אנחנו מודות, כשניסינו לקרוא את "גילוי וכיסוי בלשון" של ביאליק – כמעט ולא הבנו שום דבר. הבנו בערך, מילה פה ומילה שם, אבל בשביל כל השאר נעזרנו בוויקיפדיה. השינויים בשפה העברית הם דבר תדיר ובקצב דומה משתנה גם הסלנג. מקור מושג ה"סלנג" אינו ידוע, אבל השימוש במושג החל אי שם במאה ה-18, ומאז עברו עוד הרבה סלנגים בנהר. מילים שהייתה להן משמעות אחת קיבלו משמעות אחרת, ולאחר כמה שנים גם זו כבר השתנתה. אז כדי שלא תרגישו מחוץ לעניינים, כמו שאנחנו הרגשנו כשהאחים הקטנים שלנו אמרו לנו "קלללל", אספנו עבורכם את מילות הסלנג הנפוצות של התקופה האחרונה:
קַל
כשהדבר פשוט וברור. המילה נטמעה בשפה היומיומית בעקבות השיר "זהב" של סטטיק ובן אל תבורי, שיצא ב-2017. נשתמש במילה כשנרצה לתאר משהו שהוא קל ו/או וודאי לביצוע.
״אחי, אתה עובר את המבחן בקל״
״אתה בא היום לפאב? קל״
פָּחוֹת
כשלא מסכימים עם הנאמר או לנעשה על ידי מישהו אחר. לרוב נשתמש במילה כשנרצה לתאר פעולת חיסור בחשבון, אך כסלנג נאמר אותה כשלא נסכים עם משהו או עם מישהו.
״איך הייתה לך הארוחה? טעימה?״ – ״פחות״
״לא בא לך ללכת איתי לקניון?״ – ״פחות״
בָּדוּק
מילת אישור. נשתמש במילה כשנרצה להדגיש דבר שהוא וודאי ומוחלט בעינינו.
״בדוק שהיא מאוהבת בו״
״בדוק שזה טעים״
בּוּל
כאשר אדם עומד על דיוקם של הדברים. נשתמש במילה בהתייחס לאמירה מדויקת.
״בול מה שאמרת״
״בול מה שהתכוונתי״
סָמִי
כינוי לאדם המשבית שמחות. מקור הסלנג בסדרת הטלוויזיה לילדים ״סמי הכבאי״.
״אל תצא סמי, בוא למסיבה״
״כמה אפשר להעיר על המוזיקה, איזו סמי את!״
נודר
רמת אמינות אחת מעל "נשבע". כשמבטיחים ומאמינים במשהו.
"נודרת שהוא אמר לי את זה"
"נודר שאני בא מחר"
ההיסטוריה של הסלנג עוד לפנינו והשינויים בשפה הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת היום יום שלנו. אפילו ההורים שלנו, שהיו מתעקשים בעבר לעמוד על דיוקם של המילים בשפה העברית, נשבו בקסמיו של הסלנג – הם מדברים ומבינים אותו לא פחות מהדור הצעיר. אם כן, למה אנחנו מתעקשים לקחת מילה ולהלביש עליה פרשנות אחרת מזו שניתנה לה במילון? נדמה שהשפה העברית, בדיוק כמו בני האדם, נפלה קורבן לעידן הדורש מהיקום להמציא את עצמו בכל יום מחדש.
