אסף גברון בן 44 נולד בערד וגדל במוצא עילית. סופר, מתרגם ויוצר מוזיקלי. בעברו היה איש הייטק ועיתונאי. בשנת 2012 זכה להכרה בינלאומית בזכות ספריו "תנין פגיע" (2006), עליו הוא קיבל פרס הספר המתורגם של המגזין "קורייר אינטרנשיונל", ועל הרומן "הידרומניה" (2008) זכה בפרס ויצ"ו הולנד. בספרה הישראלית גרף את פרס "גפן" (2009) ופרס ראש הממשלה (2010) על ספרו "הידרומניה". בתחילת השנה יצא ספרו החדש "הגבעה" שזכה לביקורות אוהדות. כיום גברון מתגורר בתל-אביב, נשוי ואב לשניים.
1. ספר לי על זיכרון הילדות הראשון שלך?
הפיפסים של החדשות ברדיו במלחמת יום הכיפורים. היינו אמורים ללכת למקלט במרחק כמה דקות הליכה אבל לא הלכנו כי סבתא שלי לא רצתה או לא יכלה. במלחמה צבענו את הפנסים של המכוניות והאפלנו את החלונות בבית. באותו חורף ירד הרבה שלג. או אולי בחורף שלפני.
2. מהי תרבות גבוהה ומהי נמוכה בעינך?
לא עושה אבחנות כאלה. הכול מעורבב וכל אחד לוקח מה שמתאים לו.
3. מה המעשה האחרון שעשית שאתה מתחרט עליו?
השווארמה אתמול בצהריים.
4. יש שיר או סיפור שמספר אותך?
הליגה האנושית – האם אינך רוצה בי?
5. מה הדבר הכי חשוב שהיית משנה במדינה? ומה הדבר שהיית משאיר כמו שהוא?
הייתי מוריד את המעלות בקיץ ב-15 מעלות, ואת הלחות ב-80%. את החורף הייתי משאיר כמו שהוא. ואת החומוס.
6. במה אתה מאמין?
באנשים.
7. מה הדבר שאתה חייב לעשות לפני שתמות?
הייתי שמח לראות עוד מקומות בעולם שלא ראיתי.
8. ספר לי על חוויה/פגישה הזויה שהייתה לך
ב-2004 נסעתי לאיזה חור בוויומינג, ארה"ב לחודש כדי לכתוב, ובעיירה המקומית פגשתי במקרה את היהודי היחיד בעיירה, ואז הסתבר שהוא קרוב משפחה רחוק שלי. כתבתי על זה סיפור – "גברים שמורידים את הכובע לפני הארוחה".
9. מה הדבר שאתה אוהב באהבה?
מגע של עור.
10. עם מי היית רוצה לשתות תה עם מעמול ?
עם ג'ק ווילשר, הקשר של ארסנל. אפשר בלי המעמול? אני לא אוהב, סליחה.
