הכתבה של ארתור רבינוב על הנזיר הפרנסיסקני במנזר סן-סלווטורה שבירושלים, היתה חשובה מאוד מבחינת הדיאלוג הבין-דתי שאנו מבססים עם הכנסייה בארץ. כך גם טקסט שכתבתי עבור הקוסטודיה (המשמורת) הפרנציסקנית של ארץ הקודש, אשר מציג את טיב הדיאלוג בהקשר התרבותי של המציאות החברתית והדתית המורכבת בירושלים, אותו אני מבקשת לצרף כאן, אני מתייחסת בו לסיור שהתאפשר בזכות הסכמתם של הנזירים הפרנציסקנים לארח סטודנטים ממכללת ספיר במנזר (שהינו מתחם סגור לציבור) במאור פנים ובלבביות רבה.
שמי ד"ר אביטל הימן, אני מרצה במחלקה לתרבות במכללת ספיר, בקורס "מופעים דתיים ורוחניים באמנות ובאדריכלות". הקורס עסק, בין היתר, בנצרות הקתולית ובמקומות הקדושים בארץ הקודש. אני מבקשת לספר על מפגש מיוחד ונהדר בקוסטודיה. היה זה אך טבעי שאפנה בבקשה מיוחדת למי שהופקדו על המשמורת של המקומות הקדושים, קרי: הקוסטודיה הפרנציסקנית של ארץ הקודש. על יסוד היכרותי רבת השנים עם אבות הקוסטודיה, הזמין אותנו האב אוסקר מריו לביקור מקיף במנזר סן-סלווטורה בירושלים, מושבה המרכזי של הקוסטודיה, בעידודו ובאישורו של האב הסופריור, ארטמיו ויטורס.
מה קורה בישראל ואיזה חינוך קיבלו האנשים האלו?
תלמידי הקורס התרגשו מאוד לקראת הביקור יוצא הדופן, בו פתחו לפנינו האבות הפרנציסקנים את דלתות המנזר, הסגור לציבור, וקיבלו אותנו במאור פנים, בפתיחות, באהבה, בנדיבות מרשימה ובשמחה גדולה. כיהודיה-ישראלית העוסקת שנים ארוכות במחקר של הדת, הפולחן, ההיסטוריה והאמנות הנוצרית – אני מודעת לחסך הבולט בידע מצידם של סטודנטים ישראליים לגבי העולם הנוצרי כולו והנוכחות הנוצרית בארץ הקודש בכלל ובירושלים בפרט. חסך זה נובע ממסורת בעייתית של מערכת החינוך הישראלית שאינה נוטה לקדם בברכה נושאים "זרים", הנוגעים לנצרות ולנוצרים.
מעבר לגישה הלא אוהדת של מערכת החינוך, צעירים ישראלים מגלים פעמים רבות חשדנות ואף עוינות לנושא, וזאת על רקע ההיסטוריה של היחסים המורכבים של העם היהודי עם הכנסייה הקתולית לפחות עד ההצהרה של Nostra Aetate בועידת ותיקן II, הצהרה שעסקה ביחס החדש של הכנסייה הקתולית לעם היהודי. המיעוט הנוצרי בארץ חי את חייו במדינת ישראל בחופש דת, עליו מצהירה מגילת העצמאות, אולם על-פי-רוב בבידוד מזהיר.
גורמים קיצוניים בחברה הישראלית נוטים לבטל במחי-יד את התרומה הנוצרית לתרבות המערב ואף מטפחים פעולות של פשעי שנאה, להם היינו עדים לאחרונה. אחד המשפטים שציינו ראשי הכנסיות בארץ במכתב המחאה שלהם בעקבות פשעי השנאה המחרידים וחילולם של מנזרים משך במיוחד את תשומת ליבי: "מה קורה בחברה הישראלית בימינו [אפרופו Nostra aetate = בימינו אנו בלטינית… א.ה.] ואיזה חינוך קיבלו אותם אנשים, האחראים על פשעי שנאה אלה…"
סיור ללא סטריאוטיפים
לאור העיסוק המחקרי שלי בתרבות הנוצרית, החלטתי שעלי לתרום באופן פרקטי לשינוי אווירת העוינות הכללית. במהלך שנות ההוראה שלי במוסדות אקדמיים רבים, הסתבר לי שהסטודנטים ניזונים מסטריאוטיפים ומדיעות קדומות, והם חסרים, למעשה, היכרות בסיסית עם הדת הנוצרית. מסיבה זו הקדשתי לא פעם קורסים לבחינה מעמיקה של התיאולוגיה הנוצרית ולתולדות הכנסייה בימי-הביניים בצפון אירופה ובארץ הקודש.
הסתבר לי לא פעם, שסטודנטים יהודים-ישראליים לא ביקרו מעולם באף כנסייה, לא נכחו בטקס מיסה ואינם יודעים על קיומן של כנסיות רבות ומרשימות בארץ. ביקור בירושלים, למשל, כולל מסלול "יהודי" טיפוסי ומעטים הסטודנטים, שביקרו אי-פעם בכנסיית הקבר. מסיבה זו אני נוהגת לקחת את הסטודנטים לסיור "נוצרי", הכולל ביקור ומפגש עם אנשי כנסייה במנזר, בו הם מקיימים את אורח חייהם הדתי.
לשמחתי, הן הסטודנטים והן האבות הפרנציסקניים קיבלו בשמחה את הצעתי לקיים מפגש וביקור יחודי במנזר הקוסטודיה בירושלים. כפי שהעיד אחד מתלמידי הקורס, המפגש האישי עם נזיר פרנציסקני, עוטה גלימה פרנציסקנית, שינה את חייהם וירושלים "החדשה" שנחשפה לנגד עיניהם התגלתה לפניהם באור שונה ומקסים, כפי שלא נראתה לעיניהם מעולם.
