סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
Close this search box.

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

על הכותבות והעורכות

מערכת מעמול בשנת הלימודים תשפ"ג; סתיו 2022 עד קיץ 2023

עורכים

אור מועלם

גר בירוחם.  משלב בין החי, הצומח והפורח לבין מוזיקה, דרך עשייה ויצירה עם ילדים. נמשך לצלילים עמוקים ומלים שלוקחות אותי פנימה, כמו השירה של מרסדס סוסה, כמו מילים של פו הדוב.

מאיה ציפורה פרץ

ציפורה על שם סבתא של אמא. מאיה הוא שמה של אמא של בודהה. אוהבת שעון שמש ואת הלבנה. רוצה לחיות בפשטות ובהרמוניה עם אמא אדמה ועם בני האדם. מחפשת שבט, קהילה. רוצה לחיות ליד הים, או המדבר, או היער. להתעגל בערב ליד מדורה, לאכול פירות ישר מהעצים ולדעת איפה הצפון לפי הכוכבים. היום אני קולעת, אורגת וכותבת בבאר שבע.

מערכת

אביה הלוי

גרה במדבר וגם נודדת. עובדת בארבע עבודות במקביל, כל אחת קצת אחרת. קדרית, יוצרת, לומדת ומלמדת, וגם מאד אוהבת.

גלית מימרן

גרה בתל אביב. מדריכת סיורי גרפיטי בפלורנטין, מלווה פרויקטים ואירועי תוכן קהילתיים. משלבת בעשייה בין אמנות לעירוניות. מחוברת לשורשים ומעריכה קידמה וחידושים.

מור יצחקי

נולדתי בספטמבר 1996 בישוב קדימה-צורן. בת סנדוויץ' שתמיד נהנית מההפקר. בצה״ל מש"קית חינוך. ואז חצי שנה של בלאגן ביבשת הלטינית. אוהבת לכתוב, להתקרחן ולצחוק. למדתי את זה מההורים שלי.

סימור שריקי

נולדתי ב-1999. אני גרה בקרית מלאכי, והבכורה מבין חמש בנות. דבר מהנה עד שזה מגיע לתור שנוצר כשכולן רוצות להתקלח. אני חצי הודית, חצי מרוקאית, ובעלת שם ייחודי (כי סימור זה לא שם ששומעים כל יום), שילוב שגורם לכולם להתבלבל. בשבת בבוקר אני צופה בסרט גיבורי על, וזה רק במידה וסרט דיסני לא משודר. ספרי פנטזיה הם הקריפטונייט שלי, והספרייה שלי עוד תקרוס בגללם. יש לי תיק של מרי פופינס, יש בו כל מה שמחפשים. משהו תורשתי במשפחה, בדיוק כמו הלשון שמבצבצת כששקועים בעבודה ידנית, דבר שלא פסח מעלי. אני אוהבת להמציא סיפורים לפני השינה, אולי בגלל זה אף אחד לא מצליח להעיר אותי.

עידן כץ ברנדלר

אבא לדוד, איש לרות וכותב לעצמי. נוסע באופניים בשדרות ירושלים במקרה הרע לקנות חלב שיבולת שועל כי נגמר, ובמקרה הטוב לחוף הים. אוהב לאכול מעמול ליד קפה שחור, חמין עם עראק בבית הכנסת המרוקאי הקרוב, ומלבי, בסדר הזה. נהנה מאוד לקרוא ספרי קלאסיקות לילדים, כאלו שבטוחים שהם בכלל סרטים. שומע תקליטים בפטיפון. הולך עם קסקט. מרכיב משקפיים עגולים. בקיצור חי קצת בסרט, אבל סך הכל נהנה ממנו.

צופיה אשואל

ילידת 1997. הגעתי לירוחם בשנת 2020 בעיצומה של מגיפה, אחרי ארבע שנים כמדריכת טיולים בארצנו היפה. בחרתי לגור במדבר ולעסוק במלאכת ידיים עתיקה שעושה לי טוב על הלב. אני יוצרת כלים מגוונים מחימר ביניהם ספלי קפה, קערות, קנקנים ועוד כל מיני. חולמת לפתוח סטודיו משלי ולהתפרנס ממכירת מעשה ידיי. עד אז מחלקת כמתנות את היצירות הראשונות.

קרן קלמיס

בת 26 מהדרום. גדלתי באשדוד ולמדתי בגן יבנה, עברתי לאילת, הגעתי לערד ועכשיו אני גרה בבאר שבע.  זאת הסיבה שבגללה קשה לי להגדיר בדיוק מאיפה אני. חוץ מזה, עובדת במשרד פרסום כמנהלת רשתות חברתיות ולומדת גם בקורס מקצועי נוסף בנושא הסושיאל מדיה. אפשר לומר שאני אוהבת הרפתקאות, שירתתי בצבא כלוחמת וצללתי עם כרישים אבל אין משהו שאני יותר אוהבת מלפתוח את הבוקר בשקט עם כוס קפה בגינה. 

שיר כהן

בת 25. הילדה הכי קטנה בכיתה וגם בבית. גרה בבירת הנגב הידועה לשמצה. יש לי שם נפוץ, זה ידוע, לכן רוב החברים פשוט יבחרו בשִׁירְכּוֹ. אני סטודנטית ומפיקה בתיאטרון ילדים באר שבע. ככה אני משלבת בין שתי אהבות שלי, ילדים והפקה. חובבת סדרות טלוויזיה מושבעת ומופעי תרבות ממגוון סוגים, ומעצם כך, שואפת גם לעסוק בזה בעתיד. 

שיר שאלתיאל

בת 28. ילדת סנדוויץ' ששרה ורוקדת מרגע שאני זוכרת את עצמי. שחקנית, בוגרת סמינר הקיבוצים. המשחק הוא מקצוע הפכפך שגורם לי להרגיש חיה כל יום מחדש ומתוסכלת עד כלות לפעמים. גדלתי ברחובות עם חברות טובות מהיסודי שהן חברותיי עד היום. נושמת איתן את החיים. אחרי הצבא מצאתי את עצמי מטיילת ביבשת הלטינית וחלק ממנה חזר איתי לציוויליזציה הפרטית שלי. משהו בקצב ובתחושה. כרגע גרה במדבר השקט. שמחה ומבולבלת בו בזמן.