מניז'ר עד ללונדון: סיכום עשור במוזיקה

"מה לנו ולסיכומי עשור?" שאל אותי חבר, כששיתפתי אותו במשימה שלקחתי על עצמי. ברור שהבנתי למה הוא מתכוון – אין לי שום יומרה ובטח לא את היכולת לסכם מוזיקלית עשור. ולמרות זאת היה כיף לחזור אחורה ולהיזכר ברגעים של התעלות רוחנית, הומור ושכרות קשה.

Lcd soundsystem – American dreams

ב-2017 הכריז ג'יימס מרפי מנהיג הלהקה מברוקלינאית "Lcd soundsystem" ,שההרכב חוזר לפעילות עם אלבום חדש לאחר שבע שנות שתיקה. האלבום זכה לשם המחייב "American dreams" ועטיפה יומרנית עם הבטחה כוזבת לחופש אבסולוטי. ולמרות זאת האלבום הוא סיפור מוזיקלי המשלב בין עולמות הרוק, פאנק, ופופ אלקטרוני, שכל פרק בו גדוש מוזיקליות בעלת סאונד מוקפד המזוהה עם מרפי. כל זאת בזמן שהוא מרקיד, מדכא ונהדר לפתיחת היום.

למי מתאים: היפסטרים, שונאי היפסטרים – המעריכים את הטעם המוזיקלי שלהם וילדי אייטיז.

 

לרקוד מתוך מועקה. YouTube. American dreams

Bombino – Nomand

את עטיפת אלבומו השלישי של בומבינו "Nomad", מעטר אופנוען עם גיטרה השועט קדימה במדבריות הסהרה. העטיפה מתארת בצורה מדויקת את המוזיקה של גיטריסט הבלוז הטוארגי מניז'ר. "נומאד" בהפקתו של דן אורבך (בלאק קיז), משלב בין סאונד מערבי למקצבים הטווארגים שכבשו קהלים רבים ברחבי העולם, ביניהם הקהל הישראלי. בומבינו כבר הספיק להופיע שלוש פעמים בארץ במהלך העשור האחרון, ולמלא בכל הופעה את הבארבי במאות מעריצים. 

למי מתאים: חובבי מקצבים אפריקאיים שחולמים על היבשת השחורה.

 

הבלוז של הסהרה: YouTube .Monad

Wildflower – wildflower

קשה לסכם בפסקה את מה שקרה למוזיקת הג'אז בעשור האחרון. נראה שהמוזיקאים מאסו במיקומם האיזוטרי, ובעזרת הכלאות סגנוניות העניקו לג'אז מקום רלוונטי ומושך, גם בלב המיינסטרים. הטריו "wildflower" שפועל בלונדון, מעוז הג'אז המתחדש, כולל את טום סקינר, אידריס רחמאן ולאון בריצ'ארד. בשמיעה ראשונה נדמה כי כל אחד מהנגנים מייצר מימד מוזיקלי נפרד, אך בשמיעה נוספת מתבהר כי השלושה מהדהדים זה את זה, ויוצרים עולם עמוק ושלם, השווה מסך חלקיו.     

למי מתאים: חובבי ג'אז ולאנשים שמתגעגעים לסאונד האקוסטי של פעם

טעימה: Other words

 

Sussane sondfore –The silicon veil

את המוזיקאית הנורווגית סוזאן סאנדפור השמיע לי חבר, שנה לאחר צאת אלבומה "The silicon veil". לאחר הקשבה לקטע השני מהאלבום, "White foxes", האזנתי מיד לכולו פעמיים ברצף, מצומרר מיכולותיה הווקאליות. האלבום של סאנדפור כל כך טוב כי הוא מתבסס על ארבעה קטעי פופ מהודקים – "Rome", "Among us", "The silicon veil" ו-"White foxes", שנדבקים למוח ומזמינים שמיעות חוזרות החושפות עושר מוזיקלי. גם בשאר קטעי האלבום, מותחת סאנדפור את גבולות הפופ, המלודיה והקול לכיוונים אומנותיים חדשניים.

למי מתאים: אוהבי ביורק 

 

הגוון המוזיקלי של סקנדינביה: YouTube. Silicone veil

Chaildis Gambino – awaken my love!

אלבומו השמיני של צ'יילדיש גמבינו, שם הבמה של האמן הוורסטילי דונלד גלובר נפתח כשיר ערש. אבל "Awaken my love!" הוא הכל חוץ ממרדים. באלבום, גמבינו מפנה זרקור לסגנונות הפ'אנק, הסול וה-R&B של שנות השישים והשבעים, ובייחוד ליצירתו של ג'ורג' קלינטון. מיקומו של גמבינו בלב תרבות המיינסטרים האמריקאית יוצרת שילוב סגנוני בין הפופולרי לפסיכדלי, ומעניק לאלבום טוויסט מחרמן במיוחד.

למי מתאים: לכולם

 

סול חדש: !YouTube. Awaken, my love

Courtney barrnet – Sometimes I sit and think and sometimes I just sit

הופעתה של קורטני בארנט מפסטיבל פרימוורה 2019, הועלתה בשלמותה ליוטיוב ובה בארנט ושני הנגנים שלה נותנים בראש במשך יותר משעה, מדלגים בין להיטיה של בארנט מארבעת אלבומיה שיצאו בין 2013-2018. נגינתה בגיטרה, גוון קולה ויכולתה המופלאה  של בארנט בכתיבת להיטים, מצליחים לזקק את ההגדרה למהו רוק אינדי במיטבו.

