בקיצור בהיר הוא עוד סרט אקשן, בעוד עולם בדיוני, בעוד גרסא לגברים בשחור.
"בהיר", זמין בנטפליקס החל מה- 22.12.2017
