עולם התרבות הטלוויזיוני הישראלי החל עם הקמתה של הטלוויזיה הישראלית, במאי 1968. בתחילה, שידרה הטלוויזיה בעיקר תכניות וסרטים מיובאים מחו"ל, רובם דוברי אנגלית. התוכניות המקומיות הראשונות שהוקמו היו תכניות שהתבנית שלהן נלקחה משידורי טלוויזיה אחרים. ערוץ הטלוויזיה הישראלי הראשון, ערוץ 11, הפיק מעט מאוד תוכניות עלילתיות מקוריות.
עולם הבידור הטלוויזיוני הישראלי זכה לכותרות ראשונות עם שידוריה של שרי רז. רז, החלה לעבוד כקריינית חדשות ב"קול הארץ", ועם הקמת ערוץ הטלוויזיה הישראלי הראשון צורפה למחלקת החדשות. בשידור הראשון של מהדורת החדשות "מבט", היא הגישה לצופים כתבות אופנה והייתה למגישה הראשונה בטלוויזיה. מאז, כ-25 שנים, המשיכה לעבוד רז במהדורת החדשות היומית, לצדו של חיים יבין, ככתבת התרבות של מחלקת החדשות, שם רז הציגה לנו מדי ערב מופעים חדשים העולים בתיאטרון, תצוגות אופנה חדשניות ואת כל הדברים החדשים הקורים לנו בישראל.
מאז כניסתו של הריאליטי לישראל, הפך עולם התרבות הטלוויזיוני לעולם בידורי הרבה יותר. התבנית של ז'אנר הריאליטי בארץ דומה מאוד לתוכניות התרבות הטלוויזיוניות המשודרות כיום בישראל. הריאליטי הוא תוכנית מציאות, בדרך כלל ללא תסריט, המתעדת אירועים אמיתיים ומציאותיים. בריאליטי משתתפים לרוב אנשים שאינם משחקנים, המופיעים בתפקיד עצמם. תוכניות הריאליטי פונות לקהל רחב כמה שיותר, וכל אחת מהתוכניות מנסה לזכות לכמה שיותר פופולאריות ורייטינג. כמעט כל תוכניות הריאליטי מלוות את המשתתפים בתוכנית ברצף של אירועים או תחרויות. כמעט בכל התוכניות נעשית עריכה מאסיבית היוצרת תוצאה שונה, לעתים שונה מאוד, ממה שקרה במציאות עצמה.
תכניות התרבות הפופולאריות כיום, מציגות לעתים תבנית די דומה לתבנית הריאלטי. נכון להיום קיימות שתי תכניות תרבות המתחרות זו בזו, הראשונה "ערב טוב עם גיא פינס", המשודרת בערוץ 10, והשנייה "חדשות הבידור" המשודרת בחברת הכבלים "הוט" בהנחייתו של ליאון רוזנברג. לכל תוכנית יש אופי מסוים אך לרוב התכנים דומים מאוד אחת לשנייה. כמו כן, התכניות מלוות כוכבים ברצף של אירועים שקרו להם, מסקרת את האירועים, עורכים אותם בצורה מאסיבית, ויוצרים לעתים תוצאת שונה ממה שקרה במציאות עצמה.
הליין אפ של "ערב טוב עם גיא פינס" ושל "חדשות הבידור" לרוב נראה אותו הדבר. בתחילה, האייטמים הראשונים המוצגים הם אייטמים על חייהם של פליטי ריאליטי, לאחר מכן מוצגת פינת ה"מזל טוב", בו מספרים לנו הצופים למי מהכוכבים בארץ ובעולם יש יום הולדת, "סיפור הערב" יגיע מיד לאחר מכן, הסיפור יהיה בדרך כלל הסיפור הארוך ביותר בתוכנית, והוא יכלול סיפור מעניין ובעיקר בלעדי שלא ידענו ולא נחשפנו אליו קודם. לבסוף, ישנו אייטם המסקר אירוע הקשה או תצוגת אופנה.
התרבות של היום שונה מהתרבות של תחילת השידורים הטלוויזיוניים בישראל. כיום הצופים מתעניינים באייטמים הרבה יותר צהובים ונוטים להאמין למוצג ולחשוב שזה העיקר בתוכנית. הריאליטי מתאחד עם תוכניות התרבות כשהוא מספק לנו מידע חדשני ועסיסי על המשתתפים בהם אנו צופים בטלוויזיה ובעיקר בתוכניות הריאלטי. תוכניות התרבות גורמות לנו לחשוב, דרך תבניות המוכרות לנו ודרך תבניות החוזרות על עצמן מדי יום, כי זהו העיקר, האייטמים המוצגים, ו"סיפור הערב" הם מה שחשוב לאותו יום ואנו הצופים מאמינים לתוכניות הללו. אז מה קורה בתוכניות הללו באמת?! האם לא כל הנוצץ הוא זהב, והצהוב המוצג לנו בעולם התרבות, הריאליטי והבידור הוא לא באמת זהב, אלא רק עריכה מוצלחת?!