למי מתאים: מי שאוהב את הילה רוח

 

תמצית האינדי: YouTube. Sometimes i sit and think and sometimes i just sit

הילה רוח – רופאה במערב

זה היה העשור של הילה רוח. למרות שהוציאה רק שני אלבומי סולו, ועוד אלבום בתחילת העשור עם להקתה "כלבי רוח", היא נחרטה עמוק  בתודעת קהל האינדי הישראלי. אלבומה "רופאה במערב" שנפתח בביצוע עוצמתי לשיר של יונה וולך "דובה גריזלית", תיבל בסקס אפיל ולכלוך את הביצה המקומית. ייחודה של רוח מתבטא בחשיבות הגדולה שהיא מעניקה למילים וחוסר הפחד להבליט את קולה בתמהיל המוזיקלי. כל אלה הופכים ללהיטים שכיף להאזין להם במועדון, בפאב השכונתי או על הספה בסלון.  

למי מתאים: אוהבי קורטני בארנט

 

אינדי ישראלי במיטבו: רופאה במערב. YouTube

Forever pavot – La pantoufle

הפסיכדליה לכל גווניה חזרה אל חיינו בענק, וטוב שכך. דבר טוב נוסף שקרה העשור, הוא הרחבת האופקים המוזיקליים של המאזין המערבי לשפות שהן לא אנגלית. דוגמה טובה לשניהם נמצאה באלבום השלישי של ההרכב הצרפתי "Forever pavot". האלבום מורכב מקטעים קצרים בני שלוש דקות לכל היותר, עמוסים בתוכן מוזיקלי פסיכודלי הנשען בעיקר על נגינתו של הקלידן אמיל סורנין.

למי מתאים: אוהבי פסיכדליה חובבי השפה הצרפתית ורומנטיקנים חסרי תקנה

 

מחוזות ה-PSY בצרפת: YouTube. La pantoufle

The Mauskovic dance band –The mauskovic dance band

הכנופייה ההולנדית היא תמצית הרגע, הביג דאטה של הידע המוזיקלי הגלובלי, לפחות במה שנחשב למוזיקה קלה. בתחכום ורגישות יצרו ההרכב, ג'אם דיסקוטקי אפרו-קאריבי שנשמע כאילו נחת מכוכב לכת אחר. אלבומם יצא לאחר ארבעה EPs שיצרו צפייה ליצירה שלמה יותר. המוסקוביץ נחתו בישראל להופעה בפסטיבל "אינדינגב" האחרון והופיעו מול קהל דליל במיוחד (מסתבר שכולם היו בהופעה של האחים צברי). מי שכן נכח, לקח חלק באחת ההופעות הטובות ביותר שהתקיימו בארץ בשנים האחרונות.

למי מתאים: כולם

 

שלמות מוזיקלית: YouTube. The mauskovic dance band

Ras – Ras

יש הרכבים שכשנחשפים אליהם, הם מעוררי קנאה. במקרה של Ras, הקנאה מתעוררת בשל חדוות היצירה המדבקת של חברי ההרכב, המכניסה לטריפ אוטופי שאין סיבה לצאת ממנו. בדומה למה שניסה פסטיבל "מידברן" לעורר במבקריו. טריו אלקטרוני – דקל אדין, עדן לשם וגיא גפן שגדלו ברחובות, כבשו את הסצינה המצומצמת בתל אביב ומרבית יצירתם נוצרה בברלין תחת הלייבל אברייג' נגטיב. יחד עם המפיק האלקטרוני אלק לי, יצרו השלישייה מוזיקה אלקטרונית עדינה בעלת השפעות דיסקו ופ'אנק על טהרת הציניות. מהודקת מבחינת סאונד ומלאה בסטייל.

למי מתאים: לא מתאים למוזיקאים מדוכאים. זה יהרוס אותם

ספויילר: תחפשו את הרפרנס לאלי לוזון

 

תל אביב, ברלין רחובות: YouTube. RAS

 

ואחד לעשור הבא :

 Şatellites

להרכב הישראלי המצוין שאתם כנראה עוד לא מכירים, כמעט ולא יצאו חומרים. ה-"שאטלייטס", בהנהגתה של יולי שפרירי,  מנגנים רוק פסיכודלי עם נגיעות טורקיות ובינתיים חורשים את הארץ בהופעות מהפנטות. כדאי מאוד לעקוב.

למי מתאים: לבעלי שפם, מבקרי חמאם ולמי שמחפש חיבור לשורשים המזרחיים מזווית קצת אחרת

אלבומים שלא נכנסו אבל ראויים באותה מידה

יהוא ירון – אמן השכנוע העצמי

Khruangbin – Con Todo El Mundo

ויתרתי – אוסף של חארטות

John Coltrane – both directions at once

The king gizzard and the lizard wizard– polygondwanaland

Sefi zisling – beyond the things I now

p.j harvey – let England shake

thee oh sees – a weird exits

grizzly bear – shields

Nicolas jaar – space is only noise