סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
Close this search box.

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

רק כוח הם מבינים

כשדיסני קנו את הזכויות למותג "מלחמת הכוכבים" מחברת ההפקות Lucasfilm, החלטתם הראשונה היתה להיפטר מהתסריטאי והבמאי המקורי, ג'ורג' לוקאס. מי שנכנס לנעליו של לוקאס, הוא ג'יי. ג'יי. אברהמס, הידוע בקרב הגיקים כבמאי של שני סרטי "מסע בין כוכבים" הבינוניים, ודומים למדי לסרטי "מלחמת הכוכבים".

דיסני בחרו לצוות לאברהמס את לורנס קסדן, מי שכתב יחד עם לוקאס את פרק 6 של מלחמת הכוכבים, "שובו של הג'דיי", ככה רק ליתר ביטחון. בתוצאה הסופית נחזה ב-18 בדצמבר 2015, כש"מלחמת הכוכבים, פרק 7: הכוח מתעורר" יעלה לראשונה על מסך הכסף.

עד שזה יקרה, אפשר להתנחם בטיזר החדש שרץ לאחרונה ברשת ובהחלט נראה מסקרן. שלושת הסרטים המקוריים של "מלחמת הכוכבים" היו סאגת חלל רחבת יריעה, אפית, מלאת אפקטים חדשניים לתקופה, עם נבל מאיים ואייקוני וצוות גיבורים שקל לאהוב, אבל הכי חשוב: הם היו כיפיים.

אבל אז חלפו שש-עשרה שנים ולוקאס עשה טרילוגיה נוספת, כפי שתמיד תכנן. נכון, הטרילוגיה החדשה עשתה שירות גדול למותג, היא גרמה למיליוני ילדים להתמכר לו – עד היום ניתן למצוא בחנויות, אפילו ישראליות, נעלי ואנס של "מלחמת הכוכבים", בובות של דארת' ווידר וחולצות של יודה בכל רשתות האופנה – אבל הטרילוגיה החדשה לא הצליחה לשחזר את הקסם של הטרילוגיה המקורית, על אף שהיו בה כמה רגעים מוצלחים.

בנעליים של אברהמס

אם אני הייתי בנעליו של אברהמס (מותר לאדם לחלום), אזי הייתי משתדל להבין מה בדיוק עבד ומה לא בטרילוגיות הקודמות, הפקת מסקנות. וזה בדיוק מה שאני  עומד לעשות כאן:

יש טעות בסיסית בטרילוגיית "מלחמת הכוכבים" החדשה: משום מה זהו פריקוול שחושף את סיפורו האנושי והמרגש של אנאקין סקייווקר לפני שהיה לדארת' ויידר. לוקאס כנראה לא הבין שאנשים אהבו את ויידר כי הוא היה נבל מוצלח ומפחיד, לצפות בטרילוגיה שלמה על ילד שהופך לנער ואז למבוגר שבוחר בצד האפל של הגלקסיה? תהליך זה מפחיד פחות.

גיל ההתבגרות הוא אמנם תקופה מפחידה, אבל לא כמו מסיכת פלסטיק שחורה. מילא, אבל בעייתית מכך העובדה שאין נבל חד משמעי בטרילוגיה החדשה. הקיסר פאלפטין אמנם רותם את אביר הג'דיי הצעיר למזימתו לכיבוש יקומי – אך גם הוא נמצא בתהליך היווצרות והתגבשות של רוע.

עצם העובדה שאנחנו מקבלים הצצה לנפשו של אנאקין ולתהליך השחתתה, הורסת את האייקון הזדוני. הנבלים הטובים ביותר הם תופעות טבע נטולות הסבר. תחשבו על הג'וקר מ"האביר האפל" או וולדמורט מ"הארי פוטר", או כל נבל בסיפורי האימה הגותיים של אדגר אלן פו. רוע לא צריך הסבר.

למי קראת אנני?

הרוע מפחיד מעצם קיומו, ומהעובדה שהוא פועל באופן שרירותי וחסר הגיון. לוקאס מגיש לנו את דמותו של אנאקין סקייווקר, כמי שכולם מכנים בשם החיבה "אנני". אלוהים אדירים, תראו לי בן אדם אחד שלא יהפוך לדארת' ויידר אם יקראו לו "אנני" במשך טרילוגיה שלמה. לטרילוגיה הבאה של "מלחמת הכוכבים" צריך להיות נבל מפחיד, פסיכוטי ולא סימפטי. מישהו שפועל בצורה כל כך לא הגיונית, שיווצר ספק ממשי באם הגיבור הטוב יכול להביס אותו ובהחלט לא ברור כיצד.

היו גם יתרונות לטרילוגיה החדשה. היא היתה טובה בתיאור מערכת היחסים בין אנאקין למורה הדרך שלו, אובי-וואן קנובי. אובי-וואן קיבל על עצמו אתגר אדיר, להדריך את אביר הג'דיי החזק ביותר, הנבחר, זה שיכול לשנות את העולם, שאמור להביא איזון לכוח. אלא שבמקום להגשים את הפוטנציאל שלו, אנאקין הופך לנבל הכי גדול של אותה גלקסיה רחוקה-רחוקה.