יפה כאן כמו בחוץ לארץ
ביקורנו כאמור החל בכנסיית סן-סלווטורה, בה הסביר לנו האח אוסקר על הנוכחות הפרנציסקנית בארץ הקודש ועל אופייה הבינלאומי של הקוסטודיה, כמו-גם על הפעילות הענפה של האבות הפרנציסקנים בקרב בני-אדם נזקקים, בין אם הם נוצרים, יהודים או מוסלמים. אני הסברתי אודות טקס הקורבן והצבת המזבחות בכנסייה, המנציחה את האירועים המכוננים של המנזר הפרנציסקני, שראשיתו בהר ציון .
למזלנו הרב, בעת ביקורנו, עדיין ניצב היה מבנה המולד הנפוליטני היפהפה. הסטודנטים הנרגשים וההמומים מיופייה של הכנסייה שלפו את האייפון וצילמו כל פינה ללא הפסקה. הרושם שנוצר בקרבם היה כה גדול, עד שאחת הסטודנטיות אמרה לי בכנות, שלא תיארה לעצמה שכאן בארץ ניתן למצוא כנסייה כל-כך יפה, "כמו בחוץ לארץ".
מן הכנסייה פנינו לחדר עמוס החפצים המרשימים של "אם הפנינה", ולאחר מכן, באישור מיוחד ויוצא דופן של האב הסופריור ארטמיו ויטורס, עלינו בהדרכת האב אוסקר לגג הקוסטודיה. המראות הנגלים מגג הקוסטודיה הינם כה יפים, עד-כי הסטודנטים כמעט ופתחו בשירת הללויה. מבחינה טופוגרפית-היסטורית, יכלו הסטודנטים לראות במו-עיניהם את ירושלים, שנפרשה לפניהם לארבעת רוחות השמיים.
לאחר מכן ירדנו לקוריה (המבנה, המשמש את "הנהלת" הקוסטודיה), שם המשכנו להתרגש ולהתפעל מן "העיר" הקוסטודיאלית המאורגנת למופת ובה – כפי שאמרו לי אחר-כך הסטודנטים – חיים אנשים אשר מתחת לגלימותיהם החומות עטורות החבל בן שלושת הקשרים, מפעם לב אנושי חם, פתוח ואוהב.
החזון האפיפיורי
אני סמוכה ובטוחה, שההצלחה הפנומנלית של ביקורנו, ושל המפגש הנפלא עם האב אוסקר, שדיבר עימנו בעברית רהוטה וקולחת וגילה פתיחות מרשימה לשאלות הסטודנטים – תביא בעקבותיה ביקורים ומפגשים נוספים. אני מאמינה שהדיאלוג הפורה והנהדר שאנו מנהלים עם האבות הפרנציסקניים ישבור את חומות הסטריאוטיפים הקדומים והמוטעים. יתרה מזאת, הביקור שלנו מגלם את המימוש של חזונם של ארבעה אפיפיורים – יוחנן ה-XXIII; פאולוס ה-VI; יוחנן-פאולוס ה-II; בנדיקטוס ה-XVI – שתרמו כה רבות לדיאלוג של הכנסייה הקתולית עם בני העם היהודי.
האפיפיור החדש, שבחר בשם האפיפיורי פרנציסקוס ה-I מסיבות של הזדהות עם אידיאל הענווה של פרנציסקוס מאסיזי, קיים במשך שנים ארוכות דיאלוג חם ופתוח עם הקהילה היהודית בבואנוס איירס בתפקידו כקרדינל, ובחג חנוכה האחרון כיבד את הקהילה בנוכחותו בטקס של הדלקת נרות החנוכה. אירוע זה הותיר רושם עמוק על חברי הקהילה היהודית.
אוכל לסכם ולומר, שהאבות הפרנציסקנים מגשימים בפעילותם את החזון האפיפיורי, וכולנו כיהודים שמחים להיות "האחים הגדולים" של הנוצרים (כפי שהוצהר בהצהרה Nostra aetate לגבי מקומו של העם היהודי ביחס לכנסייה הקתולית. היהודים מוגדרים בהצהרה זו כ"אחיהם הגדולים" של הנוצרים), ובפרט של "האחים הקטנים" הפרנציסקנים, כך מכנים את עצמם הנזירים הפרנציסקנים.
בתאריכים ה-22 וה-23 במאי יתקיים במכללת ספיר ובחסותו של פורום ספיר לדיון ולחקר תרבות
כנס ייחודי שכותרתו "החיפוש אחר הנשגב: החוויה הדתית בעולם מחולן". במרכזו של הכנס תעמוד שאלת היתכנותה של "דתיות ללא דת" מטרת הכנס לברר האם ניתן להחיל את מושג הרליגיוזיות, כקטגוריה קיומית ואוניברסלית החורגת מגבולות הדת והדוגמה, על השדה התרבותי, פוליטי ואידאי של עולמנו המחולן.
בכנס ישתתפו מיטב החוקרים בארץ וכן נציגים בכירים מקרב שלוש הדתות הגדולות שיבקשו ליצור ביניהם דיאלוג בין-דתי. יום הכינוס הראשון ינעל בקונצרט חגיגי בנגינת האנסמבל הווקאלי הישראלי ובניצוחו של יובל בן-עוזר. היום השני ינעל בדו-שיח, ידידותי ופולמוסי כאחד, בין ח"כ לשעבר
אברום בורג ובין איש הרוח ארי אילון.
הציבור הרחב מוזמן
*צילום תמונה ראשית באדיבות האתר wingsofpraise