אובי-וואן נגעל ממה שאנאקין הפך להיות, אבל הוא עדיין אוהב אותו, משום שהשקיע מאמצים בחינוך שלו. השניים נהיו הדבר הכי קרוב למשפחה שיכול להיות לאביר ג'דיי (בהתחשב בעובדה שניהול חיי משפחה אסור עליהם, וזה אחד החוקים שאנאקין עבר עליהם).

תועבה מהלכת בשם ג'אר-ג'אר בינקס

בטרילוגיה הבאה הייתי רוצה שאברהמס ילמד להגיש לנו מערכות יחסים מורכבות בין הדמויות הראשיות. אותו סוג מערכות יחסים שיתפתחו ויעוצבו לאורך כמה סרטים ולא ישארו סטטיות. יש לטפל גם בסוגיית היצורים החמודים ומערכות היחסים איתם. בטרילוגיה המקורית היה לנו את צ'ובאקה, מעין כלב-קוף שעיר במיוחד שהצטרף למורדים בניסיון להביס את האימפריה. צ'ואי היה נפלא. הוא היה חמוד, הוא ידע לכסח את הצורה והוא סתם את הפה רוב הזמן.

לעומת זאת, הטרילוגיה החדשה הציגה בפנינו את ג'אר-ג'אר בינקס, תועבה מהלכת שנראית כמו דיונון מעורב בדינוזאור צמחוני, שלא סותם את הפה. שלא יהיה מקום לטעות, אני בעד היצורים האלה, אבל כדי שהם יהיו נסבלים הם צריכים להיות בשקט, או להיות בעלי אישיות. וג'אר-ג'אר לא נפל לאף אחת מהקטגוריות האלה.

חלק ממה שהיה כה מוצלח ב"מלחמת הכוכבים" כבר מההתחלה היה חקר הכוכבים השונים בגלקסיה. בין אם מדובר בביצות של דאגובה, מדבריות השלג של הות' או הג'ונגלים של יאבין. היקום של "מלחמת הכוכבים" היה רחב ובעל פוטנציאל אינסופי ללוקיישנים מרתקים. כל סרט הנחית אותנו במקומות חדשים ומרגשים, בהם עברו הגיבורים הרפתקאות מסמרות שיער.

עד שכמובן הגיעה הטרילוגיה החדשה. אמנם ראינו במהלכה לא מעט כוכבים חדשים, אבל הגיבורים לא בדיוק מיהרו לחקור אותם. רוב הטרילוגיה החדשה התרחשה בשטחים עירוניים עתידניים ובדיונים פוליטיים שהתרחשו במרחבים האלה. וככל שאברהמס ישכיל להבין ש"מלחמת הכוכבים" זה לא "משחקי הכס", כך אנחנו נרוויח יותר, כצופים, שבסך הכל רוצים קצת אסקפיזם. זוכרים את הלטאה הענקית שאובי-וואן רכב עליה במהלך מלחמתו בגנרל גריביוס ב"נקמת הסית'"? אז עוד מזה, בבקשה.

כריס פראט בתור עציץ

ואם כבר באסקפיזם עסקינן, חשוב שהטרילוגיה הבאה תכלול דמות כיפית שתצליח להשתוות להאן סולו מהסרטים המקוריים. את האן סולו המגניב גילם האריסון פורד שנחשב בעצמו למגניב, וייצר בכשרון את דמותו פיראט חלל יהיר וכושל. איש חם מזג, זה שיורה ראשון וזה שאנשים עדיין אוהבים.

לטרילוגיה השלישית, דיסני כבר הודיעה שלוהק כבר כריס פראט המקסים מ"שומרי הגלקסיה". רעיון אפילו טוב יותר יהיה ללהק את כריס פראט לטרילוגיה הבאה. גם אם הוא ישחק עציץ, זה ישדרג את הסרט. אבל חשוב מכל שיתנו לנו משהו חדש. כבר ידוע לנו שהטרילוגיה של אברהמס תמשיך את הטרילוגיה המקורית של לוקאס. עצם העובדה ששלישיית הגיבורים הראשית חוזרת לתפקידי אורח מדאיגה אותי, אבל אני לא יכול שלא להתרגש.

בסופו של דבר ג'יי.ג'יי. אברהמס הוא במאי טוב שהיה אחראי על "סופר 8", דרמת מדע-בדיוני שהיתה מעין גרסה רצינית יותר של "אי.טי." וגם על "משימה בלתי אפשרית 3", שהיה הסרט המוצלח בסדרה. ובמקרה של בניית יקומים קולנועיים, שלטון העריצות של דיסני הוא יתרון; הרי הם כבר הוכיחו שלבנות יקום מרתק הם יודעים בסרטי Marvel שלהם. הטיזר החדש לא חשף הרבה. מוקדם מדי לשפוט באיזה כיוון הסרטים החדשים ילכו, אבל לי יש תחושה שהכוח חזק עם אברהמס ודיסני.